הַחֲלוֹמוֹת יַרְחִיקוּ־רְאוֹת כְּצִפֳּרֵי־הַטֶּרֶף

עַל כֵּן

חוֹזִים־מֵרֹאשׁ אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָנוּ

עַל כֵּן

בּוֹרְאִים־לְיֵשׁ אֶת כָּל אֲשֶׁר יִקְרֶה.

וְהַר בְּהַר פּוֹגֵעַ וְלֹא נָט

וְחַי וָמֵת סָחִים אִלְּמֵי־טַנְדּוּ

וְאֵין יוֹדֵעַ מַהוּ סוֹד הַשִּׂיחַ:

הֵד צְעָקוֹת־לִשֶׁעָבָר

אוֹ זִכְרוֹנוֹת מִמַּה־שֶׁלֹּא־הָיָה־עוֹד?

כָּל הַזְּמַנִּים מֵתִים אַפַּיִם אָרְצָה

כֶּאֱלִילִים בְּדוּיֵי־הַפַּחַד־שֶׁנָּגוֹז

וּזְמַן אַחֵר צוֹלֵחַ כְּנָהָר

אֶת כָּל הַמֶּרְחַקִּים אֲשֶׁר נָמוֹגוּ

וּמִזְדַּעֵק בְּהַמְשָׁכַת־הַקּוֹל:

אֶ–חָ–ד – –