מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עָמָל

מאת: אברהם שלונסקי

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

בתוך: אברהם שלונסקי - כתבים - שירים כרך ב, ירושלים: ספרית פועלים; תשל"ב 1971

סוגה:

שפת מקור: עברית

א

כַּף־יָד לָנוּ קְטַנָּה וְאֶצְבָּעוֹת חָמֵשׁ לָהּ

אֶצְבְּעוֹת־שַׁעֲוָה דַקּוֹת לְהִשָּׁבֵר.

בְּרֵאשִׁיתָן הוֹלֵם דֹּפֶק וּבִקְצוֹתָן צִפָּרְנָיִם.

הָהּ מַה נַּעַשׂ לָאֶצְבָּעוֹת בַּיּוֹם שֶׁיְעֻבַּד בָּן?


הֲלֹם בְּאַדִּיר דֹּפֶק־אָדָם! גְּדַלְנָה פֶּרֶא צִפָּרְנָיִם!

אָנוּ הוֹלְכִים אֱלֵי עָמָל!


הוֹ אַשְׁרֵיכֶן הָאֶצְבָּעוֹת אוֹחֲזוֹת מַגָּל בְּיוֹם קָצִיר

חוֹבְקוֹת רֶגֶב כֻּסָּה חָרוּל

אִמְרוּ אַתֶּן:

מַה יֵּעָשֶׂה לָאֶצְבָּעוֹת הָעֲנֻגּוֹת?


ב

הוֹ זֵעָה!

הוֹ אֶגְלֵי בְּרָכָה הַיּוֹרְדִים מִמִּצְחִי הַגָּבֹהַּ

כַּטַּל מִשָּׁמַיִם טְהוֹרִים.


הִנֵּה בְּשָׂרִי צַח וְשָׂעִיר

וְהַשֵּׂעָר דֶּשֶׁא שָׁחוֹר.

הוֹ זֵעָה זֵעָה מְלוּחָה

הַטְלִילִי נָא אֶת בְּשָׂרִי כִּשְׂדֵה שַׁחֲרִית סָמָר.

הַלְלוּיָהּ!


ג

יִתְנוֹפְפוּ שְׁמֵי־שַׁחֲרִית – שׂבֶךְ אֵלָה גְדוֹלָה

וְרֹאשׁ אַבְשָׁלוֹם זְהֹב תַּלְתַּלִים

נֶאֱחָז בְּצַמַּרְתָּם –

חַמָּה! חַמָּה!


וָאֶגְחַן אֶל הַחוֹל.

מֵעָקַת הַבֶּטוֹן פֹּה תֵּאָנַחְנָה דְיוּנוֹת:

לָמָּה בָּאתָ אָדָם אֶל מִדְבָּרִיּוֹת

לְהַשְׁלִיךְ רֶסֶן אֱלֵי פִּינוּ?!


וּלְפֶתַע הִצְלִיף רוּחַ קָדִים

וּכְעֶדְרֵי גְמַלִּים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אַפְסָר

הִשְׂתָּעֲרוּ עַל הַקִּרְיָה הַנִּבְנֵית

חוֹלוֹת!


עֲלֵי כְּבִישׁ וּמַסָּד שַׁעֲטָתָם תֻּבְרַד

וּבִפְרָסוֹת קְטַנּוֹת

פַּרְסוֹת גַּרְגְּרֵי־הַחוֹל

עַל פָּנַי יִטְלְפוּ:

נְקָמוֹת!


וְהִנֵּה

הָפְכוּ פְּנֵיהֶם

וּבִשְׁרִיקוֹת:

אֶל מִדְבָּרִיוֹת! אֶל מִדְבָּרִיוֹת!


וָאַט יָדִי

(וּבְיָדִי אֵת אֲפוּרָה מִנִּי מֶלֶט)

וַיִּדְלְקוּ כְּבִישִׁים מִתְפַּתְּלִים:

אַחֲרֵיהֶם!

הֶאֱרִיכוּ כַּפַּיִם:

הַכְפִּישֵׁם! הַכְפִּישֵׁם!


רִתְמוּ הַמִּדְבָּרִיוֹת!

וּכְמוֹשְׁכוֹת מַתְּחוּ כְּבִישִׁים!

אֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַדּוּכָן!

אֲנִי – הֶעָמָל!

כְּאֶגְרוֹפִים גְּדוֹלִים רָבְצוּ עַל הַחוֹלוֹת:

בָּתִּים בָּתִּים בָּתִּים.


