הַשֵּׂכֶל־הַיָּשָׁר שֶׁל רֶמֶז מִתְפַּעְנֵחַ.

הַבֶּלַע הָאָבִיךְ שֶׁל פֵּשֶׁר שֶׁנִּסְתָּם.

הַדֹּק הָעַכּוּמִי שֶׁל צֶלֶם־הַיָּרֵחַ

סוֹהֵר אֶת הֶגְיוֹנֵינוּ

כִּמְטַחֲוֵי קַסְתָּם.

בְּצֶמֶד הֵם בָּאִים הַיּוֹם אֵלַי מִנֶּגֶד

הַשֵּׁמַע וְשׁוֹבְרוֹ

הַדְּמוּת וְהַבּוּבְיָה.

וּכְבַחֲלוֹם! זְכַרְכֹרֶת מִשְׂתָּרֶגֶת

שְׁכַרְכֹרֶת הַשִּׁפְיוּת הַמִּתְבָּרֶגֶת

מִן הַסְּדָרִים לְתוֹךְ הָעִרְבּוּבְיָה.

וְאָז מֵעָב־לְעָב ­–

קוּרֵי־קוֹלוֹת.

וְאָז מִקַּו־לְקַו –

עֲקַלְקַלּוֹת.

וְאָז שִׁפְיוֹן־הַדַּעַת מִתְבַּסֵּם פִּתְאֹם כְּלוֹט

וְסוֹד עַל סוֹד רוֹזֵחַ לִי:

עֲלוֹט! עֲלוֹט! עֲלוֹט!

וְלוֹט וְלוֹט וְלוֹט

עַל שַׁעַר הַנִּגְלוֹת.