מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[שחתי מאור ימים ילבן תוארי]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שַׂחְתִּי מְאוֹר יָמִים יְלַבֵּן תָּאֳרִי

סִבֵּב מְאוֹר יָמִים וְלִבֵּן שַׂעֲרִי

וָאֹמְרָה לֵילוֹת יְשִיבוּן שַׁחֲרוּת

אֶל שַׂעֲרִי וַיַחֲשִׁיכוּ תָּאֳרִי

לַיִל וְיוֹם עָלַי שְׁתֵּי מַחְנוֹת וְאֵין

מָנוֹס אֲבָל מִמַּלְתְּעוֹת דֹּב לַאֲרִי.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

העכבר הפילוסוף

מאת יהודה שטינברג (פרוזה)

במאורת עכברים היתה עכברה אחת, אשר היתה עקרה כל ימיה ולעת זקנתה אחזוה פתאום חבלי לידה ותלד עכבר אחד.

והיום אשר נולד בו העכבר היה אחד מימי הצומות לבני האדם.

שמחה האם מאד, שמחו גם שכניה ומכיריה על הרך הנולד, כי מסורת היתה במאורה מפי האבות, שהעכבר, אשר יוולד ביום צום לבני האדם, יהיה שבע כל ימיו.

ויגדל הרך ויהי לעכבר בא בין העכברים. ויראו זקני המאורה לשמחת לבבם, כי אמנם לא שקר היא המסורה, אשר קיבלו מאבותיהם. העכבר הצעיר בין אם ירבה לאכול, בין אם ימעט מאכול, ויש אשר לא יאכל מאום – ובכל זאת לא ידע מהו זה שקוראים “רעב.”

ויש אשר ישמע העכבר הצעיר את יתר העכברים נאנחים ואומרים איש אל רעהו: “הוי, כמה רעב אני.”

אז ישתומם העכבר הצעיר וישאל: " מה זה אומר? מהו רעב?"

והשתדלו חבריו לבאר לו, כי רעב הוא מין כאב וריקניות דוקרת, שאתה חש תחת העור ממעל לבטן, אחרי אשר לא אכלת יום תמים.

ועכבר אחד עב ושמן מן הראשונים, אמר, כי רעב הוא מין מיץ חמיץ שאתה מרגיש בתוך פיך, עת תראה חמאה ובשר בידי הטבח.

אבל אחרי כל הביאורים האלה הניע העכבר הצעיר את שכמו והביט אל אחיו בעיני חשד, כאומר: “לא, שקר הדבר! בדויה היא המלה הזאת, רעב.”

ויגדל העכבר הלוך וגדול, וילמד את חכמת העכברים, ועת הלכו לגנוב מחיה מאוצרות האדם ואסמיו ישב לו העכבר השׂבע בדד, ומתוך בדידות למד וחקר ויחכם מאד.

וכששבו העכברים והריקו את גנבתם אל תוך האוצר, אז התעורר העכבר והתחכך, ומתוך בדידות קרב ויכוסס זרעונים מן האוצר. ויכבדו כל העכברים את העכבר הצעיר ויאהבוהו. ויקרא לו “פילוסוף.”

ולא ידעו צעירי העכברים מהו פילוסוף? וישאלו איש את רעהו בחשאי: “מה זה פילוסוף?” ואולם לא שאלו את הדבר מפי הזקנים, כי בושו להודות, שיש דבר, שהם לא ידעוהו עוד, פן ילעגו להם הזקנים ויקראו עליהם “אפרוחים, יונקים.” והשמות האלה הם לחרפה לעכברים צעירים ויבושו בהם עוד יותר מאשר תבושנה העכברות הזקנות, אם יקראו להן זקנות. ואולם הזקן שבצעירים לחש באזני יתר חבריו לאמר:

“איככה זה לא תבינו מהו פילוסוף? עכבר שאינו רעב הוא פילוסוף.”

אז התפארו איש-איש מן הצעירים, כי גם הם ידעו את ביאור המילה פילוסוף, ואך שאלו זאת למען נסות את יתר חבריהם, היבינו גם הם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.