רקע
אברהם שלונסקי
אֲרוֹנוֹת
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: (מרחביה - תל אביב): ספרית פועלים, 0; תשל"ב 1971

א

וּבָאָרוֹן אֲרוֹן חֶדְרִי בֵין אַרְבָּעָה כְּתָלִים

סְגוּרִים עַל בְּרִיחַ צֶמֶד חֲלָלִים.


יוֹמָם הֵם מַחְרִישִׁים כְּעַיִן מְעֻצֶּמֶת.

אֲנִי פּוֹתֵחַ: לַהֲדָם.

שָׁלֹש שְׂמָלוֹת

וּמִכְנָסַיִם צֶמֶד

וְכוֹבַע כֹּה עָלוּב בְּאֵין לוֹ רֹאשֹ אָדָם.


אֲנִי שׁוֹאֵל: אַיֵּה הֵם? – וְהוֹזֶה.

אַךְ אוֹר הַיּוֹם פִּכֵּחַ וּפוֹתֵר:

אָרוֹן הוּא זֶה

וְלֹא יוֹתֵר.


וְשַׁעֲרַיִם לָאָרוֹן (תֵּבָה שְׁחוֹרָה).

שְׂמֹאל: דֶּלֶת. וְיָמִין: מַרְאָה.

לֵאמֹר:


הַשַּׁעַר הַשְּׂמָאלִי הוּא עַיִן מְעֻצֶּמֶת

הוּא פֶּה אָטוּם בִּכְדֵי לִשְׁמֹר

אֶת סוֹד הַצֶּמֶד

הַנֶּחְבָּא בַּאֲרוֹנִי.


וְהַיְמָנִי: אֲנִי!


אֲנִי – בְּכֵפֶל דְּמוּת:

תִּנוֹק וְסָב גַּם יַחַד.

מִגֹּב הַנֹּגַהּ וְהַפַּחַד

בַּת-קוֹל קוֹרֵאת אֵלַי לָמוּת.


מֵאַיִן בָּא הַקּוֹל כְּרֵיחַ הַמּוֹרָא?

מֵאָן הוּא בָּא אֵלָי?

מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת-וּמַרְאָה.

מִסֵּתֶר חֲלָלַי!


אֲנִי פּוֹתֵחַ: לַהֲדָם!

לֹא חֲלָלִים וְלֹא אָדָם.


וְאוֹר הַיּוֹם פִּכֵּחַ וּפוֹתֵר:

אָרוֹן הוּא זֶה וְלֹא יוֹתֵר.


ב

אַךְ בַּלֵּילוֹת בְּהִשָּׁפֵךְ יְהֹוָה

בַּעֲרוּצֵי הָרְחוֹב כַּנַּחַל הַשָּׁחוֹר

לָשֵׂאת מֵימָיו הַקַּדְמוֹנִים מַכְאוֹבָה

וּבְאֵימָתוֹ לָשִׂים עָלַי מָצוֹר:

אֶת צֶמֶד חֲלָלַי בַּקֵּשׁ אֵצֵא הָרְחוֹבָה

צֶמֶד חֲלָלִים בָּעֵמֶק הֶעָכוֹר


הָרְחוֹב הוֹמֶה הֶמְיַת עֲנָק אִלֵּם.

שְׁנֵיהֶם הָלְכוּ אֶל שִׁמְמוֹת לֵילָי

לָצוּד עֲטַלֵּפִים וּלְהוֹבִילֵם

אֵלָי.


אֶפְגֹּשׁ תִּנוֹק: אַתָּה הוּא בְּנִי!

וְסָב אֶרְאֶה: אַתָּה הוּא הַשֵּׁנִי!

שְׁנֵיכֶם שְׁכַחְתֶּם צָחוֹק וּדְמֹעַ.

הֵן לֹא אוּכַל הֵן לֹא אוּכַל לִשְׁמֹעַ

אֶת דּוּמִיַּת לֹא-בֶּכִי-וְלֹא-צְחוֹק.

רַק אֵי-זֶה אֵלֶם מִשְׁתַּגֵּעַ מִבְּלִי חֹק

וְסַאַן-שָׁוְא הוֹרֵס אֵלַי סָבִיב

כְּאִלּוּ כָּל אֶחָד פֹּה בֶּן הוֹרֵג אָבִיו

אוֹ בְּחֻבּוֹ מַסְתִּיר סוֹד-גֶּזֶל מְשַׁוֵּעַ

עַל כֵּן יֵהוֹם וְיִתְעַוֵּעַ

וְיִתְחַמֵּק לְהִתְבַּעְבֵּעַ

בְּאֶשֶׁד הֶהָמוֹן:

טָמוֹן

טָמוֹן

טָמוֹן


אֶת יֵשׁוּתוֹ הַמִּתְרוֹנֶנֶת

בְּאֵין-רֹן

אֶת אֵשׁוּתוֹ הַמִּתְחָרֶנֶת

בְּלִי חָרוֹן

כְּנִשְׁמָתִי הַמִּתְבַּכְיֶנֶת

בָּאָרוֹן

בְּצֶמֶד חֲלָלִים בְּסוֹד אַלְפֵי טַנְדּוּ.


עִמְדוּ! עִמְדוּ!

אַתָּה תִּינוֹק וְגַם אַתָּה הַסָּב!

כִּי לֹא אוּכַל לָשֵׂאת אֶת הֲמוּלַת הַשָּׁוְא

בַּכֹּל-בַּכֹּל-בַּכֹּל.

הֵן אֶת שְׁנֵיכֶם רָאִיתִי בְּמַרְאַת הַדֶּלֶת

כְּדוּ-פַּרְצוּף בְּדוּ-קְלָלָה צוֹהֶלֶת

אֲבוֹי בְּכֵפֶל-קוֹל.


ג

וְכֹה אָרוּץ בְּתוֹךְ הָעִיר הַמִּתְרַעֶשֶׁת.

כִּשְׁתֵּי סִירוֹת הֵם נִשָּׂאִים בָּאֶשֶׁד הַשָּׁחוֹר

וְהוּא גוֹרְפָם וְהוּא טוֹרְפָם הָאֶשֶׁד

וּמֵרָחוֹק דּוֹלֵק כְּבָר שַׁעַט סוּס הָאוֹר.


הֲמֵה הֲמֵה אָדָם וְהַחֲרֵשׁ בְּסַאַן

וּבְהַלְמוּת.

וּשְׁתֵה-וּשְׁתֵה עַד תִּשְׁתַּכֵּר מִלַּעַן

דּוּ-הַדְּמוּת.

הֲמֵה וּשְׁתֵה וּבַת-קוֹל תַּעַן:

לָמוּת

לָמוּת.


ד

אַךְ כְּבָר דּוֹהֵר בִּשְׂדוֹת הַכַּחַל

סוּס הָאוֹר

וְהוּא לוֹחֵךְ אֶת מֵי הַנַּחַל

הַשָּׁחוֹר


וְהוּא הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וָרָב

וְהָרְחוֹבוֹת

כְּוָדִי בַּשָּׁרָב.


וְאֵין לֹא יֶלֶד וְלֹא סָב.


ה

אוֹר! אוֹר! הִפְשִׁיר בָּרֹם הָאֹדֶם.

וְשׁוּב צָמְחוּ בַּחֶדֶר אַרְבָּעָה כְּתָלִים.

וּבָאָרוֹן סְגוּרִים כְּקֹדֶם

תִּינוֹק וְסָבָא – צֶמֶד חֲלָלִים.

המלצות קוראים
תגיות