מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אִישׁ הָיָה בָּעִיר בַּמּוֹלֶדֶת...

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

אִישׁ הָיָה בָּעִיר בַּמּוֹלֶדֶת,

אַלְמוֹנִי שְׁמוֹ;

וּמַחֲלַת הַדּוֹר הַנּוֹדֶדֶת –

הִיא דָבְקָה גַם בּוֹ.

בִּמְקוֹם אֵין יְקָר לַנִּגּוּדִים –

לֹא יָדַע כִּי טוֹב

רַק כְּבשׁ אֶת הַדְּבָרִים הַצְּמוּדִים,

וְיִתְרָם עֲזֹב.

כִּי זֶה גְבוּל הָרוּחַ וַאֲמִתָּהּ,

וְהַס מֵעֲבֹר;

וְהוּא עוֹרֵר וְהִרְגִּיז וּפִתָּה

מֵעֵבֶר לַסְּגוֹר.

וְרָז מְאָסוּהוּ מַשִּׂיגִים

כְּרִיק לְלֵב רָם,

וּמַה שֶּׁהוֹתִירוּ לְסִיגִים

נְבוֹנֵי כָּל עָם:

שָׁם פָּחַד וְרָחַב וְעָשָׂה –

כַּצְּבוֹעַ הַלָּז

הַמְגָּרֵם כָּל עֶצֶם נִמְאָסָה

מִשֹּׁד טוֹרֵף עָז.

וַיִּדַּל הָאִישׁ עַד-מְהֵרָה

בַּמַּחֲלָה הַזֹּאת;

וַיִּפֶן לָעָם עִם הַמְּאֵרָה

וַיָּחֶל לִשְׁגּוֹת.

וַיַּרְא נִשְׁמַת אֻמָּה שְׁלֵמָה

בַּעֲוִית הֹוֶה מָר,

בְּנִגְלוֹת וּבְנִסְתְּרוֹת אֵימָה

וּבְיָפְיָהּ מִכְּבָר.

וַיַּעַן, וּלְשׁוֹנוֹ קִלֵּלָה

אֶת צִדְקַת הַלְאֹם:

רָאִיתִי בָּהּ רִיר הַזּוֹלֵלָה –

וָאֶמְחֶה עַד-תֹּם.

וְצָרָה וְיָגוֹן לָאֻמָּה

בַּיָּמִים הָהֵם,

וְשַׁוְעַת פָּנֶיהָ חֲתוּמָה

כִּבְכִי בִּפְנֵי אֵם.

וַתַּעֲבֹר הַדִּבָּה הַמְּבִישָׁה

וַתַּךְ בְּעַם רַב;

אַךְ צִדְקַת הָעָם הַמַּחֲרִישָׁה

עוֹד דְּבָרָהּ תִּצַו.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

לפנים מן הקלעים

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)


בין הטענות הנשמעות מפי מתנגדי ישוב ארץ-ישראל, יש אחת שהנבונים ביניהם טוענים אותה בחשאי ושראוי לשים אליה לב. הטענה ההיא אומרת, כי בני-ישראל אשר בארצות גלותם אבדו את משטר חיי החברה, בא רקב בסדר חייהם הרוחניים ואינם מסוגלים עוד לחיי חברה. כל איש מעמיד על דעתו, אין איש מבטל רצונו היחיד מפני רצון אחרים הרבים ממנו; ובשעה שהם נכנעים כעבדים מלידה לפני איזה איש מעם אחר, אין איש מהם מקבל מרות מאחיו בן עמו שאיננו שכיר אצלו; רחוקים הם מאחדות ומראות את הנולד בעניני הכלל, ואין אצלם שום מושג מכל מה שנקרא בשם סדר ומשטר. קבוץ אנשים כאלה לא יביא חיי חברה מסודרה, כפי הדרוש לכל קבוץ אנשים, אך חיי עדר נפוץ, חיים של תהו ובהו, חיים של קשיות עורף וקטטות ומריבות עם כל תולדותיהם המזיקות.


לדאבון לבי הגדול עלי להודות כי טענה זו חזקה היא, וצריכים אנו לשים אליה לב ולקדם פני הרעה, היינו לכונן את עבודת הישוב באופן שחיי הנושבים בארץ יהיו חיים מסודרים כהלכתם, ולא יהיה מקום להתפוצה ולתוצאותיה הרעות, וכל זמן שלא נשים לב לזה נזרע אל קוצים ותחת חיי חברה נראה מחולות שדים ושעירים, כאותן שקראתי מעל מכתב אחד מידידי מארץ-הקדש, איש הידוע לי לאדם הגון ולבר לבב. ואלה דברי מכתבו אלי בהשמטת איזו דברים:


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.