אָבוּת

°, ש"נ, — כמו אַבְהוּת: יצא כותי שאין לו אב דאין אבות לכותי (רש"י נזיר סא.). למאי הלכתא אמרת דאין אבות לכותי (שס). אחים (גרים) מהאב לבד מותרין בנשיהן דאין אחוה לגוי מן האב וכן נושא בתו ואחותו מאביו ואשת בנו דאין אבות לגוי (ראב"י, האשכול, הלכ' גרים). אעפ"י שאין אבות לנכרי מ"מ אסור לגר להכות או לקלל אביו הנכרי (שם). מצד האבוּת והבניוּת (אמונה רמה א ו, ועוד שס א ז). — °אָבוּת בית דין, משרת אב בית דין: ואף מר יוסף אזדעזע וקם ברבים ואמר סליקת נפשאי מן גאונות והדר לאבות בית דין1 (אגר' ר' שרירא גאון).



1 אעפ"י שהמאמר הוא בארמית, מ"מ המלים: אבות בית דין הם בעברית, ואין ספק בדבר כי השם הזה היה נהוג אצלם גם בדבור העברי. והנה שער פרופ' בכר כי המלה אבדינות שבס' המליצה של ר"ש בר"ש הפרסי הוא שם מפשט למשרת אב בית דין. אבל אין זה מפרנס פרושו של הר"ש בעצמו "מחמנה של טבחים".

חיפוש במילון: