מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[במכלאות-חלוף נסגרנו ליום-כליה]

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

א

בְּמִכְלְאוֹת-חֲלוֹף נִסְגַּרְנוּ לְיוֹם-כְּלָיָה1,

וּצְלִיל נַפְשֵׁנוּ שָׁב אֶל נַהֲמַת הַיָּם: —

זֶה עֶצֶב עַז מִנְּשׂא בְּמַאֲפֵל דָּמְךָ נָם,

הוּא שָׁט בְּךָ כְּאֵד וּלְעָנָן טֶרֶם הָיָה.

כְּדַג-תַּחְתִּיּוֹת זָר הוּא צָף בְּמֵי-דוּמִיָה

וּדְמוּת כְּתַנִין לוֹ בִּמְצוּלַת חַיֵּי-כְרַךְ;

בִּמְקוֹם שָׁם יִשְׁקֹט עָם הוּא קוֹל לֹא-בִינוֹת רַךְ,

וּכְנָחָשׁ יִשֹּׁךְ אִישׁ עַל דֶּרֶך עִיר הוֹמִיָה.

כִּרְבוֹת חֲלִיפוֹת-הוֹד וַהֲמוֹן-יְקָר בַּקֶּרֶת —

כֵּן עָצְמוּ טַבְּעוֹת-עוֹרוֹ בִּזְוָעָה מְנֻמֶּרֶת,

וּבַאֲשֶׁר יִסְאַן עָם גַּם לַחַשׁ אַרְסוֹ רוֹעֵד.

מֵרְחוֹב לִרְחוֹב וּזְחֹל עַל אַבְנֵי-גִיר חֲלָקִים,

חֲלִיפוֹת נָח וָזָע, וְעֵר וְנָם בַּשְּׁוָקִים —

וְקִפֵּל אֶת טַבְּעוֹתָיו עַל מִפְתַּן בָּתֵּי-מוֹעֵד.


  1. במקור “כְּלָיָד”. צ“ל ”כְּלָיָה". הערת פרוייקט בן יהודה.  ↩

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

צבי שפירא

מאת ראובן ברינין (מאמרים ומסות)

האיש אשר תוכו ריק והוא חפץ לסמא את עין בני דורו ולהראות לפניהם בצורה יותר נהדרה ממה שהוא – בוז נבוז לו;האיש השואף באמת להיות יותר נעלה, יותר שלם ממה שהוא – כבד נכבדהו;אבל מה ידאב לבנו למראה האיש אשר, מסבות שונות, לא יוכל להיות גם מה שהוא, יען כי מומים פּנימיים או תנאים חיצוניים, או שניהם יחד, ימעיטו ויפחיתו את דמותו הרוחנית מכפי שעורה וערכה האמתי, ולכן גם לא יתפוס את המקום הנועד לו בחיים ובחברה על פּי כשרונותיו וסגלותיו. אחד מאלה האומללים-הנעלים, הנפשות הטרגיות, היה צבי שפירא, אותו שפירא שמת ושקהל חובבי ציון ומתי מספר מהנדסים מתאבלים עליו – הוא רק צל חלש, רמז קל לאותו שפּירא שהיה יכול להיות, על פי כחותיו וכשרונותיו הרוחניים, בתנאי חיים אחרים. כל ימי חייו עברו עליו בהכנות ובשאיפות שונות לפעלים כבירים: הוא שאף לכתוב ספרים אשר יחוללו תקופה חדשה בחכמת השעור, הוא הרה שיטה שלמה בדבר כחות הטבע 1, הוא שאף לעמוד בראש אוניברסיטה עברית בירושלים, הוא הכין א"ע שנים רבות להוציא לאור ירחון עברי לחכמה ולמדע, הוא גם נשא את נפשו ליסד ועד חכמים וחוקרים ליצירת מלים מלאכותיות בשפת עבר בשביל ענפי מדע שונים. ובמותו השאיר אחריו רק שברי לוחות, רק התחלות, ראשי-פרקים, רשימות וציונים בודדים ובלתי נגמרים. בכל ימי חייו לא הוציא אף מפעל אחד, לא כתב אף ספר אחד לפי כחותיו וכשרונותיו האמתיים. כל שאיפותיו ומגמותיו נשארו בעולם הדמיון ולא הגיעו לפעולה ממשית. מיתתו היא, כחייו, טרגית עד מאד. תולדות שפּירא הן תולדות הכשרון העברי בגולה.

אחרי מות שפּירא פניתי אל הפרופסור ד"ר מ. קאַנטאַר, מורה חכמת ההנדסה בהאוניברסיטה שבהיידלברג, ובקשתיו להודיעני במכתב את כל אשר הוא יודע על אדות שפּירא, והוא הואיל למלאות את בקשתי. ומפני שמכתבו מציין בקוים כוללים ונאמנים את תכונת שפּירא המדעית, הנני לתת בזה (בהסכמת כותבו) את תרגומו לפני הקוראים עברית 2:


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.