מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חגי אשד, אביו והמשיח

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

את חגי אשד, הוריו אחיו ואחותו הכרתי בילדותו. הכרתים בתור משפחת יהודה אדלשטיין. אנשים שעלו מהונגריה. עם האב יהודה אדלשטיין עבדתי במערכת “הבוקר” ואף תרגמתי בשבילו ספרונים מאנגלית בשביל עסוקו הנוסף הוצאת ספריה של ספרי-מתח זעירים שנמכרו כספרי-כיס קטנים. אביו יהודה היה מרבה לדבר על ילדיו, אשתו הנלבבת והחמימה, ואף מרבה לספר בו עצמו ובנהייתו אחר האוויר הצח דבר המאלצו לישון בחורף ובקיץ במרפסת דירתו.

לימים בצאתו לפנסיה הלך לאוניברסיטה ועשה דוקטורט דומני במדעי היהדות. על נהייתם של הילדים אחר חינוך ועתונאות היה משוחח בריגשה יתרה. שכן הוא עצמו היה מלכתחילה מורה והיה מרבה בביתו בלמוד התורה.

אולם ימי תפארתו היו הימים של טרם קום המדינה. ימי המחתרות והמאבק הלאומי. על גאוותו על בניו מנהל בית הספר, מזכירת בית הספר והעתונאי, יספרו אחרים. אני רוצה להתעכב על מומנט מיוחד במינו שכמותו ראיתי רק אצל אביהם. על המומנט-המשיחי שהוא הפכו למוחשי עד מאד. יותר מוחשי מכל אשר ראיתי אצל אחרים בני ימינו.

בימים שלפני קום המדינה אמר לי פעם ר' יהודה אדלשטיין במלים שהאמונה והבטחון ממש מפעמים בהם: “אמרתי לבני חגי למה לך לעשות בגרות. עוד מעט הרי יבוא משיח צדקנו וכל סדרי עולם, חינוך ותרבות ישתנו, אז מה טעם לעשות סתם בחינות בגרות המקובלות היום?”

הדברים נשמעו אז באוזני מביכים מאד משום שלא נאמרו כלל כבדיחה, אף שהאיש אהב להתבדח, אלא נאמרו בבטחון מלא שאמנם המשיח עומד בשער ולכן כל אותם מנהגים של לימוד והשכלה, של תרבות והוראה והשתלמות, כל אותם התעודות והציונים החילוניים וירושות הגויים, עמי העולם, הרי בין כה יעברו מן העולם, ולכן לשם מה לטרוח לשווא. מביכים ומגוחכים צלצלו המלים באוזנינו הצעירות ובעיני כולנו שלא צפינו כלל לבוא המשיח אלא למדינה בלבד.

ספרתי דברים אלה שאמר לי ביני לבינו בשבתנו במערכת והכל גיחכו כלשמע דברי תמהוני דתי, המעלה באוב אמונות תפלות. ביחוד גיחכו אלה מחברי המערכת שהתנגדו אף לחלוקה ולמדינה מקוצצת כפי שהוכרזה, ולעגו אף לי על שמחתי בליל הכרזת או"ם בעשרים ותשעה בנובמבר.

אינני חושבת שאביו של חגי הסתפק במדינה שכן הוא צפה לא למלכות האדמה אלא למלכות-שמים, לשינוי ערכין, לגאולה שלמה של צדק ומשפט ומה שבא בוודאי לא השביע את צמאונו לגאולה המלאה השלמה. אלא שמיני אז לא אמר דבר. או שהסתיר את אכזבתו, או שראה בזאת חבלי גאולה, או שבטל עצותיו לבניו והניח להם להמשיך כשם שעשו, וללכת בדרכי החינוך וההשכלה המקובלים, אלא שאני-מאמין-כמותו-בביאת-המשיח לא פגשתי לא לפניו ולא אחריו.

