מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
הלוי, י'. (). [עפרה תכבס את בגדיה במי]. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-07-20. http://bybe.benyehuda.org/read/8828
MLA:
הלוי, יהודה. "[עפרה תכבס את בגדיה במי]". פרויקט בן-יהודה. . 2018-07-20. <http://bybe.benyehuda.org/read/8828>
ASA:
הלוי, יהודה. . "[עפרה תכבס את בגדיה במי]". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-07-20. (http://bybe.benyehuda.org/read/8828)

[עפרה תכבס את בגדיה במי]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עָפְרָה תְּכַבֵּס אֶת בְּגָדֶיהָ בְּמֵי

דִּמְעִי, וְתִשְׁטָחֵם לְשֶׁמֶשׁ זָהֳרָהּ

לֹא שָׁאֲלָה מֵי הָעֲיָנוֹת עִם שְׁתֵּי

עֵינַי, וְלֹא שֶׁמֶשׁ לְיֹפִי תָאֳרָהּ.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

מֵעַל גַג בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל

מאת אלתר דרויאנוב (מאמרים ומסות)

א

עשרים ותשע שנים עברו עלי בעירת-מולדתי, וכל אותן השנים לא זזתי ממנה אלא לזמנים מועטים, כגון שנות-גולה למקום תורה וכדומה; ידעתי כל פנה ופנה, כל עץ ואבן בה, ידעתי שיחת כל חיותיה ועופותיה, פרותיה ועזה, תרנגול ותרנגולותיה ידעתי כל שִׁפְעֵי-יָפְיֶיה וכל מַעמקי-כִעוּרֶיהָ – ראה ראיתיה רק פעם אחת בימי-חיי.

מעל גג בית-הכנסת ראיתיה פעם אחת, ואותה ראִיה שמורה לי בלבי עד עתה.

ב

לא מן הזקנים המופלגים הוא בית-כנסתה של עירתי, אף כי היא גופה בזקנות מופלגת תתחשב, ולפי המסורת כבר היה בה במאה החמש-עשרה גם ישוב של ישראל. ברם, אם לא זקן מופלג הוא בית-כנסתה, שיבה כבר זרקה בו: בן מאה וששים ושמונה הוא היום. וגם יחסן הוא: הדוכס סַאפְּיֶיהַא בנה אותו – מתנה לישראל. זֵכר לברכה, שברך אותו ואת אשתו הדוכסית חסיד אחד מישראל ונתקיימה בהם.

ומעשה שהיה כך היה:

ארבעה יָלדה יַאדביגה, אשתו האהובה של סאפייהא, וארבעתם קברה תיכף ללידתם. הראשון חי יום אחד ומת, השני חי שני ימים ומת, וכשנולד השלישי לא זזו מעריסתו יומם ולילה רופאים מובהקים – וכל חכמתם נסרחה: הילד חי שלשה ימים ומת. ושוב נתעברה ועלו שניהם, הדוכס והדוכסית, לרומא ונשאו ברכה מאת האפיפיור בכבודו ובעצמו, וגם ברכה זו לא הועילה ויצאה לבטלה: ארבעה ימים חי הרך הנולד, הרביעי ומת. וכשנתעברה חמישית שח לעפר ראשה ותשאל את נפשה למות, כי טוב לה מותה מחייה. ואף הדוכס עצמו התהלך קודר כל-היום: לצוד ציד לא יצא, לתיאטראות ולקרקס אות לא הלך ובמושב שרים ושרות לא ישב, כי עָגמה נפשו מאד.

ושם בחצרו של הדוכס, זקן אחד מאוכלי-לחמו, והוא ששם לילות כימים, לומד כתב ולשון של כל האומות ועוסק בכל שבע החכמות, לפני כמה שנים לאחר שלמד כתב ולשון שלנו, בקש ללמוד גם תורתם של ישראל. התחפש ועשה עצמו ישראל והלך למקום שאין מכירים אותו ­­– לַעֲיָרָה קטנה, בקצה האיפרכיה של הדוכס. עם בוקר נכנס לבית-המדרש, לבש טלית והניח תפלין והתפלל כבן-ברית. לאחר התפלה נגש אל הרב, – רבי מִיכַלֶי חסיד שמו, – והרצה בקשתו לפניו, שילמדו תורה, ונענע לו רבי מיכלי. מכאן ואילך היה יושב בבית-המדרש ולומד תורה כשהוא מעוטר טלית ותפלין כל היום. יום אחד חלץ תפליו, פשט טליתו ויצא לחוץ. פגש אותו רבי מיכלי, נסתכל בו וחרד חרדה גדולה: אין צלם-אלהים על פניו, – ומיד …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.