מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עוֹבְדֵי הַשָּׂטָן

מאת: אביגדור המאירי

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ב; תשכ"ב 1962

סוגה:

שפת מקור: עברית

כָּל צָרָה וְחֶרְפָּה אֶתְכֶם בַּל תַּגֶּה

וְשׁוּם תִּקְוַת יֶלֶד אֶת לִבְּכֶם לֹא תַפְרִיחַ: –

שׁוּב פַּעַם אֲכַלְתֶּם אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.


כָּל שִׂמְחַתְכֶם הִיא שִׂמְחָה לְאֵיד,

וְשֶׁמֶשׁ מְחַיֶּכֶת בְּאָפְקְכֶם לֹא תַעַל:

כָּל בְּשׂוֹרָה בְפִיכֶם תֶּאְדַּם לְרָעַל.


מְזֵי אָסוֹן תִּתְהַלְּכוּ בִירַק הָאָבִיב,

וְכִי תִבְרַק בְּעֵינְכֶם הָאַהֲבָה לְפֶתַע –

בְּרַק רִקְבוֹנָהּ הִיא שֶׁל תְּנוּבַתְכֶם שֶׁמֵּתָה.


גַּנְכֶם גַּן-רוֹשׁ וּפִתְּכֶם פַּת לַעֲנָה:

עִם כָּל מַעְדֵּר אֶת אַדְמָתֵנוּ תִפְצָעוּ

וְעִם כָּל זֵרָעוֹן אֶת הַמָּוֶת תִּזְרָעוּ. –


עַל הַר פְּרָצִים עֲלוּ, עֲלֵי לוֹעַ מַשְׁחִית

וּבְנוּ לָכֶם שָׁם אֶת מִקְדַּשׁ אֵל הַשַּׁחַת:

יַרְתִּיחַ הַשָּׂטָן אֶת תְּפִלַּתְכֶם מִתָּחַת.


יַרְתִּיחַ אֶת דִּמְכֶם, אֶת הָאֶרֶס הַמָּר:

כָּל הוֹלֵך אֱלֵי קֶבֶר מְאֵרוֹתֵיכֶם תְּלַוֶּינָה,

וְהַיּוֹנֵק שְׁדֵי אִמּוֹ עַד דָּם יְנַשְּׁכֶנָּה.


קֵבַתְכֶם הַמְעַכֶּלֶת – אֶת דִּמְכֶם תְּעַכֵּל,

וְשִׁנֵּיכֶם, הַלּוֹעֲסוֹת בְּשַׂר אַחִים כְּמֶגֶד,

תִּשַּׁכְנָה בְפִיכֶם אֶת לְשׁוֹנְכֶם הַלּוֹעֶגֶת.


זֶה חֲרוֹן נִקְמַתְכֶם: פְּרִי אֲסוֹנֵנוֹ הַמָּר,

עַל שְׁאֵרֵי בְשַׂרְכֶם תִּשְׁפְּכוּהוּ בְרֶצַח:

בּוֹ תָרְעֲלוּ וּתְאֻכְּלוּ לָנֶצַח. –

אביגדור המאירי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אביגדור המאירי
רקע
אביגדור המאירי

יצירותיו הנקראות ביותר של אביגדור המאירי

  1. העולה היורד לחיינו (פרוזה)
  2. מסע באירופה הפראית (זכרונות ויומנים)
  3. השגעון הגדול (פרוזה)
  4. הַמָשִיחַ הַלָבָן (פרוזה)
  5. בְּיַאלִיק עַל-אֲתַר (זכרונות ויומנים)

לכל יצירות אביגדור המאירי בסוגה שירה

לכל יצירות אביגדור המאירי

יצירה בהפתעה
רקע

עיר המתים

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

(מעשה נורא באמת)

בלכתי למסעי לקבץ מספרים, סטאטיסטי“ק בלעז, פגשתי בדרך איש עברי, הולך בכבדות עקב בצד אגודל בחול הדרך הכבד מאד, ופניו כבני חולה-מעים, מעַי המו לו ואקחנו על העגלה. האיש הושיט לי ימינו ל”שלום עליכם" וישאלני על אודותי, אחרי אשר השבעתיו חדשות, שאלתיו אני:

– מאין אתה ר' קרוב?

– מעיר המתים! – ענה בלחש.

– מעבר להרי החושך? – שאלתיו.

– לא, ענה בצחוק קל – בפולין…

– במדינתנו אין עיר כזאת!

– ישנה וישנה! למרות כל חכמי אומות-העולם, אשר לא הביאוה בכתב הערים, בספרי הגיאוגרפיה.

– נפלא הדבר!

– בעיני לא יפלא! אנשי-שלומנו אינם חיים על פי הגיאוגרפיה! קרובים ורחוקים ידעו בלעדיה את העיר, מוֹצאיה ומוֹבאיה.

הגאון שלנו וגאוני הסביבות שולחים איש אל רעהו שאלות ותשובות בדברים העומדים ברומו של עולם ההוראה… והכּול בא על מקומו בשלום, אם גם לאחר זמן… זה לא כביר, למשל, הותרה עגונה, אשר מתה זקנה ושׂבעת-ימים… אבל השואלים והעונים מתן שׂכרם בצדם בעולם הזה ובעולם הבא… גם “הנינים והנכדים” שמרו את בואם העירה, ולא יצאו בידים ריקות…

– על עיר המתים לא שמעתי בלתי היום!

– נפלא הדבר! העיר היא עיר שלימה, עיר ואם בישׂראל, לא יחסר כּוֹל בה, למן פרנס-החודש עד המשוגע! וגם בעולם המסחר יד לה ושם!

– מוציאים ומביאים ממנה?

– בלי ספק! מוציאים ממנה רצועות ותפילין, ומביאים לתוכה אתרוגים ועפר ארץ-ישׂראל! אבל עיקר המסחר הוא מקומי: יי"ש ובגדים ישנים… כנהוג…

– והעיר עניה?

– עניה? יש לה פרנסה! האביונים הגמורים יצאו לנוע על ערים אחרות… יתרם מחזרים פה על הפתחים, וכל הפושט יד נותנים לו. ישנם גם המבקשים עבודה קלה ונקיה, כעין סרסרות או “מציאה כשרה” בחוצות, והקב"ה מפרנסם כעורב… היתומים אוכלים על שולחן בעלי-הבתים ולומדים בתלמוד-תורה, היתומות תהיינה לשפחות ונהנות על פי רוב מיגיע כפיהן… והאלמנות, הגרושות והעגונות (המין האחרון הולך ורב בעווֹנותינו הרבים בזמן הזה) יושבות על סיר הגחלים… וחולמות כי פת-בגן גדל על האילנות… ויתר העם מתפרנס בכבוד…

– במה?

– הרש עיניו נשואות השמימה, הסוחרים “חיים מן האוויר”, וגם “עובד אדמתו ישבע לחם” זה הקבּרן…


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.