מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

רענן ווייץ

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

את רענן ווייץ הכרתי בירושלים בתום שנות למודיו באיטליה וכאשר הוכתר בתאר ד“ר. באנו חבורה לביתו בבית הכרם בירושלים במפתיע ואחיו יחיעם ז”ל שנפל בגשר הזיו פתח לנו הדלת ואמר: “הדוֹטוֹרֶה איננו בבית. תחכו לו. עוד מעט יבוא!”

ובינתיים שוטטנו בגנם המענין הסובב את ביתם בשכונה זו. יחיעם היה צעיר ויפה-תאר. אבל הוא לא שהה עמנו אלא יצא מהחדר והלך לחדרו שלו.

רענן הושיב את כולנו במכונית שלא ידע לנהוג בה ויצא לדרך הן בעירו ירושלים והן בתל-אביב כשהוא נוהג בצורה מדאיגה למדי. עולה על שולי מדרכות ועושה זיגזגים חשודים. זאת נחשבה אז לחברמניות גדולה. בכלל הוא שחק אז את החברה’מן הגדול וה“אנפאן טריבל”. הוא סיפר כיצד הדהים בשנות לימודי החקלאות שלו את פירנצה העיר האיטלקית כולה, כי טפס על אחד הבנינים, הוא וחברו, וכל העיר התאספה לראות מה מעשהו למעלה.

סיפורים חברה’מניים אלה היו אז מיטב תענוגו והנאתו. היו לו באמתחתו הרבה סיפורים כגון אלה.

נוסף על היותו נמנה על טובי הנוער והמשפחות בירושלים, חזר משנות למודיו באיטליה כשהוא מגלם את טפוס ההומוריסט הגדול, השובב הנלבב והקומיקאי החובב שעדיין לא נבלע בעבודה קדחתנית ועושה רבות בתוך הסוכנות היהודית.

נוער ירושלמי זה בירושלים תפש אחרי כן עמדות שונות במשרדי הממשלה בתפקידי שגרירים, יועצים, מנכ“לים וכו'. יגאל ידין הנמנה אף הוא על אלה היה היחיד שהתבלט ביניהם והיה לאחר מכן לרמטכ”ל.

המשפחות הטובות כאמור ישבו ברחביה ובבית הכרם והבנים שהשתלמו באוניברסיטאות בחו"ל באיטליה, בצרפת ובשאר הארצות, חזרו בחזרה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה ופחדם הגדול היה בפני הצורך להיות חייל. אחד מהם שנתמנה לאחר מכן לשגריר היה חרד תמיד פן יהיה חייל. הם לא ידעו, המסכנים כמה מלחמות עוד נכונו להם. ואולי הם פשוט לא שרתו בהן.

הנוער ההרואי הזה.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

לקט

מאת יהושע בן מאיר משה ברזלי (פרוזה)

(רשימה)

הדבר היה בסוף שנות החמישים או בתחלת הששים למיננו, באחד מימי הקציר – ואני שבתי מיוגע ומדוכא מגוש-חלב; הלכתי שמה על מנת לקנות אדמה זו, והדבר היה קרוב לגמר, אך… מתביש הנני גם עתה להגיד את הסבה שבשבילה נתבטלה הקניה… הסבה אמנם כ"כ פשוטה ומובנת ובפרט אצלנו “הרי ידוע הוא, כי שמונה פרנק הוא מחיר יקר בעד אדמה שבקצה ארץ ישראל ויותר מששה פרנק אינו שוה”… כך כתבו לי שולחי במכתבם, שמצאתיו מוכן בשבילי בעין-זיתים, מובן להזהירני ולקדם פני הרעה שלא תבא חלילה…

“איננו שוה”, שאל כל חנוני שבשוק ויגיד לך שכך הוא!…

כל היום לא אכלתי, וגם לאחר שובי לעין-זיתים, לא טעמתי כלום. התנפלתי מיד על המטה בחדר אשר פנה לי בטובו ידידי הגנן אשר שם, שכבתי, כי לא יכולתי לראות פני איש, כי נפשי היתה מרה עלי מאד.

עיף מהרכיבה הממושכה נרדמתי מיד ואישן איני יודע כמה.

הקיצותי, – וכאלו אחד עומד ומדבר אלי בחריקת שנים, “יהודונים נמבזים, את ערשו של יוחנן ראש הקנאים, את מולדתו של ראש גדולתכם זה, אינכם רוצים לגאול מידי זרים בשביל תרי זוזי”!

תרי זוזי, וכמו איזה ליצן קפץ עלי והתחיל מלגלג ומזמר עלי ב“חד גדיא דאכלא שונרא. ושוב תרי זוזי, ושוב תרי זוזי”!…

“תרי זוזי” – וגוש חלב לא נקנה…

“גוש חלב”…

לא יכולתי שוב לשכב, קפצתי ממטתי, פתחתי את החלון ותריסיו ואוציא את ראשי שהרגשתי בו בלבול רעיונות וכאב קודח…

והנה אויר קריר ורטוב וריח מבושם מלטף את שערותי, ומוציא חלקים מיגוני, ונושאם הלאה הלאה ומפזרם על ההרים הרמים, על החרמונים הנשאים.

נתעטפתי בעביה 1 שלי לצאת, וכדי שלא להעיר את ידידי בעברי דרך חדרו, יצאתי בדרך קצרה בעד חלון חדרי החוצה.

מודה אני, כי מפחד אנכי ללכת יחידי בלילה במקום זר לי ושמם, כמו סביבות עין-זתים ובדעתי את כחי שאינו דומה כלל לכחו של יוחנן מגוש חלב, איני סומך ביותר גם באקדח הקטן שאני נושא תמיד בשעת מסע: שודד לילה הראשון שיפגשני יכול לגזל ממני את כלי-נשקי זה ולעשות בו לי מה שלא יזמתי לעשות לו… אפס הפעם תקפו עלי המרירות והיאוש, והייתי בבחינה זו, שאדם אומר “ולואי שכל מוצאי יהרגני”…


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.