רקע
אביגדור המאירי
בְּהִלַּת אֶרֶץ-עֵיפָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; 1962

א

עוֹמְדִים מֵרֵעִים וּמְרֵעִים וְתוֹהִים,

מִשְׁתָּאִים, תְּמֵהִים לַמּוֹפֵת הַמַּדְהִים,

מַבִּיטִים בָּרְאִי, שׁוֹאֲלִים בֵּאלֹהִים:

הַפְלֵא וָפֶלֶא,

מֵאַיִן לָנוּ אֵלֶּה?


מְגִלַּת הַתֵּמַהּ מְלַחֶשֶׁת בַּשֶּׁמֶשׁ,

מֵרִבְעֹם, מִשִּׁלְשֹׁם, מֵאֶתְמֹל וּמֵאֶמֶשׁ:

תָּמְהָה הַשַּׁלְהֶבֶת בְּאוּר-כַּשְׂדִים,

תָּמַהּ יַם-הַמֶּלַח אֶל עֵמֶק-הַשִּׂדִּים,

תָּמְהָה הַסְּפִינְקְס לַמַּשְׁבִּיר בְּתַחְפְּנֵס,

תָּמְהוּ הַפִּירַמִּידוֹת עַל כָּל נֵס וָנֵס,

תָּמְהוּ הַנְּשָׁרִים עַל פִּסְגַּת הַר-סִינַי,

תָּמַהּ נְבִיא-אֲרָם עַל רֹאשׁ-הַפְּעוֹר,

תָּמַהּ הַחַרְסָה מִמַּעַל לְגִבְעוֹן

וְתָמַה הַדָּגוֹן עַל אֲרוֹן-אֲדֹנָי

וּמֵעֵמֶק-הָאֵלָה וְעַד גַּת, צִידוֹן וָצוֹר,

וְתָמְהוּ הַשְּׂרָפִים וּתְמֵהָה כָּל-תֵּבֵל

עַל נֹעַם זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל.

וַעֲדַיִן לֹא חָדְלָה

הַתְּמִיהָה הַגְּדוֹלָה

עַל רִנְנַת-הַנֵּצַח בְּתֹפֶת-הַהֶרֶס:

עַל זְמִיר-הַסְּגֻלָּה

בְּצִפָּרְנֵיהֶם שֶׁל שִׁבְעִים בְּנֵי-פֶּרֶס.


תְּמֵהָה כָּל-תֵּבֵל לַמּוֹפֵת הַמַּדְהִים. –

אַךְ כַּמָּה דַלֹּנוּ, דַּלֹּנוּ עַד מְאֹד,

אִם גַּם אֲנַחְנוּ, חוֹזֵי נְגֹהוֹת

בְּאֶרֶץ-עֵיפָתָה,

שׁוּב עוֹמְדִים עַתָּה

וְתוֹהִים.


ב

כְּבָשִׂים תְּמִימִים וְחֵלֶב וּכְלָיוֹת,

וָדָם וְדָם וָדָם.

מָתוֹק הוּא לַנֶּפֶשׁ קָרְבַּן-הָאָדָם.

הִזָּהֵר, הִזָּהֵר.


נִרְדָּם הוּא הַמֹּלֶךְ, אַךְ נְחִירוֹ עֵר,

וְעֵר הַתֵּאָבוֹן.

וּמוּדָם הוּא הַס-הַס לֶב-הָאֵם הַנָּבוֹן,

הֶחָרֵד, הֶחָרֵד.


בְּשָׁעָה שֶׁהָאָב מִתְקַדֵּשׁ וְעוֹקֵד.

וְאַיִל אֵין בַּסְּבָךְ.

וְרֵיחַ-נִיחוֹחַ-הַדָּם יִתְאַבָּךְ,

וְהָעֹז, וְהָעֹז.


הָעֹז שֶׁבִּלְשַׁד זְרוֹעוֹתֵינוּ יָפֹז

וְיִשְׁתּוֹלֵל לִדְרוֹר,

לְאֵין-חֵקֶר, לִתְהֹם, מְזֵה-כֹּל וְשִׁכּוֹר

הַהֵידָד, הַשַּׁמָּה.


הִזָּהֵר, הִזָּהֵר. אֲרוּרָה הַדִּמְעָה

בְּמֹחֵנוּ תְחַלְחֵל.

וַאֲרוּרָה שִׁבְעָתַיִם מְאֵרַת-יִשְׂרָאֵל:

לַחֲדֹל, אוֹ לִחְיוֹת,


שֶׁלֹּעָה יַעֲרֹג לְחֵלֶב וּכְלָיוֹת.


ג

הַבֵּן מְצַפְצֵף, וְהוֹלֵךְ בַּמִּצְעָד.

הוּא הוֹלֵךְ אֱלֵי עַד.

בַּבַּיִת דְּמָמָה. סָבָא עִוֵּר שׁוֹאֵל:

– כְּבָר? חַכֵּה עוֹד מְעָט.


הַבֵּן מְצַפְצֵף, וְהוֹלֵךְ בַּמִּצְעָד.

לְרֹאשׁוֹ יָהֵל זֵר.

מִסָּבִיב דְּמָמָה. סָבָא עִוֵּר קוֹרֵא:

– הַבִּיטוּ, הוּא בוֹעֵר.


ד

זֶה חֹדֶשׁ יָמִים שֶׁהַיּוֹם לֹא יָרַד.

אִמָּא מְשׂוֹחַחַת עַם בְּנָהּ הַחַי לָעַד.

אִמָּא עֲיֵפָה.

אִמָּא עַל בְּנָהּ אֵינֶנָּה מִתְאַבֶּלֶת,

הִיא רַק עָבְרָה אֱלֵי אֶרֶץ-עֵיפָה.


וּבְאֶרֶץ-עֵיפָה סָבִיב מֵאִיר הַשְּׁחוֹר.

הָאֵבֶל פֹּה מַלְבִּין. הַחֹשֶׁךְ מָלֵא אוֹר.

לֹא, זֶה לֹא חֲלוֹם.

אִמָּא יוֹדַעַת, בְּנָהּ קְצִין-הַנֵּצַח.

מְפַקֵּד הַנַּחַת. שַׂר-הַשָּׁלוֹם.


יוֹשֵׁב הוּא בְנָהּ עַל כִּסֵא-אֲרִיאֵל.

בְּמִצְחוֹ הַפֶּצַע בְּאוֹר שָׁלֵוֹ יָהֵל.

הַהִלָּה מְסַמְּאָה.

וְעַל יַד בְּנָהּ אִמָּא כָבוֹד יוֹשֶׁבֶת.

סָבִיב הָשְׁלַךְ הוֹד. מְחַכִּים לִדְבַר-מָה.


פִּתְאֹם תְּרוּעָה. בְּנָהּ נוֹתֵן הָאוֹת.

מוֹפִיעַ הַמָּשִׁיחַ. מִתְיַצֵּב בְּכָבוֹד.

הַשֶּׁקֶט לוֹהֵט.

בְּנָהּ פּוֹנֶה אֶל אִמָּא. – אַחַר יִתֵּן צָו:

– אִמָּא מַסְכִּימָה. הַמָּשִׁיחַ, רֵד.


המלצות קוראים
תגיות