מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַפֶּסֶל / שאול טשרניחובסקי


וְאִם הָיָה – הָיָה כָךְ:

הֲמוֹן־הָעָם

הִתְכַּנֵּס, הֵצִיף אֶת הַהֵיכָל כֻּלּוֹ,

וּרְצוּפוֹת עָמְדוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת

בִּמְלֹא חֲלַל אַכְסַדְרָה וַעֲזָרָה,

בִּשְׂדֵרוֹת קְלָנִין קְלָנִין זְקוּפיֵ־גִזְרָה,

בֵּין הָעַמּוּדִים הַחֲצוּבִים מַרְמָר,

עַל־גַּב מַדְרֵגוֹת־שַׁיִשׁ מְרֻוָּחוֹת

וּבְנוּיוֹת אַבְנֵי־גָזִית וּבִשְׁפַל

הַגִּבְעָה הַנֶּעֱטָרָה חֹרְשַׁת־זָיִת,

בָּם בְּנֵי־הֶלַּדָּה הָאִסְטְנִיסִים, בָּם

סִיטוֹנִים כְּנַעֲנֵי־אֶרֶץ מִמִּילֵט

וּשְׁאָר אִיֵּי־הַיָּם הָרְחוֹקִים אֲשֶׁר

עלַ אַסְיָה יִתְחַשָּׁבוּ, מִקַּפְרִיסִין,

וּגְבָרִים חוֹבְבֵי־כִידוֹן מֵאַשְׁפַּרְטָה,

וְרוֹעֵי עֶדְרֵי־עִזִּים בְּאַרְקַדְיָה,

וּמַקֵּדוֹנִים קָשִׁים וַחֲסֻנִים,

מִקַּצְוֵי יוֹנִיָּה הִתְקַבְּצוּ בָאוּ,

וְ“יָוָן גְּדוֹלָה” אֲשֶׁר בְּאִיטַלְיָה

שְׁכֶם אֶחָד אֶל חֲנֻכַּת הָאַנְדַּרְטָה, -

חֲנֻכַּת פֶּסֶל זֵאוּס. כִּי זֶה־כְּבָר

הָרִנָּה עָבְרָה, אֲשֶׁר אֵין בָּעוֹלָם

כְּאוֹתוֹ פֶסֶל מָלֵא קֶסֶם־הוֹד.


וְנִדְמָה, תַּחַת קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ־אוֹרָה

נִצָּבִים עָמְדוּ הָעַמּוּדִים דֹּם,

חֲמִימִים־חַיִּים בְּחֹם שֶׁל גּוּף וְדָמִים,

וּבְצִנְעָה לְטָפוּם רַכּוֹת־רַכּוֹת כְּלִילִים,

מִקְלָעוֹת: קִיסוֹס יָרֹק־כֵּהֶה

וּוְרָדִים כְּתֻמִּים, וְרוֹחֲצִים בְּדָמִים,

וּלְבָנִים־חִוְרִים וּמַצְנִיעֵי־אֹדֶם.

וּבְהֶדֶר־חָג וּבְקֹצֶר־רוּחַ חִכָּה

הַקָּהָל – כָּל הָעָם. וּכְבָר הִתַּמֵּר

עֲנַן־הַקְּטֹרֶת, וְהִנֵּה צָף לְמַעְלָה,

וְעָבֵי־תְּכֵלֶת מְרֻשְּׁלֵי כְנַף־עֲצֵלִים

קַלִּילִים עָלוּ וַיִּתְרַחֲבוּ, עָלוּ

וַיִּתְלַכָּדוּ - - וְהַמָּסָךְ זָע.


מִתּוֹךְ עֲבִי־הַקְּטֹרֶת נִגְלָה פִּתְאֹם

בֶּעָנָן הַמִּתְאַבֵּךְ בְּעַב־תַּלְתַּלִּים,

הוֹפִיעַ כְּמַרְאֶה לֹא־מִכָּאן בֶּהָדָר

זֶה פֶּלֶא־יָוָן, פְּנֵי הַתּוֹפֵשׂ־בְּאֵיגִיס,

בְּיֹפִי לְלֹא־כְלָיָה וְחַיֵּי־עוֹלָם

חַי גּוּף־הַשֵּׁן וּבְחַיִל אֵין־עֲרֹךְ־לוֹ,

מִתּוֹךְ הַרְמוֹנִיָּה וּבְאֵב־פְּרִיחָתוֹ

שֶׁל כֹּחַ גֶּבֶר־אֵל. עַל פָּנָיו נֹגַהּ,

מִתְגָּאֶה בְאוֹן־פְּלָאִים, וַעֲתֶרֶת

הֲוָיַת־חֶדְוַת־עַד וְחֶסֶד־עוֹלָם

גְּדָל חַסְדֵי בוֹרֵא־עוֹלָם וְיוֹצֵר־כֹּל,

נִשְׁקָפִים מִתּוֹךְ עֵינָיו וּמְאִירִים

אֶת פְּנֵי אֲבִי הָאֵלִים וְהָאָדָם.

