לי. ט.

לֹא צְרִיף וְלֹא אֹהֶל, לֹא מִשְׁכָּן וּמָקוֹם –

אַךְ הַפֶּרַח בַּיָּד – –

וּבְכֹל שֶׁאָבוֹאָה אַקְדִּים לְ“שָׁלוֹם”,

וּבְכֹל שֶׁאֶצְעַד.

לֹא מִפְתָּן לִמְנוּחָה, לֹא חַלֹּון לַחֲלֹם –

אַךְ הַפֶּרַח בַּיָּד.

וְהַסְּתָו כִּי יִפְגַּע בִּי – הוּא יְחִי, הַיָּתוֹם:

זֶה פִּרְחִי לֹא יֹאבַד,

לֹא יֹאבַד – – –

תרצ"ט