וַאֲנִי חָשׁ:

זֶה אֲנִי בְּצַמֶּרֶת הַשַּׁחַר נֶאֱחַזְתִּי

וּבְיָדִי כְּקֶרֶן נוֹצֶצֶת הָאֵת.

וְצוֹחֲקָה אֶל מוּלִי הַקִּרְיָה הַנִּבְנֵית:

חַמָּה! חַמָּה!


ד

הַלְבִּישִׁינִי אִמָּא כְּשֵׁרָה כְּתֹּנֶת־פַּסִּים לְתִפְאֶרֶת

וְעִם שַׁחֲרִית הוֹבִילִינִי אֱלֵי עָמָל.


עוֹטְפָה אַרְצִי אוֹר כַּטַּלִּית

בָּתִּים נִצְּבוּ כַּטּוֹטָפוֹת

וְכִרְצוּעוֹת־תְּפִלִּין גּוֹלְשִׁים כְּבִישִׁים סָלְלוּ כַּפַּיִם.


תְּפִלַּת־שַׁחֲרִית כֹּה תִּתְפַּלֵּל קִרְיָה נָאָה אֱלֵי בּוֹרְאָהּ

וּבַבּוֹרְאִים

בְּנֵךְ אַבְרָהָם

פַּיְטָן סוֹלֵל בְּיִשְׂרָאֵל.


וּבָעֶרֶב בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת יָשׁוּב אַבָּא מִסִּבְלוֹתָיו

וְכִתְפִלָּה יִלְחַשׁ נַחַת:

הֲבֵן יַקִּיר לִי אַבְרָהָם

עוֹר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת.

הַלְלוּיָהּ.


הַלְבִּישִׁינִי אִמָּא כְּשֵׁרָה כְּתֹּנֶת־פַּסִּים לְתִפְאֶרֶת

וְעִם שַׁחֲרִית הוֹבִילִינִי

אֱלֵי עָמָל.

אברהם שלונסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם שלונסקי
יצירה בהפתעה
רקע

ערוב

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

“והמַכּה הרביעית של המצרים – נאמר בטייטש-חוּמש – היתה ערוֹב”. והטייטש-חומש מפרש: ערוֹב זוהי ערבוביה של כל מיני חיות קטנות עם גדולות ושקצים עם רמשׂים, הן אלה שעל-פני האדמה והן אלה שמתחת לפני האדמה, ואפילו מן הימים ומן המדבריות… כולם באו מצרימה, והיו הולכים בּוֹאש עם חפרפרת, ושוּעל עם שפן וחזרזר דוקרני עם צפרדע חלקלקה וכדומה כל מיני זוללים, נברנים ונשכנים, והתפשטו על פני כל ארץ מצרים. וכשהיה מצרי מתעכב ברחובה של עיר ומבקש לטעום כלום, או שמצרית ביקשה לשׂים כלשהו אל פיה בשביל להחיות את נפשה, או שעבר ריש-דוּכן נושׂא ארוחת-הצהרים לילדיהם של המצרי והמצרית היושבים ב“חדר”, מיד היתה חיה מן החיות קופצת כנגדם וחוטפת את דבר-המאכל מידיהם, ואפילו את בלעם מן הפה הוציאה… שאר חיות קטנות הסתופפו בחוֹרים ובסדקים שבכל בית, וכשהיה ריח של מאכלים בא באַפּם, היו יוצאים ממחבואיהםּ וחוטפים מעל-גבי השולחנות, מן הצלחות ומן הקדירות… והחיות הקטנות ביותר נתגנבו ונכנסו להן למצרים מתחת לבגדיהם והיו מכרסמות את עורם מעליהם… והיו רוֹעבים המצרי והמצרית בבּית וברחוב והילדים הקטנים היושבים ב“חדר”, והחיות עם החיוֹנוֹת נעשֹוּ שמנות וכבדות בשׂר יוֹתר ויותר… התולעת גדלה והיתה לשועל, והארבה היה לאריה…

רבינו בחיי כותב, שהנס של ערוֹב היה על-פי דרך הטבע; כשהגיעה השעה לגאול את ישׂראל, שלח רבון העולם רעב על החיות שבחוֹרים ובסדקים, במערות ובנחלים ובאגמי-המים, והרעב היה דוחף אותם ודוחק בהם שיצאו ממקומותיהם אל מקומות הישוב, והמחנות החדשים-לבקרים היו דוחקים את המחנות הקודמים, מן הכפרים אל העיירות, מן העיירות אל הערים, מן הערים אל הכרכים, עד שהגיעו אל ארמונו של פרעה…


כל זה היה בשכבר הימים!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.