מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

"מעשיות"

מאת: יוסף אהרונוביץ

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: בנק הפועלים; 1941

סוגה:

שפת מקור: עברית

בימים האחרונים הוגשה קובלנה להסתדרויות הפועלים מצד פועלי חולדה שעל אדמת הקה“ק, כי שם התחילו להעסיק פועלים נכרים. אנחנו כבר לא פעם דברנו על אותו הסעיף האָפיני – “להעסיק פועלים עברים עד כמה שאפשר” – שנכנס לתוך הפרוגרמה הכתובה של “החברה להכשרת הישוב” ולתוך עבודת יום, יום של כל עסקנינו. תמיד נלחמנו בסעיף האופורטוניסטי הזה, מפני שידענו כי דיו סדק קטן כחודה של מחט בשביל שיתפתח אחר כך לפתח פתוח לכל אלה אשר בקולא ניחא להם. ובאמת, מי זה, למשל, יכול לחשוד באיזה עסקן ציוני – שכל כונתו, לכאורה, היא רק תחית עם ישראל בא”י – כי הוא לא ישתדל בכל כוחותיו להעסיק פועלים עברים? אולם למעשה קשה מאד למי שבא להוציא את הדבר לפועל, שלא יכשל באותם המעצורים המונחים על הדרך להגשמת הרעיון הזה.

נקח, למשל, פקיד שנשלח לעבוד עבודה ידועה בארץ-ישראל. הוא הרי בכל כוחותיו רוצה להראות שהוא איש מעשי ומצליח בעבודתו, שאינו מוציא ח"ו כסף מיותר. ובעמדו על העיקר המעשי שלו, הרי הוא נתקל בהרבה מקרים שבהם עולה לו העבודה הזרה יותר בזול מהעבודה העברית. וככה הולכת מעשיותו ונדחקת מעט מעט לתוך גבולה של ציוניותו, עד שזו האחרונה נדחית לגמרי. המטרה של העבודה נהפכת ממעשה ציוני, שהערכתו היא – התועלת הלאומית, לקבלנו מסחרית, שהערכתה הם – הרוחים, או יותר נכון – החסכון בהוצאות והמעטת הגרעון.

ככה אנחנו רגילים לשמוע תמיד מפי נותני העבודה, לא רק הפרטית אלא גם הצבורית, טענה אחת: אנחנו הלא צריכים שעבודתנו תשא פרי, ואם אין לנו עוד פועלים עברים, שהם מומחים לכל העבודות, ואנחנו מוכרחים ללמדם שעל כן עבודתם עולה יותר – הרי שיש לנו לא רק הרשות, אלא גם החובה – מפני שטובת ה“עסק” דורשת את זאת – לקחת פועלים זרים, היודעים כבר את העבודה ושעל כן היא עולה יותר בזול. והטוענים הללו אינם שומעים בעצמם מה שהם מוציאים מפיהם, אינם מרגישים כלל את הסתירה ההגיונית שבדבריהם. כי אם בדרך זו נלך, הרי נוכרח להודות שגם אכר עברי אין לנו עוד במציאות, ואנחנו רוצים רק עכשיו ליצור אותו, שלפיכך הוא עולה לנו בהרבה יותר עמל וכסף ממה שהיה עולה לאחרים. וכשם, שאף אחד מאתנו לא יגיע לידי אבסורד כזה ויגיד, שעד שיתמחו בני עמנו ויתכשרו לאכרות נאכר לע"ע אחרים, ככה אין יכולים להגיד את זה גם בנוגע לפועל, שנחיצותו לעבודה בארץ אינה פחות מורגשת והעדרו אינו פחות מזיק מאשר זה של האכר.

ודוקא מפני שלמעשיות המסחרית ישנם די טעמים להתנגד לפועל העברי, דוקא מפני שהחיים הם נגדנו – מחויבים אנחנו להיות תקיפים בפרינציפּים שלנו, בחינת “יהרג ואַל יעבור” – תחרב אותה העבודה שצריכה להעשות, אם בנו אין די כוח לעשותה בידינו אנו. בנינים בידי אחרים ובשביל אחרים בנינו למדי, את פירותיהם ה“מתוקים” של אותם הבנינים ג"כ אכלנו לשובע. עכשיו באנו לנסות את כוחותינו לברוא איזה דבר בשבילנו ועל ידינו – יש לנו כוח להוציא את הבריאה הזו לפועל במדה גדולה, או קטנה, מוטב, וָלא – יבראו להם אחרים לעצמם, ואנחנו נעמוד מרחוק ונישא בשרנו בשינינו מרוב כאב עצור על שפלותנו ואפיסת כוחותינו, אך נהיה על-כל-פנים פסיביים ולא נאבד את כוחותינו בעבודה סיזיפית שהריסתה מרובה מבניתה.

