מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חיים גרינברג

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

עקד; תשמ"ב 1982

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

יפה-נפש ויפה-ניב, נעים הליכות ורווי תרבות, דמות בולטת בתנועת העבודה, דמות טהורה. נואם שגיב ואיש-שיחה נלבב, עסקן ציבורי ובעל נעימה אינטימית כובשת, סופר ועיתונאי, פובליציסט ואיש-המסה, בודק הנחות מקובלות ושוחר-אמת. שקט מבחוץ ונסער מבפנים, אינדיבידואליסטאן ומבטא הדור, נאמן ביתה של תרבות ישראל ובקיא בהליכות-העולם ובספרויות העמים.

חייו של גרינברג משופעים עלילות גדולות. מימי עלומיו הקדיש את כשרונותיו הרבים והמזהירים לתחית העם, לכיבוש רצונו ולהתחדשות חייו הלאומיים והתרבותיים. תמיד עשה ביודעים ובלא-יודעים נפשות לציונות, כי כוח-קסמים היה בפגישותיו עם רבים ושונים וזרים. והוא אהב להאבק עם זרים אשר לא הבינו אותנו, כאילו שש לגייר נפשות כאלו. מכאן פולמוסו עם גאנדי וניהרו. היה ער לכל גילוי תרבותי אנושי ולכל סבל אנושי באשר הוא שם. היה לפה לכושים באמריקה והעמיק בבעיותיהם ותבע את עלבונם.

תפקידים גדולים ונכבדים מילא בתנועה הציונית ובתנועתנו. מאישי “הפועל הצעיר” וממטפחי ערכיה. היה עורך “העולם”, “פארן פאלק”, “עתידנו”. כעורך ה“אידישער קעמפער” של מפלגת פועלי-ציון באמריקה הפך את העתון לבמה רצינית בעלת פרצוף תרבותי מובהק וברצותו להחדיר את דבר א"י העובדת גם לחוגי דוברי אנגלית, יצר את הירחון “ג’ואיש פרוֹנטייר” וערך אותו בטוב טעם ודעת. וגולת הכותרת של תפקידיו – כחבר ההנהלה הציונית וכראש המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה. בתחום זה שפע תכניות וחידש כמה חידושים מועילים.

עם מותו נסתלקה מעל הבמה הוגה-דעותיה של תנועתנו, אדם שמחשבתו היא מזיגה של העזה ואחריות, אמן-הביטוי, מפליא בניסוח הגותו, מחדש בצורה ובתוכן ואיש המצפון.

יובל שנים עמד באהבה ובמסירות וברוב יכולת על משמרתו הציונית, הסוציאליסטית, הספרותית והתרבותית, עד אשר הכריעתו מחלה ממארת.


  1. הושמעו במועדון “מלוא” ונתפרסמו ב“הפועל הצעיר”. א' בניסן תשי"ג (17.3.53).  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

הגיעה השעה!

מאת אחד העם (מכתבים)

מכתב ראשון1

כן דברתם, חברים נכבדים: “עכשיו הגיעה השעה להתחיל בנטיעת ספרותנו בארץ מולדתה, במקום חיותה”2. אלא שהנחה זו יש לה, כמדומה לי, יסוד רחב ועמוק יותר מזה שנתתם לה בהודעתכם. לא מפני זה בלבד הגיעה השעה לכך עכשיו, “שמספר הגון של יהודים כבר ישנו בארץ וסביבותיה, והרי עבודה קולטורית לאומית כאן לפני הספרות העברית, ששפתה משותפת ליהודים השונים שבארץ”3. אלו היתה כאן רק סבה זו בלבד, היינו אנחנו סופרי הגולה, אמנם שמחים מרחוק על החזיון ונהנים מפרי הארץ בחפץ לב, אבל לא היינו מרגישים בחובתנו להשתתף בפועל בספרות מקומית זו, שלא נוצרה אלא לצרכי “היהודים השונים שבארץ”, אשר תנאי חייהם ידועים לנו אך מפי השמועה או מתוך ראיה אַרְעִית. ואם בכל זאת מרגיש אני – ומובטחני שירגישו גם יתר חברינו – את החובה לקחת חלק בְמִפְעָלְכם, אין זה אלא מפני שבאמת לא אך מצב היהודים בארץ ישראל, כי אם מצב עמנו בכלל מביאנו עכשו לידי הכרת הצורך, לחזור ולחבר את הדבקים שנתפרדו, את שני עמודי התוך של חיינו הלאומיים, ששניהם קרובים לנו כל כך ורחוקים מאתנו כל כך: – את ארצנו ולשוננו – ולעשותם שניהם יחד, על ידי יסוד מרכז ספרותי הגון בארץ, לְצִנוֹר אחד גדול של שֶפַע לאומי, אשר יצא וישתפך אל כל ארצות פזורינו.

“מביאנו עכשו " – אמרתי, אע”פ שעוד לפני הרבה שנים נצנצה בנו ההכרה, שהרוח העברי אל מקומו שואף, מפני שחייו בגולה אינם חיים בריאים ושלמים. אלא שגם הכרתנו זו עצמה לא יכלה להשתחרר בבת אחת מכבלי הגלות ולא מנעה אותנו מלחלום כל אותן השנים על דבר תחית לשוננו וספרותנו בגולה. עכשו באו החיים ועשו את חלומנו דברים בטלים, ואנו למדים באונס מפי הנסיון מה שלא חפצנו ללמוד ברצון מפי ההגיון: שכשם שאין הרוח העברי יכול להתפתח די צרכו בלי מרכז חפשי “במקום חיותו”, כן לא יוכלו גם לבושי הרוח: הלשון והספרות, וכל עמלנו לעוררן לתחיה בארץ נכריה לא יועיל אלא לשעה, עד שזיק יצא מתחת הפטיש של החיים הנכרים, הסובבים אותנו, ויחריב בזמן קצר מה שבנינו שנים רבות בשארית כחנו4 .


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

  3. ftn3  ↩

  4. ftn4  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.