מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חגי אשד, אביו והמשיח

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

את חגי אשד, הוריו אחיו ואחותו הכרתי בילדותו. הכרתים בתור משפחת יהודה אדלשטיין. אנשים שעלו מהונגריה. עם האב יהודה אדלשטיין עבדתי במערכת “הבוקר” ואף תרגמתי בשבילו ספרונים מאנגלית בשביל עסוקו הנוסף הוצאת ספריה של ספרי-מתח זעירים שנמכרו כספרי-כיס קטנים. אביו יהודה היה מרבה לדבר על ילדיו, אשתו הנלבבת והחמימה, ואף מרבה לספר בו עצמו ובנהייתו אחר האוויר הצח דבר המאלצו לישון בחורף ובקיץ במרפסת דירתו.

לימים בצאתו לפנסיה הלך לאוניברסיטה ועשה דוקטורט דומני במדעי היהדות. על נהייתם של הילדים אחר חינוך ועתונאות היה משוחח בריגשה יתרה. שכן הוא עצמו היה מלכתחילה מורה והיה מרבה בביתו בלמוד התורה.

אולם ימי תפארתו היו הימים של טרם קום המדינה. ימי המחתרות והמאבק הלאומי. על גאוותו על בניו מנהל בית הספר, מזכירת בית הספר והעתונאי, יספרו אחרים. אני רוצה להתעכב על מומנט מיוחד במינו שכמותו ראיתי רק אצל אביהם. על המומנט-המשיחי שהוא הפכו למוחשי עד מאד. יותר מוחשי מכל אשר ראיתי אצל אחרים בני ימינו.

בימים שלפני קום המדינה אמר לי פעם ר' יהודה אדלשטיין במלים שהאמונה והבטחון ממש מפעמים בהם: “אמרתי לבני חגי למה לך לעשות בגרות. עוד מעט הרי יבוא משיח צדקנו וכל סדרי עולם, חינוך ותרבות ישתנו, אז מה טעם לעשות סתם בחינות בגרות המקובלות היום?”

הדברים נשמעו אז באוזני מביכים מאד משום שלא נאמרו כלל כבדיחה, אף שהאיש אהב להתבדח, אלא נאמרו בבטחון מלא שאמנם המשיח עומד בשער ולכן כל אותם מנהגים של לימוד והשכלה, של תרבות והוראה והשתלמות, כל אותם התעודות והציונים החילוניים וירושות הגויים, עמי העולם, הרי בין כה יעברו מן העולם, ולכן לשם מה לטרוח לשווא. מביכים ומגוחכים צלצלו המלים באוזנינו הצעירות ובעיני כולנו שלא צפינו כלל לבוא המשיח אלא למדינה בלבד.

ספרתי דברים אלה שאמר לי ביני לבינו בשבתנו במערכת והכל גיחכו כלשמע דברי תמהוני דתי, המעלה באוב אמונות תפלות. ביחוד גיחכו אלה מחברי המערכת שהתנגדו אף לחלוקה ולמדינה מקוצצת כפי שהוכרזה, ולעגו אף לי על שמחתי בליל הכרזת או"ם בעשרים ותשעה בנובמבר.

אינני חושבת שאביו של חגי הסתפק במדינה שכן הוא צפה לא למלכות האדמה אלא למלכות-שמים, לשינוי ערכין, לגאולה שלמה של צדק ומשפט ומה שבא בוודאי לא השביע את צמאונו לגאולה המלאה השלמה. אלא שמיני אז לא אמר דבר. או שהסתיר את אכזבתו, או שראה בזאת חבלי גאולה, או שבטל עצותיו לבניו והניח להם להמשיך כשם שעשו, וללכת בדרכי החינוך וההשכלה המקובלים, אלא שאני-מאמין-כמותו-בביאת-המשיח לא פגשתי לא לפניו ולא אחריו.

