מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

השיר שלא נכתב

מאת: דן אלמגור

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

סוגה:

שפת מקור: עברית

מילים: מליסה לוין־בוסקוביץ'

הלחין ושר: שלמה גרוניך (2006)


כָּל זֶה מִזְּמַן כְּבָר הָיָה מְסֻבָּךְ –

כָּל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁהִדְחַקְנוּ כָּל כָּךְ;

אֲבָל שַׁרְנוּ “שָׁלוֹם” מִפְּסוּקֵי הַתָּנָ"ךְ,

עוֹד לִפְנֵי שֶׁנּוֹלְדוּ יְלָדֵינוּ.


“כַּמָּה פְּגָזִים עוֹד יֵרְדוּ מִמְּרוֹמִים?”

כְּבָר בּוֹב דִילֶן שָׁאַל, וְגַם כָּאן, לִפְעָמִים

הֶאֱמַנּוּ שֶׁכֵּן, חֲלוֹמוֹת מִתְגַּשְּׁמִים.

כִּי הָיִינוּ תְּמִימִים – כִּילָדֵינוּ.


חִפַּשְׂתִּי תָּמִיד עוֹד מִלָּה וְעוֹד תָּו

כְּדֵי לָשִׁיר שִׁיר אוֹפְּטִימִי

שֶׁעוֹד לֹא נִכְתַּב.


וְהִמְשַׁכְתִּי לַחֲלֹם בֵּין סִיּוּט לְסִיּוּט

עַל עוֹלָם בְּלִי שִׂנְאָה, מִלְחָמוֹת, אַלִּימוּת;

וְגַם אִם לֹא אֶרְאֶנּוּ לִפְנֵי שֶׁאָמוּת –

לְפָחוֹת שֶׁיִּזְכּוּ יְלָדֵינוּ.


אַךְ שׁוּב תִּינוֹקוֹת, יְלָדִים, נְעָרוֹת,

רוֹעֲדִים בַּמִּקְלָט אוֹ קְבוּרִים בֵּין קִירוֹת,

הַפְּגָזִים רוֹעֲמִים, אֲטוּמִים הַלְּבָבוֹת

לְדִמְעוֹת יַלְדֵיהֶם – וִילָדֵינוּ.


לֹא נוּכַל לְהַבְטִיחַ סְלִיחָה וּמְחִילָה

וְלִמְחֹק וְלִשְׁכֹּחַ כָּל מָה שֶׁהָיָה:

מִי צוֹדֵק, מִי צָדַק, מִי טוֹעֶה, מִי טָעָה.

מָה יֹאמְרוּ יְלָדֵינוּ עָלֵינוּ.


אַךְ אֲנִי מְחַפֵּשׂ עוֹד מִלָּה וְעוֹד תָּו

כְּדֵי לָשִׁיר שִׁיר אוֹפְּטִימִי

שֶׁעוֹד לֹא נִכְתַּב.


וְזָכוּר לִי פָּסוּק מִיְּמֵי בַּר־הַמִּצְוָה,

אֵיךְ אָבִינוּ, אַבְרָם, הִתְחַנֵּן בְּתִקְוָה:

“אַל־נָא בֵּינֵינוּ תְּהִי מְרִיבָה.”

כִּי אַחִים רוֹעֵיהֶם – וְרוֹעֵינוּ.

אַךְ הִמְשַׁכְנוּ לָרִיב, בְּשִׂנְאָה, בְּאֵיבָה,

אִינְפַנְטִילִים יוֹתֵר מִיְּלָדֵינוּ.


כַּמָּה שָׁנִים עוֹד נִשְׁאַל: “מִי צוֹדֵק?”

כָּל צַד מְצַטֵּט, אַךְ רוֹאֶה וְשׁוֹתֵק

מוּל אֲדָמָה אֲדֻמָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה צוֹעֵק

קוֹל דַּם יַלְדֵיהֶם – וִילָדֵינוּ.


אַךְ אַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ עוֹד מִלָּה וְעוֹד תָּו

כְּדֵי לָשִׁיר שִׁיר אוֹפְּטִימִי

שֶׁעוֹד לֹא נִכְתַּב.

דן אלמגור
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דן אלמגור
רקע
דן אלמגור

יצירותיו הנקראות ביותר של דן אלמגור

  1. איש חסיד היה (מחזות)
  2. אם לא – אז אני צוללת! (מאמרים ומסות)
  3. הכד השבור (מחזות)
  4. אופנת שוויון הזכויות (מאמרים ומסות)

לכל יצירות דן אלמגור בסוגה שירה

לכל יצירות דן אלמגור

יצירה בהפתעה
רקע

לחוקת התור להתישבות

מאת אליעזר יפה (מאמרים ומסות)

לא היה ביכלתי להשתתף בעיבוד החוקה, ואפשר שלו היתה כבר חוקה זו הלכה למעשה, מאושרת על־ידי הועידה החקלאית, וכבר היו נבחרים מתישבים לפיה, אז לא היה מן הראוי לערער את הנעשה לפיה לשעבר, אך מכיון שלפנינו רק הצעה לחוקה, אינני רואה את עצמי, כחבר למרכז החקלאי, פטור מלהביע את דעתי בכל סעיפי ההצעה הנ"ל.

בסעיף 1) הנני מציע תיקונים אלה: “זכותו של העובד להתישבות מותנית: א) מהימצאו 7 שנים בארץ בטרם יישבוהו; ב) מהימצאו בעבודה חקלאית בארץ 5 שנים”. מלבד זה מציע אני למחוק מסעיף זה את כל החלק המקנה זכויות להתישבות על־ידי הכשרה חקלאית בחוץ־לארץ.

בסעיף 3 הנני מציע, כי “ממשפחה מתישבת נדרש ותק של 7 שנות עבודה חקלאית בארץ, ואולם אחד ממנה יימצא בעבודה חקלאית בארץ לפחות חמש שנים בטרם שיישבום על הקרקע”. “לקבוצה הזכות להתישבות, אם לפחות 50% מחבריה עבדו בחקלאות בארץ כל אחד חמש שנים, ואם הסיכום הכללי של שנות עבודתם בארץ, בהיחלקו על מספר כל חברי הקבוצה, ישאיר 1/2 3 שנות עבודה לכל אחד מחבריה”.

בסעיף 4 הנני מציע, כי “כל גוף חברתי (אירגון, קבוצה, קיבוץ) יכול לתבוע את זכותו להתישבות, אם הוא מאורגן וקיים למטרת התישבות שלוש שנים” (במקום שנתים).

בהערות לחוקה סימן 3) הנני מציע למחוק את כל הסעיף המדבר על מקרה, בלתי מציאותי בהחלט, “שאין יותר מגוף חברתי אחד מועמד להתישבות”.

ואני מציע להוסיף בהערות: סימן 4 ככה: “כל מי שיישבוהו פעם על קרקע לאומי באמצעים לאומיים, ניצל בזה את זכויותיו להתישבות לאומית, ואם הנו עוזב את מקום התישבותו, מאיזו סיבה שהיא, הוא נחשב מאז כעולה חדש בארץ, ועליו להתחיל לרכוש מחדש את זכויותיו להתישבות בהתאם לסעיפים 1) ו-3) מחוקת התור להתישבות”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.