מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

פרופ' אליעזר גולדשמידט

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

את אליעזר הכרתי בקטנותו כשהיה ילד קטון ובא ל“ארזה” שבמוצא עם אמו פרופ' אלישבע גולדשמידט לבקר בבית ההבראה את אביו המחלים ד"ר יוסף גולדשמידט, מי שהיה בזמנו סגן שר הפנים וראש מחלקת החינוך-הדתי במשרד החינוך בירושלים.

אליעזר הגיע לשם מחזיק ביד אמו, ילד קטן וחיוור שחוט של עדינות שפוך על פניו התמהות והמחפשות את אביו שחלה בדלקת-ראות ונסע לנאות מרפא.

כשבקרתי בביתם, כי הוריו היו ידידי הטובים וכולנו סעדנו על שולחנם ושולחן סבו וסבתו מצד אמו שישבו עמנו היה הילד דמום ושתקן, לא שמענוהו. אחותו ימימה עדיין היתה תינוקת בת כמה חדשים בעריסתה. הימים היו שנות הארבעים לפני מלחמת השחרור והם גרו ברחוב הפלמ"ח.

לימים פרצה מלחמת השחרור. כשנסללה דרך בורמה והשיירה הראשונה פרצה לירושלים שלחתי להם בידי העתונאי גבריאל צפרוני שעלה ירושלימה בשיירה ראשונה זו לאחר המצור חבילת מזון משומר. ספר לי העתונאי שבא ולא מצא שם איש בבית מלבד ילד, הוא אליעזר. העתונאי לא היה בטוח אם אמנם ילדם הוא השוהה בחוץ ואם איננו מתחזה להיות ילדם כדי לזכות בחבילת המזון הנדירה באותם הימים. “אולם הילד החכם הזה”, אמר לי העתונאי, "ידע מיד לתת לי סימנים כדי שאווכח שהוא אמנם אליעזר גולדשמידט ולא אחר. אמר לי מי אַת ומה מעשיך. וכל אותם פרטים שהעידו שאמנם הוא מכירך יפה. וכך השכיל לשכנעני שאמנם להוריו נועדה החבילה וגם לו ומסרתיה לידיו.

לימים למד בוטניקה והיה לפרופ' בפקולטה לחקלאות ברחובות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בימי ט"ו בשבט ובימי הסוכות הוא מופיע על מרקע הטלביזיה ומסביר מיני צמחים וסמלים צמחיים והסברות רבות ערך על לולב והדס, ערבה ואתרוג, עצי היער ועצי הפרי ופירות מפירות שונים. ואני מתבוננת בפניו הטובים והנבונים בדברו במתינות ובנחת לצופיו ומגלה צפונות הטבע ויבולי האדמה, וקשה להסכין עם המחשבה שזהו אותו ילד קטון המובל בידי אמו בגנה של “ארזה” במוצא, תוהה על יפי הטבע סביבו, שגם אביו היה מתפעם למראהו ולמראות עין-כרם שממול ופרחי שדה ועצי יער סביבו.

גם אמו, פרופ' למדעי הטבע וגם אביו הורישו לו את ירושת האהבה לטבע והצומח וההתפעמות למראה כל תופעה בטבע ובעיקר למראה נופים מרהיבים. היתכן כי אותם טיולי טבע שם שהולידו בלבו את הנהייה אחר מדעי הצומח והחי?

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

אבי הפובליציסטיקה שלנו

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

תולדותיהם של צדיקים – מעשים טובים, וחייהם של סופרים – ספרים טובים. ברם, ליליינבלום הוא האחד בין גדולי ספרותינו בדורו, שכל חייו מעוֹרים בכתביו ושכל כתביו אינם אלא בבוּאה לחייו. את דעותיו על עמנו, עדתנו, על חיבת-ציוֹן וכו' לא סיגל לעצמו, כדרך המסגלים. חצובות {הן} מחייו, מנסיון-חייו. ארבעת כרכי ליליינבלום אינם ספרים גרידא, כי אם חיי אדם, ומי שבא לכתוב או לדבר עליהם, לעמוד על הצדדים העיקריים שלהם, להביע את רשמי קריאתו בהם, ברר את דעותיו והשקפת-עולמו של ליליינבלום, להעלות את דברי מלחמותיו בעד תיקונים בחוקי-דתנו ותיקונים בתנאי-החברה שלנו, להזכיר מה פעל ליליינבלום להתפתחות הכרתנו האנושית והלאומית, בתור מניח יסוד לפובליציסטיקה שלנו, אין לו לקרוא את שם מאמרו או הרצאתו, אלא: “חיי ליליינבלום”.

אם ספרוּתנו בכלל עומדת ומתקיימת בנס – ספרות לאומית בלי קשר חי עם העיקר, עם המוני-הלאום – הנה מקצוע-הפובליציסטיקה שבה הוא נס בתוך נס. המשורר והאמן, המיוחסים-ברוח, יוכלו להשלוֹת את נפשם, כי מסתפקים הם ביחידי-סגוּלה, ואם גם אלה אינם לפניהם – ימצאו מפלט אחרון בעצמם. אבל הפובליציסט המדבר אל קהל – רק הקהל הוא מלאכוֹ, המכה בו ואומר לו: “גדל!”; רק האמונה, כי דבריו יפעלו, מעורר אותו לדבּר. ובשעה שידובר אל לא-שומע, ובשעה שידובר אל אלה אשר אל בהם עזרתם, אין שום מקום לגידול…

ליליינבלום היה בעל תכונה פובליציסטית, אך פובליציסטית. עולם-השירה ואביזריהו היו זרים לרוחו לגמרי, כאשר יווכח על נקלה כל מי שיקרא את שיריו הוא, ועוד יותר כל מי שיקרא מה שכתב הוא על שירי אחרים ועל נפשות של שירה (כגון מי"ב). ואם הוא היה אצלנו לפובליציסט גדול (גדול – שהלך וגדל), אין שאת אלא מפני שעבודתו הפובליציסטית היתה בת-לוויה לחייו; חייו פירנסוּה; חייו הדראמתיים מתחילתם ועד סוֹפם, הדראמתיים בכל.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.