הַסַּהַר תָּלוּי כְּמוֹ חֶרֶב
עַל יוֹם שֶׁנֶּחְתַּם לוֹ הַדִּין.
אֲגַם הַמַּקְבִּיל פְּנֵי הָעֶרֶב
כֻּלּוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין.
יֵשׁ רֶכֶן צַוָּאר לִפְנוֹת אֹפֶל
מוּל הֶנֶף־שֶׁל־יָד שֶׁקָּפָא.
שָׁעַת צִפִּיָּה שֶׁבָּאֹפֶק
יוֹדַעַת בָּרוּר אֶת סוֹפָהּ.
יוֹדַעַת בָּרוּר וְנִכְנַעַת.
הוֹ שׁוֹעַ (זַכַּאי אוֹ קָנוּס)
וַתֵּר עַל הַסּוּס־וְהַשַּׁעַט
כִּי שָׁוְא רִיצָתְךָ הַמּוֹשַׁעַת.
הִסּוֹג
כִּי אֵין דֶּרֶךְ לָנוּס.
זֶה כֵּפֶל הַסֶּגֶת־וְשֶׂגֶא
עֵת מַשֶּׁהוּ בָּא עַד תֻּמּוֹ.
וְכָכָה הִגַּעְנוּ עַד רֶגַע
בּוֹ יוֹם
מֵת־לִחְיוֹת־כְּאֶתְמוֹל.
וּדְמָמוֹת וּדְמָמוֹת – אַךְ אַחֶרֶת.
וְקוֹלוֹת וְקוֹלוֹת אֵין־הֵדִים.
שׁוּב הַסַּהַר תָּלוּי כְּמוֹ חֶרֶב
עַל יוֹם שֶׁנֶּחְתַּם לוֹ הַדִּין. – –