רקע
דן אלמגור
אין לי מה ללבוש
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

לחן:יוחנן זראי

שרה: ריקה זראי בתכנית הרדיו “שלשה בסירה אחת” (פורים 1958)


אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שׁוֹטֶה זָקֵן,

אֶת כָּל שָׂרָיו כִּנֵּס

וְיַיִן בִּגְבִיעִים מִשֵּׁן

שָׁתּוּ בְּאֵין אוֹנֵס.

פִּתְאוֹם הוֹדִיעַ מְהוּמָן,

הוּא סָרִיס אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ,

שֶׁ… "וַשְׁתִּי לֹא תָּבוֹא לַגַּן

כִּי אֵין לָהּ מָה לִלְבּשׁ!"

וַשְׁתִּי: “אֵין לִי!”

כֻּלָּם: “יֵשׁ לָךְ!”

וַשְׁתִּי: “אֵין לִי!”

כֻּלָּם: “יֵשׁ לָךְ!”

וַשְׁתִּי: “אֵין לִי!”

כֻּלָּם: “מָה?”

וַשְׁתִּי: “מַה לִלְבּשׁ!”

אָז חַרְבּוֹנָא, סָרִיס חָרוּץ,

אֶל הַמַּלְכָּה נִכְנַס:

"הִנֵּה שִׂמְלָה מִשֵּׁשׁ וּבּוּץ

וּתְּכֵלֶת וְכַרְפַּס!"

“נִמְאַס עָלַי קוֹלְךָ הַדַּק,”

עָנְתָה הִיא לַסָּרִיס.

"אֲנִי רוֹצָה שִׂמְלָה שֶׁל שַׂק

בַּ’מּוֹדָה' שֶׁל פָּרִיז!"

וַשְׁתִּי: “אֵין לִי!”

כֻּלָּם: “יֵשׁ לָךְ!”…

לַשָּׁוְא חִפְּשׂוּ בְּכָל מָדַי

עֵצָה וּפִתְרוֹן,

פִּתְאוֹם רָאוּ אֶת מָרְדְּכַי

בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן.

לָבוּשׁ בְּשַׂק הָאִישׁ עָמַד

וְאֵפֶר עַל הָרֹאשׁ.

קָרְאָה אָז וַשְׁתִּי: שַׂק! הֵידָד!

כְּבָר יֵשׁ לִי מָה לִלְבּשׁ!"

וַשְׁתִּי: “יֵשׁ לִי!”

כֻּלָּם: “אֵין לָךְ!”

לָבְשָׁה אָז וַשְׁתִּי אֶת הַשַּׂק

וְרָצָה אֶל הַגַּן.

אַךְ הַקָּהָל נִדְהַם, צָעַק:

“חֲמוּדוֹתַיִךְ, הֵיכָן?”

“הֵיכָן תִּפְאֶרֶת מַלְכוּתֵךְ?”

צָחַק שָׁם כָּל וָזִיר.

כִּי שַׂק כָּזֶה הֲרֵי הוֹפֵךְ

גִּזְרָה מְלֵאָה – לִגְזִיר.

וַשְׁתִּי: “יֵשׁ לִי!”

כֻּלָּם: “אֵין לָךְ!”

הָמָן בְּצַו הַמֶּלֶךְ רָץ,

אֶת הַמָּלְכָּה קָשַׁר,

הִכְנִיס לְתוֹךְ הַשַּׂק – וּפָּץ!

זָרַק אֶל הַנָּהָר.

אָז בָּאָה בְּמַחְשׂוֹף גָּדוֹל

אֶסְתֵּר אֶל הַמִּשְׁתֶּה,

וְכָל הָעָם קָרָא בְּקוֹל:

“אָח, אֶיזֶה דַקוֹלְטֶה!”

וַשְׁתִּי: “ֵיׁש לִי!”

כֻּלָּם: “יֵשׁ לָךְ!”

וַשְׁתִּי: “יֵשׁ לִי!”

כֻּלָּם: "יֵשׁ לָךְ!

יֵשׁ לָךְ!"

וַשְׁתִּי: “מָה?”

כֻּלָּם: “לֹא חָשׁוּב!”



התכנית היחידה של תכנית הרדיו “שלושה בסירה אחת” שהוקלטה בחיפה, בטכניון, נערכה סמוך לפורים (1958). נתבקשנו – המלחין יוחנן זראי, אשתו, הזמרת ריקה זראי, ואני – לכתוב “שיר פורימי”. באופנה מָשלה אז “שמלת השק” הפריזאית, שנועדה להשטיח את החזה הנשי. ריקה שופעת האיברים נהנתה לשיר את השיר עם הקהל. את הרעיון לחבר פרודיות מחורזות על הסיפור שבשיר, שכל אחת תיכתב בסגנון של משורר עברי בולט אחר מתקופה אחרת, נטלתי בהשאלה מהסופר הירושלמי יצחק נדל (ל' דני), שפירסם ב“עיתון המגן” הירושלמי בימי המצור סדרת פרודיות כזאת על פזמונו של י' חגיז, “החייל נפתלי”.

המלצות קוראים
תגיות