אבה

1, ממנו אָבָה, ולפי דעת רוב החכמ׳ אֶבְיוֹן, ולפי דעת קצת גם אָב, ויש מיחסים לו גם אֵבֶה.



1 שרש שֵמי. באשורית אַבִיתֻ, לפי דעת חל״א חֵפץ, ובהשאל' מִצְוה, ואַבוּתֻ רצון ונטיית חסד (מלון אשורי, דל' ומ' ארנ'). בערב׳ אַבַי, מֵאֵן, לא רצה. וכן בכושית. אך בקצת מקומות בארצות ערב, בתונס, בנג'ד יאמרו הערבים אבה במשמ׳ רצה, ושער 2‎ Landb.‎ (Arabica III, 10) כי זה מקור ב המשמשת בערב' החדשה לסי' עתיד.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים