מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

פרופ' שמעון הלקין

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

את המשורר הסופר וחוקר הספרות פרופ' שמעון הלקין פגשתי בביתו של יצחק למדן כשעדיין גר ברחוב בוגרצ’וב. הם היו חברים קרובים והלקין חש אצלו כבביתו שלו. אני הייתי מתוחה ונבוכה קצת. כי לאחר שובי מלמודי באנגליה פגשתי לראשונה סופר, מרצה וחוקר ספרות עברי עם אורינטציה משווה לספרות האנגלו-סכסית ולא ספרויות מזרח ומרכז אירופה בלבד. שמעתי כי הלקין בא בנעוריו לארה"ב וכי השכלתו מבוססת על אשר למדוני באוניברסיטת לונדון מורי ורבותי שלי.

הלקין נהג קלות אלגנטית בשיחה שנתפתחה באותו מעמד. בקולו הדק והצורם שאף הוא הביכני מעט ושוחח לאו דווקא על ספרות. אף למדן היה נבוך, כרגיל, מעצם המאמץ להציגני בפני מישהו. כי כל צורך להפגיש אנשים, בעיקר איש ואשה הביאוהו במבוכה יתרה.

רק הלקין היה ננוח, משוחח בקלות. מחמיא לי, נותן לי הרגשה שכאשה כה צעירה (הייתי בת עשרים ושתיים) עולמי האישי ואפילו הספרותי משתרעים לפני כשדה באביב.

מה נדהמתי לקרא לאחר מכן בספריו ובשיריו ולטעום מאותו כובד ומזיגה סמיכה של מלים והגות של פסימיות פיוטית עם לבטים. הספרים, ספריו היו הפוכו הגמור של האיש המתורבת עד קצות אצבעותיו.

לאחר מכן הוזמנתי פעם למסיבה ספרותית לביתו של הלקין כשהיה כאן כבר עם משפחתו ושמש מורה בתל-אביב לפני עלותו ירושלימה. ברובנו היינו ממקורבי י. למדן אנשי “גליונות” ובאי בית קפה שניר ברחוב אלנבי. ברוב חיבתו לבנות מיני הרעיף עלי הלקין מלים יפות וטובות ומחמיאות. הוא נתן לכל אשה כמעט להרגיש שהיא סגולת יקר וחביבת האלים. אם כי הכינו אותי מראש שהלקין מאוהב בתלמידותיו, מחזר אחריהן בהתלהבות יתרה ועם כמה מהן אפילו הסתבך מאד מבחינה רגשית עד כדי להביך את רעיתו, והלשונות הרעות אפילו ספרו שהיו לו מבין תלמידותיו אפילו אהבות של ממש לא הרשימני הדבר שכן היה זה אדם משכיל עד מאד, מענין מאד וחביב וסמפטי אבל בעיניי לא היה איש מושך לב ומעורר את הדמיון.

המשורר ירוחם לוריא שהיה באותה מסיבה וראה כי הלקין מרעיף עלי מחמאות לרוב וחשש כי יגבה לבי ופן אלך אחריו שולל כתב לי פתק באותה מסיבה ספרותית ביתית: “הוא ידוע כאוהב נשים מושבע”. ראי כי הוזהרת. לא היה צורך להזהירני. קולו הרחיקני ממנו ת"ק פרסה.

כשעבר לירושלים ולאחר מסיבה לסופרים עולי אמריקה בביתו של אבינועם שאף אליה הוזמנתי (שמעתי לפי בקשה מיוחדת מאת האמריקאים) אבדתי כל קשר עמו. ורק הרביתי לשמע על תלמידיו, תורתו, מאמריו, ספריו, שיריו כל זאת קראתי בדבקות.

לאחרונה קבלתי ממנו מכתב בשנת 1979 בצאת קובץ ספורי “אלמני הקש הצהובים”. הוא כבר היה אז חולה ומדוכא. במכתב זה כתב לי שדכאון רוחו ונכאותו גברו ביותר והנה קבל את ספרי זה ואמר למשורר וינקלר שסר אליו שבקוראו את ספרי התעודד ואפילו צחק ונהנה ומצב רוחו השתפר עד מאד.

הצטערתי מאד שעל כך כתב לי רק במכתב פרטי ולא במאמר פומבי שיקראו גם אחרים.

שמעון הלקין לא הדריכני כמו י. למדן ולא טפחני. הוא היה רק בבחינת פגישה יפה עם איש ומשורר מיוחד במינו שאהב כמוני את וולט וויטמן ואפילו תרגמו. אלא שבשבילי משפטיו הארוכים והסגוליים של וולט וויטמן לא התמזגו במשפטיו הפיוטיים של הלקין. כל אחד היה לחוד. וויטמן לחוד והלקין לחוד. אלא שמן האיש עצמו ומפגישותי החברתיות עמו נשאר איזה נחוח תרבותי מעודן. לא רבים כמותו פגשתי בקרית ספר וקרית שירה שלנו.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

בנתיב הביל"ויים

מאת ישראל בן מאיר בלקינד (עיון)

לא הפרעות הולידו את ההתעוררות למעשה הציוני

לעתים קרובות אפשר לשמע את הדעת כי הרעיון של ישוב ארץ-ישראל ויחד אתו חיבת-ציון והציונות נולדו מתוך הפרעות של שנת התרמ"א. הדעה הזאת איננה נכונה כלל וכלל.

אמת, לפרעות האלה היה תפקיד גדול בהתעוררותם הלאומית, אבל הן נתנו לה רק את הדחיפה החיצונית. אבל הקרקע היתה מוכנה מקודם, ומי שאמר כי הפרעות הולידו את תנועתנו הלאומית הוא כאילו אומר שבן-אדם בן שמונים מת מהצטננות, ולולא ההצטננות היה חי לנצח. לא ולא! בן-אדם אשר הגיע לגבורות, כבר כך וכך קרוב קצו. ואם לא מת מסיבה זו – ימות מסיבה אחרת.

מלאך המות מוצא תמיד תירוץ, אומר המשל.

העם העברי, אמונתו, דברי ימיו וכל רוחו קשורים בקשר אמיץ אשר לא ינתק, אי-אפשר להפריד אחד מן השני. עם ישראל יוכל לחיות, לכל הפחות בתור עם, רק בארץ-ישראל, וחיים מחוץ לארץ הזאת נקראים חיים בגולה, חיים בנכר!

הציונות איננה הופעה חדשה בדברי ימי עמנו. היא איננה בשום אופן ילידת הפרעות והפוגרומים של הזמן האחרון. היא התמונה המודרנית של הרעיון המשיחי החי בעם ישראל מיום אשר אבדה לו ארצו, מיום אשר בו נשבע: אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני. היא פרי חפצו האדיר של עם ישראל לחיות ולהתפתח בתור עם. הפרעות רק החישו את התעוררות העם לתחיה, את התעוררות העם לקום על רגליו ולעשות פעולות ממשיות לגאולתו.

המצב הרגיל של כל גוף אדם בריא היא התנועה והעבודה, ורק עובר הלילה, רק עובר זמן המנוחה והשינה – יקיץ הוא ללכת אל פעלו. אך ישנם אנשים אשר דרוש להם רעש חזק של שעון-מעורר להעיר אותם משנתם, וישנם גם כאלה אשר המעורר הרגיל איננו מספיק לעוררם ולהוציאם מחבלי השינה; צריך שבן אדם אחר יעירם בעזרת ידיו, יטלטלם קצת ואולי יוציאם בחזקה מן המיטה אשר בה ערבה שנתם. התפקיד הזה היה לפרעות של שנת תרמ"א.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.