בקראי את מאמריו של חגי אשד מלונדון ובארץ בעתון “דבר” ספריו ופולמוסיו חפשתי נצוצות מבית אבא. מצאתי איזה ננוחות של אמא הומור של אבא אבל אמונה, אותה אמונה תמימה בגאולה לא מצאתי. את האחות פגשתי כמזכירת בית הספר “היובל” כאשר בתי למדה בו. על האח המחנך בנתניה מנהל בית הספר המיוחד במינו קראתי בעתונות. יתכן שמשהו מאמונה תמימה שלו נשאר בכולם. אולם את הצפייה הדוחקת לממוש ימות המשיח לא בקרוב אלא בימנו אנו, קשה היה כנראה לקיים לאורך ימים בדור הבא.

אלא שאיני בטוחה שחגי לא נשא עמו משהו מאופטימיות יהודית מאמינה זו.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

מני קדם

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

הקדמה

כי יבוא איש לאסוף אגדות העברים והיהודים מחלקי הספרות הרבים והשונים אשר לנו, עליו להיות מזוין בכל מכמני בתי-מדרשות ופרי-החזון, ועליו גם להקדיש חייו לדבר הזה. חיי בן-אדם עלי אדמות מעטים המה וקצרים; ומלאכה כזו, לסַדר אגדות גוי שלם, ועוד גוי הנקרא עם-הספר, רבה היא גם רבה, ואני קטונתי ממנה.

ואמנם לא ספר שלם, עשוי מראש על פי מתכּונת אחת ועל פי מחשבה אחת קודמת למעשה, ינתן בזה לקוראים, כי אם קובץ וליקוטים מעטים של אגדות, שנבחרו ונכתבו בזמנים שונים ובאפנים שונים, שהעבודה בכולם מהחל ועד כלה אך דבר המקרה היה. לא היתה למאסף מטרה ידועה מראש, לעשות איזו מלאכה מסוימת ולברוא ספרי אגדה שלמים, אך קבצי אגדות, או מעין אגדות נסדרו בזה מדברים בודדים, שנלקטו זעיר שם זעיר שם ממקוֹרים שונים, עבריים ויהודיים, מקורים אף הם בלתי שוים בערכם, מבלי כל חיפוש מדעי בהם ומבלי כל תשמיש מדעי אף בקירוב.

הנני מביא בזה אל הקהל העברי ענפים אחדים מיער גדול, שאלפי נתיבות לו; ואני לא הלכתי בו לא לארכּוֹ ולא לרחבּוֹ, כמעט אך הצגתי רגלי על קצה גבולו.

אמרתי שבקבצַי אספתי ליקוטי אגדות ומעין אגדות, כי לא דברי אגדה גרידא בחרתי לבת-שירתי, כי אם גם שמתי לבי לסיפורים תולדתיים, לדברי-זכרון, סיפורי-בדים, דברי חזון ודמיון, ואל עניני חכמה, משל ומוסר – גם מאלה לקחתי.

לא ספרות אחת לעברים, בעלת רוח אחת, ניתנה מרועה אחד, כי אם חלקי ספרות רבים ושונים לנו, שנולדו ונתפתחו במועדים שונים, על פי תנאים רוחניים שונים, וגם בגבולות חמריים שונים. העם הנודד – פעם יבקש את האלהים, פעם יסָתר מזכם אלהים, הוא ישא אל השמים עיניו ויתבונן לחיי ארץ; בוכה, בהתעטף עליו נפשו, וישפוך שיחו לאֵל מושיעו; וגם – לשמוח ידע לפעמים, כי יאיר לו השמש. עם העברים גם אינו עם אחד יחיד ומיוחד, עם בעל רוח את ונפש אחת, כי בו מתגרים כוחות שבטים שונים, שהיו בעלי מזג שונים. אנשי המזרח הם לא כאנשי המערב, ויושבי הצפון לא כבני הדרום הם. כל המבקש קלסתר אחד בהם וחזות אחת בנפשם אינו אלא בדאי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.