מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[ירצה צור אין כערכו שוועת עמו ושיחו]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יִרְצֶה צוּר אֵין כְּעֶרְכּוֹ שַׁוְעַת עַמּוֹ וְשִׂיחוֹ

וְשִׁיר מַמְתַּקֵּי חִכּוֹ יְקַבֵּל כְּשַׁי נִחֹחוֹ

וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ לִהְיוֹת לָעַד נִצְחוֹ

וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ

הֵעָתֵר יוֹם תֶּעְתַּר חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן

כָּאֳנִי בְלֶב יָם תֶּחְתַּר לְהוֹצִיאָהּ לְבִצָּרוֹן

וְהַדְרַת עָם הַנּוֹתָר תָּשִׁיב כְּרִאשׁון כְּאַחֲרוֹן

שְׁמוֹתָם יִשָּׂא אַהֲרֹן וְצִיץ קֹדֶשׁ עַל מִצְחוֹ

וְעַם יָרַע בְּהִגָּיוֹן בְּאַרְצוֹת צַר צוּר פִּזְּרוֹ

חִישׁ יִתֵּן מִצִּיּוֹן אֶת יְשׁוּעָתוֹ וְעֶזְרוֹ

וְהַיּוֹם יִמְחֹל שִׁגְיוֹן וּסְלִיחָתוֹ תְאַזְּרוֹ

וְיָשִׁיב אֶת הוֹד נִזְרוֹ לוֹ אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ

דַּל מְאֹד בֶּן הַמֶּלֶךְ וְהִנּוֹ צֹעֵק וְנֶאֱנָח

הֲלַעָד אַף יְהִי הֹלֵךְ וְגָדֵל מִבְּלִי מֻנָּח

הֲלֹא חֶטְאוֹ בְּיָם יַשְׁלֵךְ וּמִכָּל עֲבָרָיו יְהִי נָח

כִּי אֹתוֹ לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם וְלֹא יַנִּיחוֹ

הִנֵּה בְחָזָק יָבוֹא וּבְיָדוֹ כּוֹס חֲמָרָיו

צֹרֵר זֶרַע אֹהֲבוֹ לְהַשְׁקוֹת עִם כָּל כְּמָרָיו

יָשִׁיב בְּנוֹ לִמְסִבּוֹ וְיִשְׁמֹר אֶת מִשְׁמָרָיו

וְצָר שֹׁקֵט אֶל שְׁמָרָיו יְסַכְסֵךְ לְהָמִיר רֵיחוֹ.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

הקדמה ל"בילי בוד ועוד סיפורים" מאת הרמן מלוויל

מאת הרמן מלוויל / אברהם רגלסון (פרוזה)

הֶרְמַן מֶלוִיל – יותר מחמישים שנה אחרי מותו – צועד בצעדי-ענק לתפוס מקומו כגאון-ענק בספרות אמריקה. “שר-של-ים” כינהו המשורר הבריטי רוֹבּרט בּיוּקֶנֶן שביקשהו בניו-יורק ולא מצאהו, כי מוצנע ומוזנח היה האיש בחייו; ואכן, איש-ים היה מלויל מנעוריו, ספינות של ציד-לויתן היו האוניברסיטה שלו; איי האוקינוס השקט - קרקעות יניקתו הרוחנית; סופות הים, תנועות חיות-הקדומים והדגה אשר בו, וצריחות העופות המתפרנסים ממנו, היו הסימפוֹניוֹת שנתנו רותמוּס לכתיבתו.

בסיפוריו הקצרים, ששלושה מהם מוצעים כאן, האמנות שלו – כולה אינסטינקט אדיר ולא מצות אנשים מלומדת – מתגלית לא פחות מאשר ברומנים רחבי-המידות שלו, “מארדי”, “פְּיֶר”, “מוֹבּי דיק”.

בקבענו את הסיפורים הללו בסדרת “שחרוּת” אנו סומכים על קוראינו הצעירים – וידידיהם הקשישים – שלא ירתעו מפני תופעות לשון ומפני דיוקי הרצאה – קמטים הגיוניים ופסיכולוגיים – הטעונים ערנות מחשבתית ורגשית מצד המקבל. העלילות כשהן לעצמן חצובות לפשטות; אך מה עושר-רוח המספר משפיע להן!

יש בסיפורים כמה אזכרתות קלאסיות, היסטוריות, אף בנות-יומן, ולא טרח המתרגם לבארן; לפעמים המחבר שת שם פרטי במקום סוג שלם, כגון מֶרלין (מאגדות המלך ארתור) תחת אַשף, חנניה (מן הברית החדשה) תחת שקרן. על אחדות מן האזכרתות יעמוד הקורא מאליו לפי הענין, ומהן – ימצאן על נקלה באנציקלופדיות. אך אם יסָתמו לפניו מספּר מהן, הרי אין הוא במצב יותר גרוע מקוראי המקור, שאף הם לא תמיד בקיאותם מספקת לעמוד על כל רמז וסמך; והבנת המאורעות אינה נפגמת בשל כך. אכן, הקורא העברי יש לו יתרון לעומת חברו האנגלי (שבדורנו הוא הולך ומתרחק מכתבי-הקודש) לגבי האסמכתות התנ"כיות הפזורות ברחבות במלוא הספר: הלילה, הנמס בלהבות, זורק את אדרת אפלילותו על הים עם שחר, כהשלך אליהו את אדרתו אל אלישע; הקברניט ויר מחבק את הספן הצעיר, בּילי בּוֹד, שהוא עצמו עשהו קרבן למשמעת-צי והסב פסק-דינו לתליה, כחבק אברהם את יצחק מסמוך למוריה; ועוד כהמה. (מלויל, בנדודיו הכל-כדוריים, ביקר גם את ארץ-ישראל, וכתב שיר-מסע בשם “לקארֶל: שיר ועליית-רגל לארץ-הקודש”).


סיפורו של בּילי בּוֹד נוקב לעומקי הטראגי, בשווֹתו לעינינו “נקי, אָבד”, לא בלא נקמת-אלים קודמת במאבדו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.