מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[יבואו הימים הטובים]

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

יָבוֹאוּ הַיָּמִים הַטּוֹבִים,

וּבָא תוֹר הָאָבִיב הַבָּהִיר,

וְיָקוּם דּוֹר חָדָשׁ וְצָעִיר, –

אַךְ אַנוּ לֹא נֵהָנֶה מִדְּרוֹרוֹ.

וַחֲלוֹם הָעֲתִידוֹת הָרְחוֹקִים,

בִּימֵי עֲלוּמֵינוּ רָקַמְנוּ

וּבְעִתּוֹת הַמְּצוּקָה חָלַמְנוּ, –

אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע פִּתְרוֹנוֹ.

לְבִנְיַן הֶעָתִיד הַגָּדוֹל

אֶת אַבְנֵי הַיְסוֹדוֹת הִנַּחְנוּ,

תַּחַת עֹל כָּבֵד כִּי שַׁחְנוּ, -

אַךְ אָנוּ לֹא נִרְאֶה בִגְאוֹנוֹ.

1903

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

מכתבים לרוני: מבוא

מאת אברהם שטרן (מכתבים)

הכרך המוגש בזה לקורא מכיל מאה עשרים וששה מכתבים שכתב אחי הבכור, המנוח אברהם שטרן (הידוע ברבים כ“יאיר”, זה כינויו כמפקד במחתרת הלוחמת), משך קרוב לארבע-עשרה שנה, מקיץ 1928 עד סמוך לפני נפלוֹ שדוּד מידי הבריטים בראשית 1942, אל רוני בורשטיין, שאותה הכיר ואהב בנערותה, שלימים אהב אותה כעלמה וכאשה, ואשר לימים היתה לרעייתו, לאלמנתו, ולאם בנו יחידו (שנולד יתום מאביו ונקרא על שמו, יאיר-אברהם).

אלה הם עיקרו של הכרך הזה. עליהם נוספים עוד תשעה-עשר “מכתבים אחרים”, המגשרים על תקופה של עשרים וארבע שנים (מ-1918 עד 1942). קצתם מכתבים אישיים ומשפחתיים שכתבם בעודו נער; השאר הם מכתביו של איש-חזון-ומעש ועניינם רעיוני-פוליטי או אף ארגוני-מחתרתי. חלק הגון מהם נשלח ממחנות-מעצר שבהם עשה עם חבריו מפקדי האצ“ל בשנת 40 – 1939. כלול בהם אחד המכתבים ששלח בזמנו לדויד רזיאל, מפקד ה”ארגון“, מי שהיה משך שנים ידיד-נפש ואיש-ברית עד שנעשה בר-פלוגתא שלו, והוא אחד המכתבים שבהיותו נרדף על צוואר היטיב להצניעם ב”כד" המפורסם, שאותו הטמין בחצר בית תל-אביבי ברחוב דיזנגוף ואשר הועלה מן העפר בשנת 1958.

אחרון המכתבים הללו, גם הדראמטי שבהם, הוא המכתב ששיגר יאיר על-ידי המקשרת הידועה שלו, חיסיה שפירא, בבוקר אותו היום שבו השיגוהו הבריטים מבקשי-נפשו, הוא ה-12 בפברואר 1942 (כ“ה שבט תש”ב), מאותה עליית-גג שבה הסתתר, בבניין שברחוב מזרחי ב' בתל-אביב (הוא כיום “בית יאיר” שברח' אברהם שטרן 8), ואשר בה נפל שדוד. ידידנו בנימין גפנר, אחד מראשוני הלוחמים של “הארגון הצבאי הלאומי בישראל” (לימים: לח"י), הוא שדאג להצניע את המכתב ההוא בקשר של עניבה והוא גם שהצליח, כעבור שנים, לגלותו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.