מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מבקש אדם חולצה לטעמו

מאת: אריה סיון

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

רמת השרון: דר; תש"ל

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּאַלֶנְבִּי שֶׁבֵּין הַשֶּׁמֶשׁ לַחַשְׁמָל

גַּם חֶנְוָנִים זְקֵנִים יוֹצְאִים

מִתּוֹךְ גְּלִילֵי־הַבַּד, לִנְשֹׁם

רוּחַ סִמְטָאוֹת צְלוּלָה.


אָדָם הַמְּחַפֵּשׂ חֻלְצָה לְטַעֲמוֹ

רוֹאֶה פִּתְאֹם בִּרְאִי־הַיָּם אֶת עֵרוֹמוֹ,

נוֹשֵׁם אֶת יַחֲמַת־הוֹרָיו, כְּמוֹ אֵטוּן עָדִין

שֶׁצִּיּוּרָיו דָּהוּ, בַּחֲדָרִים

גְּבוֹהֵי תִּקְרָה וְחַלּוֹנוֹת.


אָדָם הַמְבַקֵּשׁ חֻלְצָה לְטַעֲמוׂ

עוׂמֵד לוׂ וְחוׂשֵׁב אִם יְשַׁנֶּה אֶת טַעֲמוׂ,

וּלְפֶתַע הוּא מוׂצֵא עַצְמוׂ בְּתוׂךְ סִמְטָה שֶׁל חוׂל

סְגוּרָה בֵּין בַּרְזִלֵּי־גְדֵרוׂת, כְּמוׂ מִטָּתוׂ

בַּחֲדָרִים גְּבוׂהֵי תִקְרָה וְחַלּוׂנוׂת.


בְּשֶׁבַע הֵם סוֹגְרִים. אָדָם חַיָּב

לִמְצֹא אֶת טָעֲמוׂ. שֶׁאִם לֹא כֵן

יָקוּמוּ מִן הַחוֹל שְׁטוּף־הַיָּרֵחַ שֶׁלְּחוֹף הַיָּם

זַבָּנִיּוֹת זְקוּפוֹת־צַוָּאר, כְּמוֹ בַּתְּמוּנוֹת

שֶׁעַל קִירוֹת הַחֲדָרִים גְּבוֹהֵי הַחַלּוֹנוֹת

וְהֵן תַּלְבֵּשְׁנָה לוֹ, לְנֶחָמַת הוֹרָיו,

חֻלְצָה שֶׁל תַּחֲרָה שְׁחוֹרָה

שֶׁאֲרָגוּהָ מִשְּׂעָרָן.

אריה סיון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אריה סיון
יצירה בהפתעה
רקע

כיצד קולטים

מאת משה בילינסון (מאמרים ומסות)


אשר אמרנוּ על דפי עתוֹן זה בּימים הראשוֹנים לשלטוֹן היטלר בּגרמניה – עוֹד לפני היוֹם ההוּא של אחד באַּפּריל ועוּד בּטרם חדר “הסעיף הארי” לכל תאי החברה הגרמנית, - הוֹלך וּמתאמת לעינינוּ. גזירוֹת הממשלה הנאצית אינן משאירוֹת ליהוּדים כּל מוֹצא אחר מאשר "יציאת מצרים”. רבבוֹת יהוּדי גרמניה כּבר יצאוּ. רבבוֹת ילכוּ בּעקבוֹתיהם, אם מתוֹך רצוֹן ואם מתוֹך אוֹנס.

אלא ש“יציאת מצרים” אין פּירוּשה עדין “שיבת ציוֹן”. אפשר להתעכּב עוֹד בּמדבר. אפשר גם לנסוֹת לבנוֹת את החיים על חוֹלוֹת-המדבּר. נסיוֹן שאין לוֹ שחר ואין לוֹ עתיד – ואוּלם כּלום תמיד עוֹשׂים בּני-אדם רק דברים שיש להם שחר ונשקף להם עתיד? ואם אין ציוֹן מקבּלת את השבים לגבוּלוֹתיה – מה נשאר להם, אם לא חולות-המדר?

וציוֹן אינה מקבּלת את השבים לגבוּלוֹתיה. והכּוַנה הפּעם לא למשמר החמוּר שהקימוּ פּקידי-העליה הממשלתיים, כּי אם לציוֹן ממש, לציוֹן שלנוּ. המשמר הוּא – ענין לחוּד. הוּא חמוּר שלא כּדין. הוּא בּלתי מוּצדק. הוּא אכזרי. בּוֹ מצוַה להילָחם. ואוּלם גם ציוֹן שלנוּ אינה מקבּלת את בּניה. והדבר הזה אסוּר לוֹ שידאיגנוּ פּחוֹת מאשר המשמר מבּחוּץ.

יאמרוּ: הן קבּלנוּ את העליה הגרמנית. הלא נכנסוּ כּמה אלפי עוֹלים לארץ. אוּלם אין כּל התאמה בּין האלפים המעטים האלה שבּאוּ וּבין מידוֹת האסוֹן הגדוֹל. אין גם התאמה בּין מספּר האנשים שעלוּ לארץ וּבין מספּר הפּליטים המנסים עוֹד לבנוֹת את חייהם החדשים על חוֹלוֹת-המדבּר. כּאן – אלפים, שם – רבבוֹת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.