קִנְאַת אוֹטֶלוֹ־יְקַנְּאֵךְ
לֵילִי הַצָּף בְּאֵד הַיָּיִן
וְיַד חוֹנֶקֶת אֶת גְּרוֹנֵךְ
וּמַחְרִישָׁה בִּכְיוֹ שֶׁל קַיִן.
לֵילִי טוֹרֵף זִכְרֵי רֵאשִׁית
וּמֵעָלַי חוֹגֵג הָעַיִט
וּמִתְהַזָּה כְּמַמָּשִׁית
שִׁפְעַת פִּגְרֵי עוֹפוֹת־הַשַּׁיִט.
זֶה עָט הַשֶּׁפַע וְטָרַף
זֶה שָׁט הָאֶפַע – וְעַד מַיִט!
הָהּ לֹבֶן לֹבֶן בַּרְבּוּרָיו
עַל אֲגַמּוֹ אֲפֵל־הַמַּיִם.
עַל אֲגַמּוֹ צִוְחַת הַנֵּץ
קָשָׁה כִּשְׁאוֹל פָּרְצָה אַרְמוֹנָה.
הוֹ לַיְלָה לַיְלָה עַד הָנֶץ!
הוֹ סוֹד מִטְפַּחַת דֶּסְדֵּמוֹנָה! – –
תִּימְרוֹת לֵילִי הַמִּתְאַנֵּךְ
הַמִּתְאַבֵּךְ בְּאֵד הַיָּיִן…
וְאַתְּ אֵינֵךְ לִי
אַתְּ אֵינֵךְ
אֲנִי בּוֹרְאֵךְ לִי יֵשׁ מֵאָיִן.