הַלַּיְלָה חוֹזֵר לְסוּרוֹ
הַבֹּקֶר חוֹזֵר לְמוּטָב
(מן השיר “במרוצה”)
שׁוּב סֵבֶר שֶׁל בֹּקֶר חוֹזֵר־לְמוּטָב
גּוֹנֵב אֶת עֵינִי בַּמַּרְאוֹת וּבַשֵּׁמַע
הַרְחֵק מִבֵּיתִי שֶׁהֻדַּר מִן הַטַּל
שָׂדֶה־לֹא – שֶׁלִּי נוֹשֶׁמֶת.
נוֹשֶׁמֶת אֶת נֶשֶׁף לֵילָהּ וְרִגְשׁוֹ
עֵת סַהַר אֵלֶיהָ מַפְגִּיעַ לְפֶתַע
בִּדְמוּת תַּפּוּחוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן
בְּתוֹךְ כַּף־הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת.
אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁהַלַּיְלָה יָשׁוּב
וְיִשְׁלוֹף סַהֲרוֹ כְּפִגְיוֹן שֶׁבַּתַּעַר.
נִצַּבְתִּי מִנֶּגֶד– מַבִּיט וְקַשּׁוּב
כְּאִלּוּ מִנֶּגֶד אֵלַי מַבִּיטָה אַתְּ.
אַרְחִיק לְהַשְׁקִיף –כִּי גָנַבְתְּ אֶת עֵינִי.
אֵיטִיב לְהַקְשִׁיב: אוּלַי אַתְּ הַדּוֹבֶרֶת.
שׁוּב שִׂיחַ־שֶׁל־שְׁנַיִם בֵּינִי־לְבֵינִי
כְּתָמִיד
כְּתָמִיד –וְאַחֶרֶת.