מֵרֹאשׁ־תִּפְאַרְתּוֹ גָלְשׁוּ מַחְלְפוֹתָיו,

שְׂעַר הָאַמְבְּרוֹסְיָה, וּבִסְבַךְ־גַּבִּינָיו

הַנּוֹרָא בְּעֻזּוֹ תָּלִין סוּפַת־נֶגֶב,

וְכֻלּוֹ אוֹמֵר רוֹמְמוֹת הוֹד שַׁלְאֲנָן

וּנְדִיבַת־רוּחַ וַאֲציִלוּת צְנוּעָה.

וַיִּקְפָּא כָל הָעָם וּבַעֲלִיצוּת־אֵלֶם

עַל עָמְדוֹ קָפָא, שׁוֹתֵק וּמִתְפָּעֵל.


וּפִתְאֹם זָע – וְשׁוּרָה אַחֲרֵי שׁוּרָה

וְגֶבֶר אַחַר גֶבֶר כָּרַע נָפַל

אַפַּיִם אָרְצָה - - וְכַהֲמוֹת־יָם עָלָה

קוֹל הַתִּמָּהוֹן, קוֹל הָעָם בְּרֵעוֹ,

קוֹל שִׁגְיוֹן־גִּיל: קַלּוֹס! קַלּוֹס קַלּוֹס!


וּבְקֶרֶב כָּל הָעָם הַכּוֹרְעִים בֶּרֶךְ,

בִּקְהַל הַקּוֹרְאִים מִתּוֹךְ שִׁגְיוֹן־פֶּלֶא

רַק אֶחָד שָׁם אֲשֶׁר לָאֵל לֹא כָרַע,

וְרֹאשׁוֹ גֵא וְאָצִיל הוּא לֹא הֵשַׁח

וְאִלֵּם חִוֵּר עָמַד בְּתוֹךְ הָעֵדָה,

וּכְאִלּוּ דְּבַר־מָה מַר מְעַוֶּה שְׂפָתָיו,

אַךְ אֶחָד נִשְׁאַר, נִצָּב שָׁם עַל עָמְדוֹ, -

וְהָאֶחָד הָיָה – יוֹצֵר הָאַנְדַּרְטָה,

אַךְ יוֹצֵר פֶּסֶל־פְּלָאִים זֶה – אַךְ הוּא! – לֹא כָרַע,

וְרֹאשׁוֹ זֶה הָאָצִיל וְהַגֵּא לֹא הֵשַׁח

וְנִשְׁאַ1 עוֹמֵד הוּא, אַךְ הוּא - - - מִשּׁוּם

שֶׁלְּמַרְאֵה פְּנֵי הָאֵל בְּקֶסֶם־הוֹדָם,

לְמַרְאֵה כָּל הַנּוֹי הַטָּהוֹר וְהָאֱלֹהִי,

לְפָנָיו נִגְלוּ וַיֵּאוֹרוּ פִתְאֹם

פְּנֵי אֱלֹהִים, עֲלֵיהֶם עוֹלִים בָּיְפָים,

עוֹד יוֹתֵר טְהוֹרִים, יוֹתֵר אֱלֹהִיִּים,

כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רִחֵף נֶגֶד עֵינָיו

וְכַחִזָּיוֹן אֲשֶׁר הָיָה מְלַוּוֹ

בְּתוֹךְ חֲזוֹן הַיְצִירָה וּמִסְתּוֹרָהּ,

בִּהְיוֹתוֹ נִרְקָם וְעָלָיו שׁוֹכֵן

בַּחֲלוֹם־דִּמְיוֹנוֹ מִתּוֹךְ חֶבְלֵי־יוֹצֵר

וּבְדִמְעוֹת יֵאוּשׁ חֲדַל־אוֹנִים, מָר,

וּבְשִׁכְרוֹן מְנַצֵּחַ כּוֹבֵשׁ חָמְרוֹ,

עַד נוֹצַר אֵל וְעוֹד הָיָה מַשָּׂא־לֵב…


  1. “וְנִשְׁאַ”בקור המודפס, כנראה צ“ל ”וְנִשְׁאַר – הערת פב"י.  ↩

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

המאכלת

מאת אברהם שלום פרידברג (פרוזה)

00000 הערה 7 צריך להשוות למקור. השנה הרשומה לא סבירה 000000000

(העתקה בתוספות ושנוים הרבה).


(בשנת ארבעת אלפים ושמונה מאות ותשעים לבריאת העולם).


אני אברהם בן אליקים בן יצחק בן יקותיאל בן אליהו לבית המלוכה הכוזרית כותב את המגלה הזאת, והיתה לך, שלמה בני, למשמרת עולם לדורותינו.
במגלת ספר זו הנני כותב לזכרון דברי ימי, האחוזים בקֹרות עמנו בארץ אשכנז. הדברים כתובים פה בדיו, אבל הקֹרות נרשמו שם בנהרי נחלי דם ודמעה אשר כסו מלא רחב הארץ ההיא. יקראם דור יבוא ותסמר שערת בשרו מפּלצות נצחת – כי רעה נוראה כזאת לא נראתה ולא נשמעה בכל הארצות ובכל הגוים, וגם בתוכנו, העם אשר הסכין לצרות ומכאֹבים מאז מעולם, לא היתה כזאת אף בימי אנטיוכס ואדרינוס, אויבנו מקדם.

אך אספרה נא בראשונה דברי ימי אבותי, והתבוננת וידעת את טלטוליהם והעתים אשר עברו עליהם מדור לדור עד הגיענו ארצה אשכנז.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.