מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אִישׁ הָיָה בָּעִיר בַּמּוֹלֶדֶת...

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

אִישׁ הָיָה בָּעִיר בַּמּוֹלֶדֶת,

אַלְמוֹנִי שְׁמוֹ;

וּמַחֲלַת הַדּוֹר הַנּוֹדֶדֶת –

הִיא דָבְקָה גַם בּוֹ.

בִּמְקוֹם אֵין יְקָר לַנִּגּוּדִים –

לֹא יָדַע כִּי טוֹב

רַק כְּבשׁ אֶת הַדְּבָרִים הַצְּמוּדִים,

וְיִתְרָם עֲזֹב.

כִּי זֶה גְבוּל הָרוּחַ וַאֲמִתָּהּ,

וְהַס מֵעֲבֹר;

וְהוּא עוֹרֵר וְהִרְגִּיז וּפִתָּה

מֵעֵבֶר לַסְּגוֹר.

וְרָז מְאָסוּהוּ מַשִּׂיגִים

כְּרִיק לְלֵב רָם,

וּמַה שֶּׁהוֹתִירוּ לְסִיגִים

נְבוֹנֵי כָּל עָם:

שָׁם פָּחַד וְרָחַב וְעָשָׂה –

כַּצְּבוֹעַ הַלָּז

הַמְגָּרֵם כָּל עֶצֶם נִמְאָסָה

מִשֹּׁד טוֹרֵף עָז.

וַיִּדַּל הָאִישׁ עַד-מְהֵרָה

בַּמַּחֲלָה הַזֹּאת;

וַיִּפֶן לָעָם עִם הַמְּאֵרָה

וַיָּחֶל לִשְׁגּוֹת.

וַיַּרְא נִשְׁמַת אֻמָּה שְׁלֵמָה

בַּעֲוִית הֹוֶה מָר,

בְּנִגְלוֹת וּבְנִסְתְּרוֹת אֵימָה

וּבְיָפְיָהּ מִכְּבָר.

וַיַּעַן, וּלְשׁוֹנוֹ קִלֵּלָה

אֶת צִדְקַת הַלְאֹם:

רָאִיתִי בָּהּ רִיר הַזּוֹלֵלָה –

וָאֶמְחֶה עַד-תֹּם.

וְצָרָה וְיָגוֹן לָאֻמָּה

בַּיָּמִים הָהֵם,

וְשַׁוְעַת פָּנֶיהָ חֲתוּמָה

כִּבְכִי בִּפְנֵי אֵם.

וַתַּעֲבֹר הַדִּבָּה הַמְּבִישָׁה

וַתַּךְ בְּעַם רַב;

אַךְ צִדְקַת הָעָם הַמַּחֲרִישָׁה

עוֹד דְּבָרָהּ תִּצַו.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

בעתונות ובספרות

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

[“טל”, “תחכמוני”, “לקט”, “מול אוהל תימורה”, “שלכת”]

“טל” קובץ ספרותי, ערוך בידי צעירים(!), ירד עלינו מעל גדות הים השחור – מאודיסה.

לקובץ הזה יש איזו מעלות: הדפסה לא רעה, נייר לא רע ואפילו דברים (במאמר הפרוגרמתי שבא בסוף הספר) על “רצון צנוע וחשאי המפכה בלב, רצון להלהיב את זה הניצוץ המהבהב” של “הצעירים הפזורים פה ושם, המתלבטים בשבילים, ועיקולי-דרכים וכו' שספגו לתוכם את הזרמים והשאיפות וכו' ומרגישים בלבם את הזעזועים והתנודות” וכו' בניגוד או במילוי ל“מוסדותינו הספרותיים הקיימים”, אשר “הכל יודעים שנבראו ומתקיימים על ידי סופרים מפורסמים, שהשפעתם על החוגים הרחבים של הקוראים מרובה היא (אירוניה?…) ודבריהם נאמרים באותו הטון הוודאי והבטוחי” וכו' וכו'. – אולם בזה המאמר בעל הטון לא הוודאי ולא הבטוחי, כי אם “הצנוע והחשאי” על “הבימה הקטנה” (בפיזור-אותיות בפנים) מוצאת המערכת לנכון להטעים, שוב בפיזור-אותיות, היינו בקצת ודאות ובטיחות, את “מגמתה האחת”, והיא: הטעם היפה; “סוברים אנו – מוסיפה המערכת באיזה מין “אבָל” – כי דוקא(!) מגמה זו היא היא שתכריחנו להתחשב עם כל דבר הנאמר בטעם יפה, מאיזו צביון שׁהוא”. איזה צביון-שׁהוא – ובלבד שׁהדבר יֵאָמר בטעם יפה! אין דבר אשר יעמוד נגד הטעם היפה!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.