שְׁנֵי קַוִּים מַקְבִּילִים נִפְגָּשִׁים בְּקָדְקֹד הַשָּׁמַיִם.

כִּי

זֶה גָבוֹהַּ מְאֹד.

חֲלוֹמִי הוּא בְּרֹאשׁ הַסֻּלָּם הַמַּעֲלֶה וּמוֹרִיד מַלְאָכִים

לְתַוֵּךְ בֵּינִי לְבֵינֵךְ

כִּי

מִכָּל מֶרְחַקֵּי־הַמָּרוֹם הוּא הַשְּׁמֵימִי בְּיוֹתֵר

מִכָּל אַרְצוֹת־הַחַיִּים – הָאַרְצִי.

אֲחוֹתִי בַּנִּגּוּן

כַּלָּתִי בַּמִּפְגָּשׁ הַנֶּחְלָם עַד לִפְרוֹחַ כְּגַן וּמִזְמוֹר!

כִּשְׁנֵי נְהָרוֹת הַהוֹלְכִים זֶה מוּל זֶה

כָּל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ הַמְיֻעָד

עוֹד נִזְכֶּה לַחֲזוֹת מִבְּשָׂרֵנוּ

אֵיךְ הַיָּם מִתְמַלֵּא וְהוֹלֵךְ

אֵיךְ הָיִינוּ לְגַן שֶׁחָנַט סְמָדָרָיו.

כִּי

גֹּבַהּ בְּגֹבַהּ נָגַע

עֵת נָפַלְנוּ לְתוֹךְ צוּלָתוֹ.

כִּי

עֹמֶק בְּעֹמֶק נָשַׁק –

עֲדֵי נִפְגְּשׁוּ בְּאֶחָד.

שְׁנֵי קַוִּים מַקְבִּילִים נִפְגָּשִׁים בְּקָדְקֹד הַשָּׁמַיִם.