מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
יהודה, א"ב. (אין תאריך). עד אימתי דברו עברית?. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-06-24. http://bybe.benyehuda.org/read/1198
MLA:
יהודה, אליעזר בן. "עד אימתי דברו עברית?". פרויקט בן-יהודה. אין תאריך. 2018-06-24. <http://bybe.benyehuda.org/read/1198>
ASA:
יהודה, אליעזר בן. אין תאריך. "עד אימתי דברו עברית?". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-06-24. (http://bybe.benyehuda.org/read/1198)

עד אימתי דברו עברית?

מאת: אליעזר בן יהודה

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עד אימתי דברו עברית? - הקדמה / אליעזר בּן יהודה

הקדמה

להקורא

הדפים הבאים בזה הם שער אחד משערי המבוא הגדול לספרי “מלון הלשון העברית הישנה והחדשה”. בשערים הקודמים באו דברי הימים של חיי הלשון והשתלשלות החליפות והשנויים שעברו עליה למן ראשיתה ועד חורבן מלכות יהודה על-ידי נבוכדנאצר מלך בבל, והשער שבדפים הבאים מספּר את דברי הימים של הפּעולה העזה שפּעל על הלשון זה השבר הגדול של האומה, השנויים הפּנימיים שהביא בקרבה המאורע הזה, והתחדשותה וקבלת צורתה החדשה במאות השנים למן שיבת הגולים מבבל ועד חורבן המדינה היהודית על-ידי הרומאים, ודברי הימים של זמן גסיסתה עד הימים המרים שנשתתקה בדבור פּה בחיי יום-יום לדורי-דורות.

חכמי ישראל, גם בדורות שלפנינו וגם בזמנם, לא הרבו לחקר בשאלה זו. רק קצתם, ששמם יזכר להלן, נגעו בה רק דרך אגב. יותר מהם נשאו ונתנו בשאלה זו חכמי אומות העולם, בפרט מפּני תשוקתם לברר באיזו לשון דבר ישו הנוצרי ותלמידיו. אפס, מפּני שהמקורות היחידים לשאלה זו הם ספרי התלמוד, ואלה הספרים הם “ספר החתום ” אפילו להיותר ידענים שבחכמי אומות העולם בספרות התלמודית, לכן לא יכלו אלה החכמים לרדת לעמקה של שאלה זו כל צרכה.

וכדי לברר שאלה חשובה זו לכל פּרטיה ולבוא לידי תשובה מכרעת, היה עלי להרבות בראיות ממקורות התלמודיים ולהכנס לפעמים גם בקצת פּלפּולים, לפי טבע אלה המקורות. ואולם בדפים הבאים, שהם נועדו יותר לקריאה לקהל ולא לחקירה מדעית לחכמים, טבע הדבר הכריח אותי לקצר ולצמצם בהרבה מקומות, ובפרט להשמיט חלק גדול מגוף דברי החכמים שקדמוני בחקירת שאלה זו, ולהניחם עד הדפסת המבוא להמלון, ששם יבואו כולם במלואם.

ניו-יורק בסוף ימי גלות, חודש שבט, שנה שניה לשחרור ארץ-ישראל על-ידי צבאות אנגליה בהשתתפות הגדודים היהודים.

אליעזר בן יהודה
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

ספר הפנים

מאת משה בסוק (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

פנים – פנים יפים, צעירים, פניו של דור הפלמח באלבום.

פנים של שחוק ושל רצינות, מהם שלא יֵדעו עוד שחוק ולא ירצינו עוד.

יש פנים לכלים, לאוטו, לנעליים, לשינל.

פנים לישיבה ולעמידה, להליכה ולציפיה.

פנים לכתפיים המוגשות לעומס, ולרגלים המפליגות, לגב, לעורפו של אדם: התבוננו במתרוממים-מטפסים על הקירות.

פנים ליחיד ולרבים: לגל כשהוא לעצמו, ולגל בתוך הים.

לוחמים – ולא חיילוּת.

שורה – ולא טישטוש.

מיפקד – ולא ראווה.

מפקדים – במהות הראשונה, אין קליפות ועיטופי-שרד. ראו-נא שלושת המפקדים בישיבתם ישיבה ערבית. מהות אנושית.

מה אנושי הנשיא הראשון, כשהוא ‘סוקר’ בעיניים שכהו את המיסדר והוא נשען אל המפקד הצעיר.

מה אנושיים כאן, בפגישה בשדה, גם אשר-על-הבטחון ואשר-על-הצבא.

האנושי – ודאי הוא קרינה מבפנים, נשמה הוא, האצלה, אך הרבה מאציל ומציל הנוף. מיפקד הנסקר בנוף – קשיחותו מתקפחת. בשדה אך טבעי כי יינטל מן הצבאיות ויתווסף מן הטבעיות. המרחב אינו בן-זוג לטכסיות יתירה. לכה-נא והצדיע ברצינות לחברך בפני הנגב, בפני מלכות-האדמה.

אכן, פנים, והווי, הווי צעיר, נודד ואינטימי: כל הארץ לו בית. ואווירה: של חכמת-מולדת, של ידיעת-עתים.

ומקצת מן המעשה – מעשה-השלום ומעשה-המלחמה.

ופנימים נלבבים-אינטימיים. אפילו אלו של ארעי.

והשמות – פרטיים-ביתיים. ספק, אם בכל הספר רב-הדמויות מצוי ‘מניין’ אחד של שמות-משפחה. אף סופרים לא בשמם, כי אם בשם ספריהם יכונו. מנהג יהודי מאז. ‘שיטה מקובצת’, ‘קצות החושן’, ‘נודע ביהודה’. אל תאמר: אלמונים, אמור: בנים, אחים, חברים, בני עדה אחת. רצונך, זהה אותם בחניכתם; רצונך, הרי הם לא הם כשלעצמם בלבד; רבים מאחריהם; כל אחד – כלל בו מקופל ומכונס.

פשטות: אותה ביקשנו. ענווה: שאינה מתענוות ואינה מכריזה על עצמה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.