רקע
אברהם שלונסקי
נְאוּם הַמּוּקְיוֹן
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: (מרחביה - תל אביב): ספרית פועלים, 0; תשל"ב 1971

אַתֶּם אוֹמְרִים: פַּשְׁטוּת!

אָכֵן נַסְכִּים לְרֶגַע

כִּי אֶל-נָכוֹן הַכֹּל יָדוּעַ וּפָשׁוּט:

הַנֶּפֶשׁ הִיא סִירָה וְלָהּ מָשׁוֹט וְהֶגֶה

וּבָהּ אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת לָשֶׁבֶת וְלָשׁוּט.


וְזֶה הַכֹּל?

הַכֹּל-בַּכֹּל עַד גְּמִירָא?

וְאֵין כְּלָל זַלְעָפָה? אוֹ אֵיזֶה מֶזֶג רָע?

וּמֵעוֹלָם וְעַד הַיּוֹם שׁוּם רוּח לֹא הִסְעִירָה

נֹאמַר…

אֶת סְדֹם וַעֲמֹרָה?


וְאֵי-שָׁם לֹא שָׁקְעָה אֵי-פַּעַם אַטְלַנְטִידָה

מִנֶּגֶף קַרְחוֹנִים טִיטָנִיק לֹא נִפְגַּע

וְזַעֲקַת חָמָס מִילְיוֹנִים לֹא הֶחְרִידָה

וְקָמַץ-אָלֶף – אָ

וּפַתַּח-גִּימֶל – גַּ.


וְלֹא גֵאוּת בַּיָּם. וְאֶשֶׁד הוּא רַק… רֹטֶב

שֶׁל שְׁלוּלִיָּה כְּהַשִּׁלֹּחַ אַט יָזוּב.

וְעַל מַפַּת-עוֹלָם מִקֹּטֶב וְעַד קֹטֶב

לֹא סַמְבַּטְיוֹן

לֹא יוֹקָהָמָה

לֹא וֶזוּב.


לָכֵן אַתֶּם שָׁרִים: “פָּרָה גוֹעָה בָּרֶפֶת”.

“בַּשֹּׁבֶךְ יֵשׁ יוֹנָה” (לְשֵׁם חָרוּז – בַּת-יוֹן).

וּכְדֵי לְהִמָּלֵט מִצֵּל הַמַּעֲרֶפֶת

אַתֶּם אֶת סַמְבַּטְיוֹן הוֹפְכִים לְאַמְבַּטְיוֹן.


הוֹ טוֹב לָכֶם מְאֹד מְאֹד-מְאֹדֹתַיִם

בַּסַּמְבַּטְיָה הַזֹּאת לַחְתֹּר וְגַם לָשׁוּט…

וּמָה עוֹד אֲסַפֵּר לָכֶם עַל אוֹדוֹתַי, אִם

אֶצְלִי כָּל הַנִּגְלֶה פָּשׁוּט וְלֹא פָּשׁוּט.


וְלֹא פָּשׁוּט הוּא גַם… הָעֵגֶל בְּכִנֶּרֶת

אֲשֶׁר רַק בִּזְכוּתוֹ תָּשִׁירוּ עַל “מַלְכוּת”.

כִּי לַיְלָה בְּלֵילוֹ לָכֶם לֹא מְכַנֶּרֶת

הַיָּד הַמְגֻדָּמָה בְּתַמְרוּרֵי אַלְחוּט.


אֲנִי אוֹמֵר: יֵשׁ יָד – וְהִיא לֹא מְאֻצְבַּעַת

הַמֹּחַ מִצְטַפֵּר וְהוּא רוֹצֶה לָעוּף

וּבִמְעוּפוֹ יִנְאַק: "כָּל לַיְלָה מִשְׁתַּגַּעַת

עוֹד נְקֻדָּה אַחַת בַּחֲרִיצֵי הַגּוּף."


מָה עוֹד אֹמַר? יֵשׁ דָּם… וְהוּא שָׁחוֹר כְּשֶׁלֶג

בְּלַיְלָה בּוֹ שֻׁבְּרוּ כָּל פָּנָסֵי הָרְחוֹב.

אֲבָל אַתֶּם אוֹמְרִים: דּוּגִית… וְשִׁקָּטוֹן לַפֶּלֶג…

וְגֶשֶׁר-פֶּשֶׁר קָט נָטוּי מֵחוֹף אֶל חוֹף.


מֵחוֹף אֶל חוֹף נָטוּי הַגֶּשֶׁר הָרָעוּעַ.

אַתֶּם לֹא רְאִיתֶם: חֲפַרְפָּרָה בַּתְּהוֹם.

עֵינַיִם זוֹעֲקוֹת רַק הֵן רַק הֵן רָאוּהָ

עַל כֵּן זֶה מֻקְיוֹנִי עֲמֻקיוֹנִי יֵהוֹם:


הַכֹּל בִּי הָפְכְּכֶם!..

אֲבָל יוֹם-יוֹם הַגֹּרְנָה

קְרוֹנֵי לֵילוֹת יוֹבִילוּ קְצִיר הַחֲרָדוֹת.

אָחִי הַמִּשְׁתַּגֵּעַ! הָסֵב עִמִּי וּפְתֹר נָא

אֲלֻמַּת סוֹדוֹת.

המלצות קוראים
תגיות