מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[ויש שבליל אפלה, בחצות לילה]

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

וְיֵשׁ שֶׁבְּלֵיל אֲפֵלָה, בַּחֲצוֹת לָיְלָה,

עָלַי יָשִׁיתוּ צְבָא מַחֲשָׁבוֹת שְׁחֹרוֹת,

וּלְבָבִי תִּלְחַץ תּוּגָה אַחַת גְּדוֹלָה:

זוּ תוּגַת עַד, יְרֻשַּׁת דּוֹרֵי דוֹרוֹת.

אָז בָּא אֶל לִבִּי רֶגֶשׁ בְּדִידוּת נוֹרָא,

כִּבְדִידוּת עָנָן קוֹדֵר בָּרָקִיעַ,

בְּחֵיק הַלַּיְלָה כִּי תַרְגִּיעַ אֶרֶץ שְׁחֹרָה,

וְאוֹתוֹ, אֶת הַקּוֹדֵר, רוּחַ-סְתָו יַסִּיעַ.

אָז נִדְמֶה לִי: לֹא אֶחְיֶה גַם בִּיצִירָה,

לַהֶבֶל רַק פִּזַּרְתִּי אֶת כָּל כֹּחִי:

הַכֹּל בָּא גָז כַּחֲלוֹם וּכְצִלְצוּל שִׁירָה,

וּכְצֵל עִם צְלָלִים אֶמּוֹג גַּם אָנֹכִי.

1903

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

בְּמֶרְחֲבֵי עִיר

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

פֶסַח

בחנות קטנה למרכּוֹלת ולמיני מאכל, לקדירוֹת וּלכלים, לעניני-תפירה, עטים ודיוֹ וגם גלוּמי-קטורת, בקצרה, בבית-ממכר כל הצרכים הפּעוּטים של איש עברי או גם של נכרי, היה הגיבור שלנו בשם פסח עומד מבוקר עד בוא הלילה ומשרת כל קונה או מחכה לו… הנך שׂם זרע באדמה והוא צומח; הנך לוקח גרזן ומכה בעץ וענפיו נופלים לארץ; מכל דבר תצא פּעוּלה. לא כן עסקוֹ של חנוָני. הנך קונה סחורה וּבורר מינים נאותים ולוקח את כל אלה בהקפה, ואתה מתחייב לשלם הכל למועד ידוּע; והנה דוקא באותו המועד מעטים הקונים; וכי יחפּצו לקנות מה, הם באים לחנויות של אחרים ולא אל שלך. זה ענין בחירה ואפשר לכל קונה להטות רצונו לקנות בחנות זו או בקרובה לה. ודוקא ענין הרוַח הוא הכרח גמור. לא מכרת את הסחורות והן תתקלקלנה ברוב הימים, לא שילמת לבעל האוצרות של סחורות ושוב אינו מקיף לך.

מעבר לחנוּתו של פסח הנה חנותו של פּלטיאל, חנותו של איש לא בעל שׂכל גדול ואף לא רצוּי לבריות, ואף על פי כן מרבים העוברים לסוּר שמה. אם ה' יאבה להצליח אדם אז לא תבוֹאהו צרה כלל, וכנגד זה ימנע מבר-נש את אורו – ואז הוא תמיד אין-אונים.

פּסח החנוני היה יודע בספרים, אם גם לא ירד לסוף עומקם. מבארים הם המחברים את עניני הכתובים על פּי דרוּש וסוֹד. “שבעים פּנים לתורה”; וכשאתה אמר פרקי-אבות בשבתות הקיץ ואף הנך מבין מה שנאמר גם בפנים גם בפירוש בּרטנוּרא, אתה מוצא שאומרי-פתגמים הללו היו חכמים מוּפלגים. זה קיבל מזה וזה קיבל מזה, כל משנה היא קצרה מאד, והכל הוא רק חוּליה בשלשלת ארוכה. הנך משׂיג דבר בשׂכל והנך תופס הכל; אבל השׂכל הוא ענין לחוד ורוּח-הקודש היא דבר לחוּד. הראשון הוא מנת כל בר-נש יודע ספר, והשניה היא אך מתנת יחידי-סגוּלה, בחירי הדורות. בימי התורה היו גם נביאים. משה עלה על הר סיני ודיבר שם עם הגבוּרה ממש; וכשחָרב הבית כלוּ ימי התנ"ך והתחילו ימי הגמרא. גם למצווֹת גוּף ונשמה; את הדינים גוּפם לא חיבּב פסח, אם גם היה סר למשמעתם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.