… הוּא זוֹכֵר עוֹד הַכֶּתֶר.

            הֲיוֹסִיף לְהָלְמוֹ

בִּמְשׁוּבַת הַיַּלְדוּת אַרְגְּמַן הָאַדֶּרֶת?

זֶה קוֹלוֹ הַתּוֹבֵעַ:

            “אֲנִי שְׁלֹמֹה!”

מוּל סְקִילַת פִּרְחָחִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ.

רַק לֵצוֹ שֶׁשָּׁמַר אֶת כִּפַּת הַמַּלְכוּת

יִשָּׂא לְמַלְכּוֹ הַחִצִּים וְהַתֶּלִי.

וְכָכָה

    בְּצֶמֶד

        יֵלְכוּ וְיֵלְכוּ

וִיסַיְּעוּ זֶה לָזֶה לְשַׂחֵק בְּנִדְמֶה־לִי.

– נִדְמֶה לִי הַלֵּץ כִּי הָאֶדֶר נִקְרָע.

– הַמֶּלֶךְ הַמֶּלֶךְ מְאוּם לֹא קָרָה.

– נִדְמֶה לִי הַלֵּץ שֶׁנִּדַּחְנוּ מֵחָג.

–חָזַרְנוּ הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּית־הַמִּשְׂחָק.

– וְשׁוּב אֶעֱטוֹף אַדַּרְתִּי שֶׁצָּנְחָה?

– הִנֵּהִי! כִּי נֶצַח אֶהְיֶה לֵיצָנְךָ.

– חֵן־חֵן עַל־שׁוּבֶךָ, נִצְחִי שֶׁקֻּפַּח.

– נֶצַח הַכֶּתֶר בִּזְכוּת הַכִּפָּה. – –

וְכָכָה

    בְּצֶמֶד

        יֵלְכוּ וְיֵלְכוּ

כֶּתֶר הַשְּׂחוֹק וְשַׁרְבִיט הַמַּלְכוּת.