בקראי את מאמריו של חגי אשד מלונדון ובארץ בעתון “דבר” ספריו ופולמוסיו חפשתי נצוצות מבית אבא. מצאתי איזה ננוחות של אמא הומור של אבא אבל אמונה, אותה אמונה תמימה בגאולה לא מצאתי. את האחות פגשתי כמזכירת בית הספר “היובל” כאשר בתי למדה בו. על האח המחנך בנתניה מנהל בית הספר המיוחד במינו קראתי בעתונות. יתכן שמשהו מאמונה תמימה שלו נשאר בכולם. אולם את הצפייה הדוחקת לממוש ימות המשיח לא בקרוב אלא בימנו אנו, קשה היה כנראה לקיים לאורך ימים בדור הבא.

אלא שאיני בטוחה שחגי לא נשא עמו משהו מאופטימיות יהודית מאמינה זו.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

אחד במאי 1932

מאת משה בילינסון (מאמרים ומסות)

למה נכחיש? מעמד הפועלים העולמי איננו פוֹגש את אחד במאי זה בהרגשת בּטחון. לא לו היו נצחונות בשנה שעברה. ממשלת הפועלים באנגליה היתה נאלצת להתפּטר, נוכח המשבּר הכספי, אשר גורמים מלאכוּתיים וגורמים טבעיים הצטרפוּ בו יחד והיווּ נטל ללא נשׂוֹא. הבחירות, שנערכו בסיסמאות מדוּמות ואף כוזבות, התנהלוּ לשם מטרה אחת, אף השׂיגוּ אותה: דחיקת רגל הפועל לא רק מהשתתפוּת בשלטון, אלא גם מהשפּעה ניכרת עליו. נחשול הפורעניות באירוֹפה המרכּזית עלה וגבר. רק בקושי ובמחיר התגבּרוּת נפשית ומעמדית וקרבּנוֹת עצוּמים מנעו פועלי גרמניה את עלית היטלר לנשׂיאוּת הרפּוּבּליקה, אך לא עלה בידם למנוע את העוּבדה שממשלת פרוּסיה, אשר מאָז מהפּכת 1918 עומד סוציאליסט בראשה, מתיצבת עתה לפני הפארלמנט, שאין בו רוב בעדה. וינה האדומה, מבצר הסוציאליזם הבונה, יצאָה הפעם בשלום מבחינת הבחירות ואולם הנסיון שעמדה בו חמוּר היה, ונפגם אותו הבטחון, שהיה לנו לפני שנה ושנתיים, ביסודותיה האיתנים. אין סימנים להחלשת הדיקטאטוּרות המדכּאוֹת – באַנאטוליה, ביוגוסלאביה, בהונגאריה בפולין. יש לפקפק אם בחירות צרפת יכניסוּ רוח חדשה לתוך המדיניות השמרנית של “בּאנקיר אירוֹפּה”. קרן אור יחידה – הרפּוּבּליקה בספרד, אשר חגגה בימים אלה את שנת קיוּמה. היא קיימת קודם כל בזכוּת תנועת הפּועלים הסוציאליסטית, – אלא שהשנה הזאת עברה על המדינה החדשה בהרפּתקאות קשות, אשר טרם נסתיימו. בסס"ר, אשר רבים מוּכנים לראות בה – הן כה רב הרצון להאמין – “התחלת הגאולה”, אם גם ניכרים סימנים של מאמץ הבנין, הרי אין סימן כלשהוּ לשינּי המשטר, והוא נשאר, כשם שהיה, משטר העריצוּת, המדכּאָה כל מחשבה חפשית וכל פּעוּלה חפשית גם של העובד הרוּסי. מעמד הפועלים מעבר לאוקינוס טרם יצא, למרוֹת כּמוּתוֹ, למרות הארגוּן האיתן של חלקיו “העליונים” ולמרות המשבּר הכלכלי הכבד, לפעוּלה מדינית עצמית, טרם השתחרר מאפוטרופּסוּתה של הרכוּשנוּת, על צוּרותיה השונות. ובה במידה שהפועל נדחה מעל הבימה המדינית, בכל ארץ וארץ, בה במידה עולה וגוברת סכּנת טבח חדש.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.