תר"ע.


יוסף אהרונוביץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף אהרונוביץ
רקע
יוסף אהרונוביץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף אהרונוביץ

  1. שאלת הפועלים בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  2. מכתב לאליעזר שוחט (מכתבים)
  3. פורצי גדר (מאמרים ומסות)
  4. על הדגל (מאמרים ומסות)
  5. "זרים" במושבות (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ

יצירה בהפתעה
רקע

יום זה יולד בו שיר

מאת שאול טשרניחובסקי (שירה)

יוֹם זֶה – יוֹם יֻלַּד בּוֹ שִׁיר

הֱקִיצוֹתִי – עַל הַקִּיר

שֶׁמֶשׁ צְעִירָה חַמָּה

עָסְקָה בִּכְתִיבָה תַּמָּה,

כְּתָב שִׁמְשִׁי צוֹחֵק וָחָם:

צֵא הַיַּעֲרָה, נִרְדַּם!

וְדָבָר – לֹא אֵדַע מַה –

בִּי נֵעוֹר, בִּי זָע, הָמָה

עַל נִימָה סְתוּמָה מֵעַיִן,

תְּפָשַׂנִי: בָּא מִנַּיִן?

מִתְרוֹצֵץ בְּנִגּוּנִים,

מִלְמְלוֹת חֲרוּז-גְּוָנִים;

וַאֲנִי כְּבָר בּוֹ מַכִּיר: –

יוֹם זֶה יוֹם יֻלַּד בּוֹ שִׁיר…

שִׁיר יֻלַּד, הוּא בֹּא יָבֹא!

מִן הַגֹּרֶן אֲבִיבוֹ?

כִּי מַדּוּעַ חֹם אַמְבָּר

אֲפָפַנִי עִם הַבָּר,

וּמַעְרֶכֶת הָאֲפָר

רָעֲדָה אֶל גְּעוֹת-הַפָּר,

אֶל קוֹל חֵמֶת-חֲלִילִים?

מִמִּזְבַּח הָאֱלִילִים?

בִּכְנַף עָב נָמֵס וְגָז?

בְּמִזְמוּטָיו שֶׁל הַיַּרְגָּז?

בְּפִטְפּוּטֵי טִפּוֹת הַבֶּרֶז?

בְּקִרְיַת-עֲנָבִים עַל-אֶרֶז,

בַּעֲרֵמוֹת הֶחָצִיר? –

יוֹם זֶה יוֹם יֻלַּד בּוֹ שִׁיר.

הוּא יָבֹא קַל כַּחֲלוֹם!

תִּזְרְקֶנּוּ לִי: שָׁלוֹם!

בְּמַשְׁרֹקִית שֶׁל אֳנִיָּה,

מֵעֵינֵי תֵימָנִיָּה,

מִפָּסוּק שֶׁל הַתַּנָּ"ךְ

קָם נֵעוֹר (זֶה כְּבָר נִשְׁכָּח!)?

אֶמְצָאֶנּוּ בָּא מֵרֹן

בִּמְבַשֶּׂרֶת הַשִׁפּוֹן,

בְּנִיצוֹץ – בּוֹנֵה הַקִּיר

כִּי יִנְדַּח גַּרְזֶן עַל גִּיר,

בֵּין פִּרְחֵי הָאַסְפֶּרְמַנְיָה 1

בַּיַּרְדֵּן עַל יַד דְּגַנְיָה,

בְּגִמְגּוּם יוּבַל טָמִיר, –

יוֹם זֶה יוֹם יֻלַּד בּוֹ שִׁיר!

הַיְקִירֶנּוּ לְבָבִי

שִׁיר שָׂשׂוֹן, הִי כְאֵבִי,

אוֹ אֶדְלֶנּוּ חַי מִתְּהֹם

שֶׁל שִׁכְחוֹן-דּוֹרוֹת לְאוֹר-יוֹם?

אִם בִּכְתָב הָאֲבָנִים

שֶׁל הִמּוֹט-הָאֵיתָנִים?

בְּרֶמֶז עוֹלְמוֹת כּוֹכָבִים,

בְּסוֹד-כַּנְפֵי הַחֲגָוִים?

יְגֻנַּב לִי מֵאִגְּרוֹת

וְקָמֵעוֹת רִאשׁוֹן דּוֹרוֹת,

עִם-שִׁיר אֹרֶן כִּי יָנוּעַ,

בַּאֲפִיק זְהַב מַבּוּעַ,

בְּתִרְבֹּכֶת יָם סַפִּיר, –

יוֹם זֶה יוֹם יֻלַּד בּוֹ שִׁיר!

תל-אביב 1936


  1. ftn1א  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.