מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ד"ר משה הירשקוף "הנביא"

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

בלונדון של אמצע וסוף שנות השלושים רבו העוסקים בחוגי הפרפסיכולוגיה ושאר חוגים של התהייה על הנעשה בעולם הסמוי ממנו בגלגולים של לפני ואחרי חיים, בהעלאה באוב של רוחות ומתים ושאר תורות שהתעצמו עד מאד בשנות החרדה שלפני מלחמת העולם השניה, כאשר צפו לה שתפרוץ בכל עת ובכל יום.

בעיקר היו היהודים חדורים חרדה למראה הנעשה בגרמניה ושלטונה הנאצי עוד לפני ימי השואה. מוסוליני פלש לחבש והיטלר נשא שלטונו היהיר ברמה. בלונדון התרבו מיום ליום אנשים הדורשים אל המתים. אנשים הדנים במה שלמעלה מכח השגתם ובבעיות של פילוסופיה, יהדות ואנושיות, המהפכה הסוביטית שהכזיבה את חסידיה הראשונים, ועדת החקירה לעניני ארץ ישראל והגורל הבלתי ידוע עדיין ליהודי אירופה.

ב“יוניברסיטי-קולג'” המסונף לאוניברסיטת-לונדון ברחוב גאואֶר שלמדתי בו פגשתי נערה יהודיה, כה יהודיה למראה שלא פקפקתי כלל שהיא בת למשפחה יהודית מקומית. בדברי אליה הבחנתי במבטא צרפתי בולט ואפילו רוסי מובהק בתוספת גרמנית שוויצית, כיאה ליהודיה נודדת ממקום למקום. הסתבר שבעלת השער השחור הפנים הלבנות והיהודיות כל כך, הגוף הנמוך כל שהוא והתלבושת הצנועה היא בתו של רופא יהודי, שנולדה ברוסיה נדדה עם הוריה לפריז התחנכה שם רוב ימיה הצעירים מבלי לשכוח את הרוסית של ילדותה, ועשתה באוניברסיטת הסורבון מה שקרוי בצרפתית לסאַנס כלומר תאר ראשון בספרות. נוסף לזאת סיפרה כי אחיה לומד רפואה בפריז וכי הם התגוררו אף בשווייץ כלומר בציריך אשר בה רכש אביה שני בתים גדולים מחסכונותיו לאחר שובו לשם מן המהפכה הרוסית, ולאחר יאושו מן הגאולה אשר במהפכה הרוסית, כדי שבשארית ימיו בלונדון ישב ויעסוק אך ורק בפילוסופיה ובהגות ויפרוש מעסוקו כרופא.

כאשר אני באתי אל ביתם ברובע האמפסטד ברחוב קאמפ-גרדנס בלונדון, בית יהודי צנוע מאד בדירה שכורה אף כי בלונדון מקובל היה לדור בבית שלם כלומר קוטג', ראיתי את ד"ר הירשקוף שהיה מרשים אף במראהו בפעם הראשונה. איש קטן קומה צנום ומסוגף למראה בעל ראש גדול רעמת שער לבנה ושפם לבן עבות.

לפני כן צוידתי בחוברת בצרפתית מפרי עטו ורוחו על הגותו שלו והשקפת עולמו כפילוסוף והוגה דעות. החוברת הדנה בנביאים, נביאי ישראל, כולל שאר מיסדי הדתות האחרות כגון משה, ישו ומוחמד מיחדת מקום של כבוד אף למחברה. בחוג לפילוסופיה, שראיתיו מתכנס בביתו בימי ראשון אחר הצהריים הכל יושבים על כסאות סביבו והוא מורה הדעה בתווך, שררה אווירה של רצינות והתעמקות. אני שמעתי באותם הימים הרצאות בפילוסופיה מפי הרברט סמואל, שהיה אז נשיא האגודה לפילוסופיה בלונדון, אותו האיש שהיה לפני כן הנציב הראשון ליהודה, התיחסתי אל חוג זה מעט בהסתייגות בעיקר אל הרופא היהודי הקוסמופוליט שעם כל אהדתו לציונות לא העלה כלל על דעתו לעלות ארצה. אגב, בתו רחל עלתה ארצה עם אישה רופא הד“ר קסל שפעל בשרות אונר”א ביוון לאחר מלחמת העולם השניה, ולאחר עלותה אחר קום המדינה, מתגוררת היום בירושלים ובלונדון לסרוגין.

