מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַסּיּוּט פֹּה נִפְתָּר

מאת: אביגדור המאירי

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מִסָּבִיב יְאַלַּח הָאָסוֹן פֹּה, הָרֶפֶשׁ,

צָחֲנוּ קְרָבֵינוּ, בָּא גֹעַל עַד-נָפֶשׁ;

זֶהוּ הַיְבוּל.

אָמֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: קָדַר הַזְּבוּל,

וְרַק עוֹד טוֹב מִזֶּה יוּכַל עוֹד לָבוֹא,

לוּלֵא אֲנַחְנוּ שֶׁלַּאֲסוֹנֵנוּ אֵין גְּבוּל.

אֵין גְּבוּל לַאֲסוֹנֵנוּ, הַבָּא מִקִּרְבֵּנוּ,

אֵין גְּבוּל לַצָּרַעַת, אֵין קֵץ לְקִצֵּנוּ

הַבָּזוּי, הַנִּבְזֶה.

אָמֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: הַשָּׂטָן פֹּה הוֹזֶה,

כָּל מָחֳרָתֵנוּ יְכֹעַר מֵאֶתְמֹל,

וְיִהְיֶה פֹּה גָרוּעַ אֲפִלּוּ עוֹד מִזֶּה.

יִהְיֶה פֹּה גָרוּעַ, יִהְיֶה פֹּה פָּרוּעַ,

אִישׁ לֹא יִרְטַן, לֹא יִשְׁאַל אִישׁ מַדּוּעַ;

הַסִּיּוּט פֹּה נִפְתָּר.

אָמֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: שְׁאֵתֵנוּ תִּפְטָר,

וְיַקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הֵם יֵלְכוּ בָּרֹאשׁ

וְאֶת שֵׁם הַמְפֹרַשׁ יַחְתְּמוּ עֲלֵי שְׁטָר.

עֲלֵי שְׁטָר יַחְתְּמוּ וְעַל מִדִּין יֵשֵׁבוּ,

וְעַל תּוֹעֲבוֹת אֵל-חַי בְּטָהֳרָה יְעַגֵּבוּ

בְּנֶפֶשׁ שְׂעִירָה.

אָמֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: בְּבֵית הַבְּחִירָה,

לְעַבְדֵיהֶם יַכְרִיזוּ אֶת קָדְשֵׁי-הָאָדָם

הַשְׁרִירִים וְהַמֹּחַ, הֶעָמָל וִיצִירָה:

— 'חִבָּה יְתֵרָה מוּדַעַת לַעֲמַל-הַכַּפַּיִם,

מֵאָה גֵרָה הָעוֹבֵד, וְהַיּוֹצֵר — מָאתַיִם

לְעַם סְגֻלָּה!

אָמֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: הַסְּחוֹרָה מְעֻלָּה,

וְאַתֶּם שְׁבוּ בְּנַחַת וְעִסְקוּ בַּתּוֹרָה,

יְקָרָה מִפְּנִינִים וּבַפָּז לֹא תְסֻלָּא!'

אַתֶּם שְׁבוּ בְּנַחַת בְּמִזְרַח הַכְּנֶסֶת,

לַטְּפוּ כְּרֶסְכֶם בְּשַׁלְוָה וּבְחֶסֶד,

וְהִתְעַנְּגוּ בְּזִירָה:

לוּדָרֵינוּ מִתְנַצְּחִים בְּחֵמָה אַדִּירָה,

חַסְרֵי אוֹיְבִים נַחְנוּ, יְרַטְּשׁוּ זֶה אֶת זֶה,

הַבִּיטוּ וּרְווּ נַחַת, עַם הַבְּחִירָה.

כֵּן, וּמִי יוֹדֵעַ מְקוֹר צָרַעְתֵּנוּ,

אִם טֻמְאַת אַלְפַּיִם, אוֹ מְקוֹר מַחְצַבְתֵּנוּ,

תְּהוֹם אוּר-כַּשְׂדִים? —

אָמֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: מִימוֹת פּוּטִים וְלוּדִים

לֹא הִשְׂטִין עוֹד שָׂטָן וְלֹא הִלְעִיז עוֹד לוֹעֵז

אֲשֶׁר לֹא יְקֻיַּם בָּנוּ, עַם הַיְּהוּדִים.

