מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קטע מאוטוביוגרפיה

מאת: יהודה אפל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

קטע מאוטוביוגרפיה / יהודה ליב אפל

נולדתי ביום כ“ז אדר שנת תרי”ז בעיר קטנה וועקשנה פלך קובנה (ליטה). אני זוכר את זקני מצד אביר' ברוך הצורף או ר' ברוך אפל. עודני אז ילד בן חמש שנים, וכמו חי מצב לפָני זקני זה, איש גבה קומה, בעל הדרת פנים, וזקנו הלבן יורד על מדותיו, וזקנתי חוּמה עם קוֹקוֹשניק על ראשה, שבאו לביתנו לקחת ברכת פרידה טרם נסיעתם לארץ-ישראל. כל בעלי הבתים באו אז לברך אותם לעליתם לארץ הקדושה.

טפוס מיוחד במינו היה זקני זה ר' ברוך. בהיותו כבר בא בימים עזב את אשתו ובניו וילך ללמוד בעירה זֶ’ימל ובמשך שלוש שנים לא הודיע שמץ דבר אודותיו. בבקר אחד הופיע בוועקשנה, מכר את בתיו ואחוזתו, ולעת זקנתו עלה יחד עם אשתו לארץ הקדושה והתמסר כלו לשוב ולבנות את חורבת ר' יהודה חסיד שמצא אותה חרבה ושממה, מלאה עפר, חול ואבנים. הזקנים בירושלים יודעים עוד לספר זכרונות על רבי ברוך וועקשנער, שהיה מן הבונים את ביהכנ"ס של ר' יהודה החסיד בעיר העתיקה.

אפשר שנתגלגל ניצוץ קטן מאהבת אבותי, חובבי ציון הראשונים האלה, ובירושה באה בלבי החבה לארץ-ישראל.

זקני השני מצד אמי, רבי שמריל, היה טפוס אחר לגמרי, בעלי-יחוס גדול, מונה שלשים ושבעה דורות רבנים, דור עשירי משל"ה הקדוש; קבל סמיכה מרבנים גאונים, אבל לא עשה את תורתו קרדום לחפור בו, והיה מנהיג רוחני ודתי לתושבי עירתו מבלי ליהנות מזה אף פרוטה. הוא השאיר אחריו ספרי-חקירה שונים וספרי-מדות.

בתו, זוהי אמי חיה-שרה ע“ה חוננה בכשרונות מצוינים; כבר אז, לפני שמונים שנה, ידעה את התנ”ך וקצת תלמוד. בכל יום שבת אחרי הצהרים היו הנשים מתאספות בביתנו הגדול, ואמי ע“ה היתה קוראת ומפרשת לפניהן את קב-הישר”, “צאינה וראינה”, או ספרי חול כמו “צענטורה-ווענטורה”, “רינאלדע רינאלדינה”, אלף לילה ואחד, “יוסיפון” וכו'.

מילדותי חוננתי בכשרונות נעלים, וראשי-הישיבות שלמדתי אצלם כנוני בפני בשם “עלוי”. בהיותי בן ח"י שנים לקחני קרובי אברהם דוב הסופר לוילנה, והרבנים ר' יוסי’לה ור' שלמה’לה הסכימו להכניסני לשיעור שלהם, אך אני החלטתי, כי הגיעה השעה לחפש אחרי תכלית בחיים –

וזה קיויתי למצוא אצל דודי, אחי אמי, בנדט מיכל שֶרְהֵיי בעל בית-חרושת בברדיצ’ב.

מוילנה עד הורודנה נסעתי ברכבת, ומהורודנה עד ברדיצ’ב הלכתי ברגל מפני חסרון כיס. דודי קבל אותי בסבר פנים יפות, אך את תכלית המבוקש לא מצאתי אצלו, וכעבור זמן קצר שבתי לוילנה.

בירושלים דליטה קמה שוב לפָני שאלת הקיום. עבדתי בעבודות שונות, נתתי שעות-הוראה, ועוד שנתים עברו וחלפו עד שאחד ממכירי הציע לי לקבל עלי את משרת המזכיר לאגודת “אוהבי ציון” בוילנה.

מני אז לקחתי חלק פעיל בתנועה הציונית ברוסיה עד המלחמה העולמית, והתחיל פרק חדש בימי חיי.

(לא נגמר)

יהודה אפל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה אפל
רקע
יהודה אפל

יצירותיו הנקראות ביותר של יהודה אפל

  1. בתוך ראשית התחיה (זכרונות ויומנים)

לכל יצירות יהודה אפל בסוגה זכרונות ויומנים

לכל יצירות יהודה אפל

יצירה בהפתעה
רקע

עברים אנחנו!

מאת אליעזר בן יהודה (מאמרים ומסות)

עֹני עם בני ישראל במצרים היה גדול מאד; נוגשיו הכבידו עליו עלם ויעבידוהו בפרך; שרי מסים שמו עליו לענותו בסבלותיהם, וישקיעוהו בחמשים שערי טֻמאתיהם וישכיחוהו את חירותו, – וישכיחוהו כי בני חורים ולא עבדים באו מצרימה, – שכח העם הזה כל אלה ויט שכמו לסבול.

אך דברים שלשה לא שכח העם גם בימי חייו המרים האלה: את שפתו דבר, שמותיו שלא שִנה ולבושים כלבושי אבותיו לבש. נחלת אבותיו זאת היתה שמורה אתו, ולכן לא חדל מהיות “עם בני ישראל”, אף כי טֻמאת מצרים דבקה בו ותטמאהו, ועל כן מהרה ישועתו לבא ויצא מעבדות לחירות!

כי שמע אלהים את נאקת בני ישראל מפני נוגשיו וידע את מכאוביו הרבים והעצומים, ויחוש אלהים להצילם ולגאלם, ויֵּרא אל משה בלבת אש ויקרא אליו מתוך הסנה לאמר: “לכה ואשלחה אל פרעה והוצאת את עמי בני ישראל ממצרים”.

לו השכיל משה כמונו היום, כי אז ענה לאלהים הדובר אליו כדברים האלה:

“הקצר קצרה ידך, אהיה, מהושיע את עמך במצרים, ארץ מולדתם? הטה את לב פרעה לטוב והקל עֻלו מעל עמך, ונתן לו זכיות שוות את יתר אחיו המצריים, ואנכי אקרא באזניהם קול גדול לבנות להם בתי ספר, ללמוד את שפת ארצם, להסיר מעליהם את בגדיהם אשר יבדילו בינם ובין אחיהם המצריים, והיה כל עמך, אהיה, משכילים!”

אהה! בימים ההם לא זרחה שמש ההשכלה (אחת אמרתי" נשכיל אנכי!) על אופק השמים, וכל משכיל טרם יהיה בארץ. גם אדון הנביאים לא היה משכיל, ולכן אחרת ענה אל שולחו: “והן לא יאמינו לי” – קרא איש האלהים בלב נשבר “והן לא יאמינו לי ולא ישמעון לקולי!”

אל העם הזה, אל עם בני ישראל, שולחים גם אנחנו.

מי שולחנו?

אהבת הלאם.

“לכו ואשלחכם אל עמכם” – תלחש באזנינו בלבת אשה, – “דברו על לבו, עוצו עצה, דברו השכם ודבר, והושעתם את עמכם, וחייתם את העצמות היבשות, ונפחתם בהן רוח חיים, וחיו”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.