הקשרים ההדוקים עם משפחות סוקולוב בעיקר עם צלינה הבת, עם משפחת סיימון (מי שהיה שר הדאר הבריטי בזמנו) עם משפחות בנטוויץ ומשפחת אמו של הנשיא הרצוג, קרבום עד מאד אל הנושא היהודי והציוני מבלי לגרוף את האב ואת בנו שאף הוא רופא בפריז, אלא את הבת בלבד.

נסיונו של ד"ר הירשקוף למקד את אידיאלי היהדות במסגרת המחשבה הבינלאומית דווקא בימי החשכה של עלית היטלר לשלטון, השתלטות הנאציזם באירופה ופרוץ מלחמת העולם השניה, נראית מצד אחד פתטית עד מאד ומצד שני מעשה נועז של היחיד לפשר בין דתות העולם המרכזיות והבכירות למארג משותף אתי ורוחני, מתוך הדגשת רעיון היהדות החדשה בדומה למדרש חדש של ימינו, דת ומדע והשלמה ביניהם.

דווקא היותו יהודי באותם ימים קריטיים של שנות השלושים ליהדות והיותו אחד ממאוכזבי המהפכה ברוסיה שהיתה אמורה להבטיח את כנונו של הצדק עלי אדמות, גרמה שיחוש שמה עם משפחתו להיהנות מזיו הרבולוציה ונמלט משם בעור שיניו כל עוד נפשו בו, הנחו אותו לחפש מזור לנפשו בתורות רוחניות מופשטות ונאצלות. אלא ש“הדור לא היה ראוי”.

ד"ר משה הירשקוף ראה את עצמו אולי כנביא-אמת בתקופה של נביאי ומשיחי שקר הורסים ומשמידים. בימי אפלה ליהדות הוא בקש להפיץ איזו תורת חיים המגלמת את המובחרים שברעיונות כל הדתות. לטול מכל אחת מהן בעיקר מן היהדות והנצרות את תמציתן, רעיון ממריד את היהודי הדתי ומעורר חשד בעיני היהודי החילוני, וליצור מעין דת קוסמופוליטית כללית, חובקת עולם למען ישועתו של עולם המשוסע בתורות שקר, אלימות, הרס ואבדון.

רעיונותיו של האיש קטן הקומה, בעל השער הלבן הגזוז על ערפו ברבוע, הצנום, ושפמו הלבן הרוטט ברגוש של אנשי רוח, משוקעים בכתביו אשר נותרו אחריו באנגלית ובצרפתית אולי אף ברוסית, ובגרמנית, נשכחים ובלומים בספריו ובחוברות שאותם פרסם לצורך הפצה קלה יותר, והם מהווים אחת מאותן תופעות רבות של נסיון רוחני לגאול את העולם ממשוגותיו, מאי מוסריותו ומכח ההרס אשר לו.

באחת הפעמים שבקרתי בביתם בשבת אחר הצהריים לכוס תה ישבתי אל הפסנתר ונגנתי איזו מנגינה חביבה משל שומן שידעתי בעל פה. פתאום שמעתי את האיש השתקן והמהורהר אומר לי מאחורי גבי: “אני רוצה לספר סיפור קטן!”

הפסקתי והקשבתי.

הוא סיפר: “פעם, ברוסיה הייתי קופאי בבית-מרקחת. מצבי הכלכלי היה ירוד מאד והייתי מטופל באשה ובילדים. גם בעבודתי זו הגיתי ברעיונותי על מזוג של ידע ודת ובמצוקתי החמרית אך בעיקר הייתי סוציאליסט שרוף. חשבתי שאילו הייתי נועז ונוהג על פי השקפתי הסוציאליסטית הייתי רשאי לטול לעצמי מעט מכספי הקופה שאמנם אינם שלי אך לפי השקפתי שייכים לכולם ולא לאיש אחד שבמקרה הוא בעל בית המרקחת, ונחלץ מצרותי, שהרי כולם צריכים לחלוק עם כולם, אלא שאמונה בסוציאליזם לחוד ולקיחת ממון אשר אינו שלך לחוד, ועדיין לא בשלה השעה לכך. כמובן שלא נטלתי מאומה והתעניתי במצוקתי הכספית עד שהפכתי אני עצמי ברבות הימים לבעל בית בורגני בשוויץ המשכיר דירות לאחרים וחי מהונו המושקע בבתיו”.

