מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[במכלאות-חלוף נסגרנו ליום-כליה]

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

א

בְּמִכְלְאוֹת-חֲלוֹף נִסְגַּרְנוּ לְיוֹם-כְּלָיָה1,

וּצְלִיל נַפְשֵׁנוּ שָׁב אֶל נַהֲמַת הַיָּם: —

זֶה עֶצֶב עַז מִנְּשׂא בְּמַאֲפֵל דָּמְךָ נָם,

הוּא שָׁט בְּךָ כְּאֵד וּלְעָנָן טֶרֶם הָיָה.

כְּדַג-תַּחְתִּיּוֹת זָר הוּא צָף בְּמֵי-דוּמִיָה

וּדְמוּת כְּתַנִין לוֹ בִּמְצוּלַת חַיֵּי-כְרַךְ;

בִּמְקוֹם שָׁם יִשְׁקֹט עָם הוּא קוֹל לֹא-בִינוֹת רַךְ,

וּכְנָחָשׁ יִשֹּׁךְ אִישׁ עַל דֶּרֶך עִיר הוֹמִיָה.

כִּרְבוֹת חֲלִיפוֹת-הוֹד וַהֲמוֹן-יְקָר בַּקֶּרֶת —

כֵּן עָצְמוּ טַבְּעוֹת-עוֹרוֹ בִּזְוָעָה מְנֻמֶּרֶת,

וּבַאֲשֶׁר יִסְאַן עָם גַּם לַחַשׁ אַרְסוֹ רוֹעֵד.

מֵרְחוֹב לִרְחוֹב וּזְחֹל עַל אַבְנֵי-גִיר חֲלָקִים,

חֲלִיפוֹת נָח וָזָע, וְעֵר וְנָם בַּשְּׁוָקִים —

וְקִפֵּל אֶת טַבְּעוֹתָיו עַל מִפְתַּן בָּתֵּי-מוֹעֵד.


  1. במקור “כְּלָיָד”. צ“ל ”כְּלָיָה". הערת פרוייקט בן יהודה.  ↩

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

הַנַּעֲרָה מֵהַגֵּיטוֹ

מאת שושנה שרירא (פרוזה)

טלטלוני – אמרה – הרחק, לקראת חיקו של איש זר, ואמרו: בעלך קורא לך לבוא. ואני משיבה להם: לא אדע מי הוא שקרא לי לבוא אליו. לי אין בעל. ושוב חזרתי ואמרתי: לא יתכן, אין האיש דורש לי, בודאי נתכוון לאשה אחרת, לאשתו, ואני טרם נישאתי לאיש.

– ואני הן טענתי – הוסיפה וסיפרה לי – גם שם וגם כאן בארץ: לא יתכן שיקרא לי איש לבוא. אבל הם באחת: עליך לנסוע לפלשתינה כי משם נתקבלה בשבילך דרישה. נחליפך בשבויה גרמנית, נתינה משלנו… ואודה על האמת ולא אבוש, הענין עורר בי מחשבות רבות.

כעת השתעשעה ידה בקצוות-שׂער שהיתה מגלגלת ומסובבת על אבצעה כטוֹוה דמיונות ודימויים.

– מיד כששמעתי על הדבר, הייתי המומה. שערי בנפשך, יושבת אני בוורשה, בגיטו וורשה בימי מלחמה אלה, אך בקרב בני משפחתי, אותם הימים קדמו למעשי הזוועה, בקרב בני משפחתי, אבי, אמי, שלש אחיותי, אחי הקטן בן החמש-עשרה החולה, עוד לפני השואה הגדולה. בתוכם אני, בקרבתם, והנה נכנס יום אחד לביתנו איש לבוש-מדים ושני מחכה לו בפתח. אימה נופלת על כולנו. וזה, הראשון, קורא בשמי… ואנשי ביתנו חרדים, כי איש הגיסטפו לפני. חרדתם אופפת גם אותי ואני אומרת: “כן, אנכי!” והוא לי: - “בעלך, בפלשתינה דורש שנשלחך אליו”.

– בעלי? היכן?

– בפלשתינה, יהודיה, ואנו נשלחך אליו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.