מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין

מאת: יצחק לופבן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: מפלגת פועלי ארץ ישראל; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

מאנשי התפארת של הישוב היה. חטיבה מיוחדת בנופו החברתי, החינוכי והתרבותי. מן האבות היה. איש, שהכל זוכרים אותו כראשון. ולא לפי דמות-דיוקנו בלבד היה כך, אלא גם לפי הנהגותיו, אורח-הטפתו, סגנונו, מבטאו, נימוסיו והליכותיו. קולו היה רוטט רטט חגיגי, וכל משפט ממשפטיו נאמר או נכתב בחיתוך נגינה כאילו הושמו תחתיהם פסקי-טעמים מסורתיים. הופעתו היתה כובשת תמיד את הלבבות, כי אמרה כבוד והדר.

הוא מן המעטים האחרונים העוברים כבריח תיכון דרך כמה תקופות, מתקופת חיבת-ציון ועד תנועת העולים דרך טיהרן. ובכל תחנה ותחנה השפיע והושפע, הדריך והודרך. שאלות, שהן היום מובנות מאליהן, הוא שעוררן ראשונה. בתחום החינוך העברי טבע את המטבע “עברית בעברית”, שרבים ראו בו בשעתו ענין מוזר ומתנגד לשכל. אולם הוא ביסס והגשים את השיטה הזאת בטוב טעם ובקנאות. בתחום הלשון היה פוריסטן גדול. נקיון-דעתו תבע נקיון-לשון. דוקא מהיותו חסיד הדיבור העברי חשש שמא יבולע לה לשפה העברית, שמא ישתרגו עליה מלים לועזיות, בנין-משפטים זר ונגינה שאולה מבחוץ. ואף-על-פי שמבטאו העברי המזרחי לא נקלט, היה ברור לכל שומעו, כי לו, ליצחק אפשטיין, נאה מבטא זה, ושום מבטא אחר אינו הולמו. ובתחום המדיני היה הראשון שהעלה את שאלת יחסי השכנים בין היהודים והערבים, בשעה שזו היתה עדיין בחינת “שאלה נעלמה” בארץ ובגולה. אולם מיטב מאמציו הקדיש לחינוך העברי להלכה ולמעשה. כתב מאמרים, תרגם ספרים, הרצה הרצאות לפני גננות ומורים, דקדק להביע את כל גווני החיים הנפשיים של הילד והמבוגר, וחידש מונחים ודרכי הבעה.

הוא תבע מן הכותבים עברית קיצור, תמציתיות. תמיד הטיף לתורת החסכון. תיבה אחת נחשבה בעיניו לבזבוז, להוצאת מרץ לבטלה. והוא קיים בעצמו את הצו הזה. הערותיו בעניני לשון היו קצרות למופת, כעין משבצות קטנות וחמודות, שבהן נתונות הוראות ודוגמאות חינניות. כדי להרגיש את המשובש היה נוטל פסוק מאיזו טלגרמה בת-יומה או מריפורטג’ה בת-חלוף, כי את הלשון הדיבורית, החיונית, אהב ואותה השתדל לשפר.

הוא שמר אמונים לתרבות הדימוקרטית. בעסקי מפלגות ומעמדות לא התערב, אך הגה חיבה עמוקה לחלוץ העברי, והיה חבר לתנועת העבודה. באכסניה שלה הטיף את לקחו.

רבים הם תלמידיו ושומעי-לקחו, מהם גלויים, שהוא ידע עליהם, ומהם סמויים. ובמותו יתאבל עליו כל הישוב העברי, שהוא היה אחד מבניו הנאמנים וממעצבי צורתו העברית.

(הפוה״צ, תש״ג, גליון 25)

יצחק לופבן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק לופבן
רקע
יצחק לופבן

יצירותיו הנקראות ביותר של יצחק לופבן

  1. תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל (מאמרים ומסות)
  2. יוֹסֵף בּוּסֶל (מאמרים ומסות)
  3. אַהֲרֹן דָּוִד גוֹרְדּוֹן (מאמרים ומסות)
  4. אַרתּוּר רוּפִּין (מאמרים ומסות)
  5. בֶּרְל כַּצְנֶלְסוֹן (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יצחק לופבן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יצחק לופבן

יצירה בהפתעה
רקע

חטיבה יהודית לוחמת

מאת דוד בן־גוריון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

בישיבת מזכירות הועד הפועל של ההסתדרות, 21 בספּטמבר 1944

­– – –­ ­ את תולדות החטיבה היהודית הלוחמת יש להתחיל מפנייתו של ח. וייצמן לצ’מבּרלין ופנייתה של הסוכנות היהודית בירושלים –­ ערב המלחמה. לפניות אלה לא היו כל תוצאות. חזרנו על הפניה בדצמבר 1939. לאחר התיעצות עם ראש המפקדה האימפּריאלית בלונדון, שהבטיח לתמוך בהצעתנו, הצענו הקמת דיביזיה יהודית בשביל חזית המערב שהיתה אז החזית היחידה. על הצעה זו לא נתקבלה תשובה.

הפניה השלישית באה לאחר שצרפת נפלה ואיטליה הכריזה מלחמה וארץ-ישראל נכנסה באופן כזה לחזית המלחמה. תביעתנו אז היתה לגייס את יהודי א"י להשתתף בהגנת הארץ –­ הן בארץ והן במזרח הקרוב. זה היה אחרי נפילתו של צ’מברלין והליכתו של מלקולם מקדונדל ממיניסטריון המושבות. במקומות נכנס לורד לויד והתביעה התנגשה תחילה בהתנגדות חזקה מצדו. כשגבר הלחץ –­ והיה לחץ מוסרי חזק, כי דרשנו את זכותנו להגן על עצמנו ועל ארצנו ­– הסתיים העניין בפשרה אנגלית: הסכמה להקמת יחידה יהודית; היחידה כולה תהיה באנגליה; רק גרעין קטן יגויס מארץ-ישראל. להוציא מההחלטה את המזרח הקרוב. זה היה השלב השלישי.

בינתים בא, מתוך לחץ המלחמה, הגיוס בארץ והנהלת הסוכנות עמדה על התנאי, שהיחידות המוקמות תהיינה יהודיות, לכל הפחות פלוגות יהודיות בפיקוד יהודי. דבר זה נתקבל אחרי התנגדות רבה. הגיוס בארץ התחיל, אבל דבר היחידה בלונדון, לאחר שהובטח באופן רשמי, נדחה משום-מה לששה חדשים (ההחלטה על יחידה יהודית נתקבלה בספּטמבר 1940, וכעבור 3 חדשים הודיעו על דחייתה לששה חדשים, מטעמים צבאיים). כעבור ששה חדשים חידשנו את הלחץ. בינתים מת לורד לויד ובמקומו בא לורד מוין, שהודיע שהענין בטל לגמרי מפני חוסר ציוד. בארץ קמו בינתים פלוגות נוספות ונעשה לחץ על-ידי הסוכנות, בעיקר על-ידי מ. שרתוק, להקים גדודי רגלים לוחמים. אחרי מאמצים רבים נתקבל הדבר והוכרז על הקמת הרג’ימנט הארץ-ישראלי ובו גדודים יהודים לשירות בארץ. זה היה השלב הרביעי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.