מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חיים גרינברג

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

עקד; תשמ"ב 1982

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

יפה-נפש ויפה-ניב, נעים הליכות ורווי תרבות, דמות בולטת בתנועת העבודה, דמות טהורה. נואם שגיב ואיש-שיחה נלבב, עסקן ציבורי ובעל נעימה אינטימית כובשת, סופר ועיתונאי, פובליציסט ואיש-המסה, בודק הנחות מקובלות ושוחר-אמת. שקט מבחוץ ונסער מבפנים, אינדיבידואליסטאן ומבטא הדור, נאמן ביתה של תרבות ישראל ובקיא בהליכות-העולם ובספרויות העמים.

חייו של גרינברג משופעים עלילות גדולות. מימי עלומיו הקדיש את כשרונותיו הרבים והמזהירים לתחית העם, לכיבוש רצונו ולהתחדשות חייו הלאומיים והתרבותיים. תמיד עשה ביודעים ובלא-יודעים נפשות לציונות, כי כוח-קסמים היה בפגישותיו עם רבים ושונים וזרים. והוא אהב להאבק עם זרים אשר לא הבינו אותנו, כאילו שש לגייר נפשות כאלו. מכאן פולמוסו עם גאנדי וניהרו. היה ער לכל גילוי תרבותי אנושי ולכל סבל אנושי באשר הוא שם. היה לפה לכושים באמריקה והעמיק בבעיותיהם ותבע את עלבונם.

תפקידים גדולים ונכבדים מילא בתנועה הציונית ובתנועתנו. מאישי “הפועל הצעיר” וממטפחי ערכיה. היה עורך “העולם”, “פארן פאלק”, “עתידנו”. כעורך ה“אידישער קעמפער” של מפלגת פועלי-ציון באמריקה הפך את העתון לבמה רצינית בעלת פרצוף תרבותי מובהק וברצותו להחדיר את דבר א"י העובדת גם לחוגי דוברי אנגלית, יצר את הירחון “ג’ואיש פרוֹנטייר” וערך אותו בטוב טעם ודעת. וגולת הכותרת של תפקידיו – כחבר ההנהלה הציונית וכראש המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה. בתחום זה שפע תכניות וחידש כמה חידושים מועילים.

עם מותו נסתלקה מעל הבמה הוגה-דעותיה של תנועתנו, אדם שמחשבתו היא מזיגה של העזה ואחריות, אמן-הביטוי, מפליא בניסוח הגותו, מחדש בצורה ובתוכן ואיש המצפון.

יובל שנים עמד באהבה ובמסירות וברוב יכולת על משמרתו הציונית, הסוציאליסטית, הספרותית והתרבותית, עד אשר הכריעתו מחלה ממארת.


  1. הושמעו במועדון “מלוא” ונתפרסמו ב“הפועל הצעיר”. א' בניסן תשי"ג (17.3.53).  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

הרהורי שכיב-מרע

מאת יצחק ליבוש פרץ (מאמרים ומסות)

“אשת חַיִל מי ימצא…”

שמא תאמר: אשתך חוָה היא בודאי ובברוּר…

אני המלמד הבטלן לא ראיתי, שמנעלי קרועים, וזה זמן רב שלא ראיתי את מנעלי, והיא, עיניה כואבות, וחודרות לתחת המטה, ורואות את המנעלים, ואת הקרע שנעשׂה בהם. כי שלח בהם הזמן או עכבר את לשונו, “ותקם בעוד לילה”, ותקחם ותשׂאם אל הרצען…

כן, כן… מנעלים, אף כשאין נועלים אותם, צריכין תקוּן…

ובדרך אגב, כדי שלא להוציא את הזמן חלק, קנתה בחזרה איזה סם למעני… לרפואה שלימה…

אבל אצלי נולד ספק חדש: איני יודע עוד, אם אינני יוצא לשוק משום הדם, שאני יורק לפעמים, או משום שהמנעלים אצל הרצען…

לוּ שמעה זאת חוָה וצעקה: תפוֹס לשון אחרון…

ואני איני תופס לא לשון ראשון ולא לשון אחרון.

ורפיא בידי… ואולי אֵלוּ ואֵלוּ דברי אלהים חיים!

––––––––

הוי הספקות והספק-ספקות…

מחשבות של אדם פורחות, וסגולה לזה: להניח עליהן איזה משׂא… איזה משׂא של ספר קדמון; הספרים שבזמן הזה אין בהם כדי משׂא, והעיקר – של איזה קדמון גדול, קדמון בטוח, טורא שבטורא, שיש בו שעוּר משׂא להכביד על המחשבות הפורחות… להכריען…

וספרים אָיִן…

גם הם אצל הרצען!

ובלי ספרים הנני כספינה מטורפת בים…

אין עוגן להחזיק מעמד, ואין נס, ואין משוֹט, ואין מלחים אנשי חַיִל להוליך את הספינה, אלא מחשבות מטורפות…

––––––––

ואשתי חוָה יצאה שנית… וכלי הבית אוהבים אותה יותר ממני, ופעם בפעם יוצא איזה כלי ללווֹתה, והיוצא אינו שב… ובני, ברוך השם, באמריקא, ובתי זעֶלדה תחיה – אצל הפחמים, ואני שוכב לבדי ומביט אל עצמי ובשׂרי… ורואה שאני מכוער מאד…

והרופא הצעיר אומר, שכך הוא אצל כל חולה…

ויעץ לי – העצות הן בזול תמיד – להביט השמימה…

והנה מעל להחצר יש רצועת שמים… קטנה היא עתה הרצועה וכהה מאד, ואין כדאי להביט אליה, אבל לפעמים התכלת העמוקה מזהירה בהוד שבגבורה, בבטחונו של הקיים לעד…

ואני העובר-ובטל מתיירא להביט השמימה, ופונה מהם אל הגגות…

הבטחון של הקיים לעד נורא הוא! איום הוא – ביופיו!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.