וְאִם יֵשׁ בָּכֶם עוֹד, הַמַּאֲמִין בֵּאלֹהֵינוּ,

הַמַּאֲמִין, כִּי יָהֵל שָׁם הוֹד נְבִיאֵינוּ

תַּחַת סְחַב-הַבְּלוֹי —

אָמֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אוֹי לָנוּ וַאֲבוֹי,

אִם שֶׁמֶשׁ שַׁחֲרֵנוּ עֶרְוָתֵנוּ תְּגַל,

וַאֲנַחְנוּ עֶרְיָה נַעֲמֹד לְעֵינֵי כָּל גּוֹי!

אביגדור המאירי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אביגדור המאירי
רקע
אביגדור המאירי

יצירותיו הנקראות ביותר של אביגדור המאירי

  1. העולה היורד לחיינו (פרוזה)
  2. מסע באירופה הפראית (זכרונות ויומנים)
  3. השגעון הגדול (פרוזה)
  4. הַמָשִיחַ הַלָבָן (פרוזה)
  5. בְּיַאלִיק עַל-אֲתַר (זכרונות ויומנים)

לכל יצירות אביגדור המאירי בסוגה שירה

לכל יצירות אביגדור המאירי

יצירה בהפתעה
רקע

סופר שלא במקומו

מאת בר טוביה (מאמרים ומסות)

(דברים אחדים על בן-עמי ועבודתו הספרותית)

סופר שלא במקומו הוא הסופר היהודי בן-עמי בספרות הרוסית. מוזר הוא הרושם שעושה קוזאק מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין; אבל מוזר ממנו הרושם שעושה בן-עמי היהודי שביהודים כשהוא מספר לנו רוסית על מאורעות-חייהם של אותם היהודים, שלא שינו מעולם לא את בגדיהם ולא את לשונם. דוחק גדול דוחקים היהודים הללו את עצמם, וצער גדול הם מצטערים, בשעה שהדיבור היהודי מתגלגל ויוצא מפיהם בלשון נכריה. דומה, שפניהם מתעוותין ומתפתלין וכל עצמותיהם מבקשות רחמים: תיקון תנו לנו! לשוננו החזירו לנו!

אמת, קשה היה לה לכנסת ישראל שברוסיה, וכמה הרפתקאות משונות עברו עליה – מן ההריגות והטביחות של הקוזאקים בימי חמילניצקי וגונטא, מן השמד השחור של תקופת ניקולאי הראשון, ועד השמד האדום של תקופת-המהפיכה – קודם שהביאה לעולם כמה וכמה מיני-זרויות, שאיש לא פילל אליהן, ובכלל זה – את הזרות הכפולה והמכופלת: את בן-עמי, המספר רוסית בחייהם של יהודי דור-העבר.

הרוסים נטבלו באש ובמים, ובאש ובמים, בדם ובמוח, טבלו את היהודים לשם ייחוד עמהם. שורה ארוכה של מומרים באונס הולכת בראש – הפנים כבושות בקרקע, והלבבות מפרכסים מאימת יום-הדין. אחריה נמשך אדם רב מן המומרים-להכעיס והמומרים-לתיאבון – אשר התאווה הזרה בעיניהם ואות החוצפה הגסה על מצחם. אז באו שנות-השבעים, וקדושים וקדושות התחילו יוצאים מכלל ישראל ועולים לגרדום – לא על קדושת האומה ואלוהי האומה, אלא על גאולת ההמון הרוסי וחירותו. צעירים וצעירות ברחו בהמון מן החדרים ומן הגימנסיות, מבתי-מדרשות ומאוניברסיטאות, ממעונות-דלים וממשכנות-מבטחים – כולם פניהם מועדות לפדות את העם הרוסי מסבל-ירושתו…

קשה היה לישראל השמד האדום של תקופת-המהפיכה יותר מן השמד השחור של אמצע המאה הי"ט, לפי שהאחרון לא נגזר אלא על הזכרים, והראשון ביקש לעקור את הכול, את הבן עם הבת, את הנשים על האנשים. ולא זו בלבד, אלא אף זו: השמד השחור היה בעיני ישראל גזירה הבאה מן החוץ – נגד הגזירה מתקוממים, נלחמים בה בגלוי ובסתר; אבל השמד האדום חוקה טבעית היה לישראל, חוקת-ההתפתחות הפנימית – את החוקה מקבלים ביראת-עבדים, בהכנעת-נתינים, ולפעמים קרובות – גם באהבת-כלבים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.