מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שִׁירַת הַבַּרְבּוּר

מאת: דוד שמעוני

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב: מסדה; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, לֵיל מַאְפֵּלְיָה,

שָׂחָה בַּרְבּוּר עֲלֵי מָיִם.


הָיָה צָחוֹר כַּחֲבַצֶּלֶת,

כַּחֲבַצֶּלֶת עַל שְׂפַת נָחַל;


שָׂחָה בַּרְבּוּר; חִפֵּשׂ, חִפֵּשׂ,

אוּלַי יִמְצָא שֶׁמֶץ לֹבֶן;


אוּלָם הַכֹּל הָיָה אָפֵל,

אוּלָם הַכֹּל הָיָה אָפֵל…


רֶגַע עָמַד, רֶגַע חָשַׁב,

חָתַר דֹּם אֶל לֵב הַנָּהָר;


הֵעִיף מַבָּט, מַבַּט פְּריִדָה

אֶל הַחוֹפִים הָאֲפֵלִים.


עַל הַחוֹפִים הָאֲפֵלִים

צָמְחָה, פָּרְחָה-לָהּ עֲרָבָה;


לָהּ הַבַּרְבּוּר כָּמַהּ, כָּמַהּ,

וְלֹא יָדְעָה, לֹא יָדָעָה…


הֵעִיף מַבָּט, מַבָּט אִלֵּם,

אַחַר נִשָּׂא הָלְאָה, הָלְאָה,


וּבָאֹפֶל נִחַת שִׁירוֹ,

שִׁיר הָרֵאשִׁית וְהָאַחֲרִית…


שָׁר הַבַּרְבּוּר עֲלֵי לֹבֶן

אוֹבֵד דֹּם תּוֹךְ כָּתְלֵי אֹפֵל,


הָיָה שִׁירוֹ גֵא וְאָבֵל,

רַב יְגוֹנִים וְגַעְגּוּעִים.


מַשַּׁק כָּנָף, רֶטֶט גַּלִּים,

קֵץ לַשִּׁיר, הָאֹפֶל שׁוֹתֵק.


הָעֲרָבָה יָשְנָה שׁוֹקְטָה

וְלֹא יָדְעָה, לֹא יָדָעָה.


וּבְנוֹת גַּלִּים גַּם לֹא בָכוּ

אֵת הַמְשׁוֹרֵר הָעֲרִירִי…

דוד שמעוני
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד שמעוני
יצירה בהפתעה
רקע

[א]

2127 נסיך-הבדחנים היה ליב’לה פיורדה בשעתו, ועד יומו האחרון לא פסקה חוכה מפיו. ימים מועטים קודם שהלך לעולמו חלה ונפל למשכב. בו בזמן חלתה ומתה אשה אחת, ששימשה הרבה שנים טבחה בסעודות-מצוה של ישראל בפיורדה. וכשהגיע הדבר לאוזני ליב’לה החולה, אמר:

ודאי מכינים עתה חתונה גדולה בשמים.

אמרו לו:

מנין לך?

החזיר ליב’לה:

זה לכם אות: תחילה הביאו את הטבחה לשם; עכשיו שלחו להביא גם את הבדחן…

(ווירפל, “Historische Nachricht von der Judengemeinde in dem Hof-Markt Fürth” פראנקפורט ופראג 1754, עמד 141).


2128 הירש-ליב בדחן היה אומר:

מניין שושבינים מדברי-סופרים?

שאמרו: “בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו”1)…


2129 הוא היה אומר:

קיץ של ישראל שבעה שבועות סופרים ונאנחים2), שלושה שבועות מתאבלים ונאנחים3), ארבעה שבועות תוקעים ונאנחים4), וכל השאר – מזיעים ונאנחים…


2130 אף הוא היה אומר:

קשים מלוים בריבית מבני-נח, שבני-נח נצטוו על אבר מן החי, ואילו מלוים בריבית אין אכילתם אלא אבר מן החי…


2131 רבי ברוך המזיבוזי, נכדו של הבעש"ט, היה מטבעו עתים חלים ועתים בעל מרה שחורה. נמלכו חסידיו והעמידו לו את הירשל אוסטרופולר לשמשו ולשמרו מן העצבות, ומכאן ואילך היה הירשל מצוי בביתו של רבי ברוך תדיר.

פעם אחת, בשעת סעודה, ראה רבי ברוך את הירשל מיסב אל השולחן ואינו אוכל. אמר לו:

הירשל, לא חולה אתה?

השיב הירשל:

חס ושלום! אלא ששכחו ליתן לי כף.

ליגלג עליו רבי ברוך:

שוטה אתה, הירשל. בנוהג שבעולם, אדם שלא נתנו לו כף משתעל, ומיד נזכר המחלק ומביא לו כף.

נענה הירשל ואמר:

יישר כוחך, רבי. דבר זה שלימדתני יהא שמור בזכרוני.

ולמחר עבר הירשל על בית-הסתרים, שאדם נכנס לשם יחידי, ושמע: רבי ברוך משתעל. קישקש לו על הדלת ושאל:

רבי, לכף אתה צריך?…



  1. ftn1א  ↩

  2. ftn2א  ↩

  3. ftn3א  ↩

  4. ftn4א  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.