לימים התפכח מרעיונות המהפכה ועבר להגוּת מִסטית, לקולות מן הדממה, לחלומות בהקיץ וכביכול בקור בערים דמיוניות שלא היה בהן מעולם, ולאחר מכן כשבא לעיר כזאת בצרפת נוכח שהיא קיימת שכן ראה אותה לפני כן בדמיונו, ולהקשבה לעולמות טמירים שרק עידן החלל שלאחר זמנו יכול לאכלס אותם. האם היה רועה רוח, משוגע איש הרוח או הוגה דעות מקדים זמנו? ספריו טרם נתרגמו לעברית.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

שלושה פרקים

מאת יוסף חיים ברנר (פרוזה)

א

באיזה מקום בווייטשפל אשר בבירת אנגליה הענקית, רבת העליליה, רבת הכבוּדה ורבת הכוֹבד, מזדקרת ועולה רחובה צרה וקצרה ו“סמטת המסגד” שמה. באותה רחובה בית, אשר חנות לממכר מים מינראַלים ועתונים מימין לפתחו, תמחוי זול בשביל פועלים משמאל לפתחו, ומעבר לפתחו, במסדרון – שלבים על גבי שלבים, מאובקים, מושחרים ורקובים, כשִני בעל-הבית הזה, הזקן. ממעל לשלבים – מקום פנוי, דלת ומעון נמוך, עֲלִיהָ. באותה העליה היתה לפנים הביבליותיקה הרוסית ו“חדר-המקרא שלא על מנת לקבל תשלומין” שלה.

המפקח על אותה הביבליותיקה היה איוואַן אלכּסיוביץ אלכּסיוב, רוסי גביח כבן חמישים ומעלה, גולה מארץ-מולדתו וגֵר-גָר בשכונת היהודים אשר במזרחה של לונדון זה שנים רבות. רבים מגרי הגיטו אשר ידעוהו פנים, בראותם אותו משוטט ברידאקציות, בבתי-הדפוס, בבתי מזון ובמקומות של ציבור יהודיים, ולא ידעו את שמו ועסקו, חשבוהו ל“שלהם”, אף ע פי שחוץ מזקנו היתה צורתו, וביחוד חוטמו, רוסית טיפוסית. אחרים, להפך, סיפרו בשמחה על אלכסיוב הרוסי, אשר בין היהודים חלקו, ותלו בו יופי של אגדה על דבר עברו המזהיר, איך שהיה מתחילה שר קוֹזאַקי וכו' וכו'.

שר גדוד קוזאקי לא היה אלכסיוב מימיו, אבל גדול וגבוה היה האיש, מהלכו במרוצה מכוונת, תלבשתו ברישול מכוון, לחייו לבנות ומלאות, וזקנו ארוך, שחור, חיוור זעיר-שם, פטריארכלי, עשוי, מסורק ורטוב תמיד באיזו לחלוחית. בשערות ראשו, להפך, לא נמצאו כל חוטי כסף והיו מסובכות וארוכות. עיניו לא היו אלא שתי חיתי"ן קטנות, כהות ובעלות הבעה בלתי ברורה, קצת מזקנה וקצת בגלל המשקפים אשר כּיסוּן. בכלל, בכדי שלא להאריך, היה איוואן אלכסיוביץ אדם בעל צורה, אחד מאותם בעלי הצורה העושים רושם על ישרי לב ושותלים רגש כבוד בלבותיהם. אלא שבשעה שהיה מסיר את משקפיו מעל חוטמו ומרים מבלי משים את זקנו, שעל ידי זה היה מתגלה פי כותנתו הנרפש והמגואל, היה רעיון צדדי בוקע בלב הרואה וטורדו, כי האיש היה הולך וזקן וכי שרוי הוא בלא אשה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.