מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מחאה

מאת: יהודה שטינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עוסק לו השור בחיי עולם-הזה.

חורש את השדה, מאריך תלמים, משדד עמקים; וכשהוא מושך בקרון, פעמים שהוא מוביל זריעה, ופעמים שהוא מתגנה עוד יותר, ומוביל זבל לזבל שדות.

עוסק הוא בגשמיות.

ומפסיק הוא את עבודתו באכילה ושתיה ובשנת צהרים.

בשעת שינה הוא מתפלל. כך דרכם של השוורים, מתפללים הם מתוך שינה.

וגם בתפילתו הוא ארצי. לא פרחים הוא מונה, לא שבחים הוא מספר לבורא עולם – מתפלל הוא לגשמים בעתם, לעול שאינו מחבל את עבי-הצואר, לעור קשה שלא ירגיש בשוט. והעיקר, שיהיה עשב בשדה ותבואה בניר, עד שיהיה די לאדם והותר לבהמה. לאכילה ולכניסה – שלא יבייש החורף את הקיץ.

בשדה עומד עץ נטוע יחיד.

את העץ הזה נטע “גשמי” אחד לעת זקנתו. חפץ היה להשאיר לדור הבא צל נעים, כדי שתנעם עליהם תחתיו האכילה והשתיה ושנת-צהרים בשעת עבודה בשדה.

גשמי משאיר לבניו גשמיות.

עכשיו כבר גדל העץ ועשה ענפים רבים. מן הענפים התחתונים, שיש בן-אדם מגיעה אליהם, לוקחים מקלות לדפיקת שוורים; והעליונים אינם ענפים אלא עפאים.

ובין העפאים קינן לו זמיר אחד.

עוסק זמיר זה בשירות ושבחים.

שבחים הוא מספר לבאי-עולם על הכוכבים,על השמש, על מה שמאחורי פרגוד הארגמן לצד מערב בבין-השמשות. ועל בין השמשות ועל הבוקר ועל הרוחות והקולות.

“צויץ צררר, מי בן-שיח, שושן חוח.”

אין בני-אדם כדאים לשמוע שירותיו!

ובתפילתו הוא מתפלל על העתיד.

מקווה הוא לימים, שלא יהיו הבריות זקוקות לאכילה, לימים של רוחניות הוא מנבא, לדור של דעה.

“זה-דור… זה-דור…דוררר” – ומלאה הארץ תקוות, שאיפות, רוחניות.

כל העולם יהיה מזרח, כל השמים שמש אחד, כל הארץ יער אחד.

והיה ביום ההוא יהיה הכול אחד ושמו אחד.

בן עולם-הבא, בן העתיד הוא זמיר זה. אין בני עולם-הזה כדאים לו.

וכשמביט הזמיר לארץ ולדרים עליה, ורואה את השור העובד ואוכל ושותה וישן, מדי מתחללת עינו.

“ברואים אלו, אוי להם, שאינם יודעים למה הם חיים.”

ומשורר הזמיר ומשבח ומפאר ומנבא, עד שרעבונו מתחיל מציק לו.

יורד הוא לפי שעה, ולוקט מן הזרע שעל החרישה ועולה ומזמר.


קשה לו לשור על הזמיר.

הרי זמיר זה בן עולם-הבא, ואיך זה אינו חס ואוכל גרעין אחד בהווה, שעתיד לתת עשרים לעולם הבא?

וחפץ הוא לשאול, אלא שאינו יודע שפת הזמירים, שואל הוא בלשונו.

וזמירים באים ולוקטים, ועולים ומנבאים, ויורדים ולוקטים.

סכנה היא לחרישה, שלא יישאר עליה כלום.

מממההה !

צורת מחאה יש לה לגעיה זו.

“עולללם הבּבּבּאא?”

“מה הוא גועה?” שואל זמיר לחברו.

“כלום יודע אני? ודאי: שעורים, מספוא, תבן. לעוזה עלי שפת השוורים: אין געיותיהם מתחרזות.”

ומזמרים הזמירים, ומנבאים עתידות.

ומוחה השור: "מממהה! בשביל גרעין אחד בהווה?!

יהודה שטינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה שטינברג
רקע
יהודה שטינברג

יצירותיו הנקראות ביותר של יהודה שטינברג

  1. ל"ג בעומר (פרוזה)
  2. "ניצוץ קדוש" (פרוזה)
  3. רם ורמות (פרוזה)
  4. אב ובנו [ב] (פרוזה)
  5. מתוך וידוי (פרוזה)

לכל יצירות יהודה שטינברג בסוגה פרוזה

לכל יצירות יהודה שטינברג

יצירה בהפתעה
רקע

זכרונות פורחים מימי "הצפירה"

מאת יהודה ליב בנימין בן ישראל קצנלסון (זכרונות ויומנים)

לא אקנא בכם, אחי ואחיותי הצעירים, לא אקנא עד מה.

אמנם עתידכם עוד לפניכם, מכם והלאה. עוד חדשות ונצורות רבות כמוסות לכם בחיק העתיד, ואני, – עולמי כמעט כלו מונח מאחורי. את אשר תראו אתם, לא אזכה אני לראות, אבל את אשר הרגשתי אנכי – אותו לא תרגישו לעולם.

יום יום אתם רואים מִפלאות הקוּלטורה וחרושת המעשה חדשים לבקרים. הטיליפון, הגראמופון, האוירופלאן וגם כל קסמי הראדיו בעצם לא יפליאו אתכם עוד, לא ירעישו את עצביכם ולא יכניסו סופה וסערה בלבכם. מכל הנפלאות האלה אתם אינכם מתפלאים ואינכם מזדעזעים עוד כמלוא השערה. בעיניכם המה כלם בבחינת “עולם כמנהגו נוהג”; ואם עוד אלפי נפלאות כאלה יתגלו בימיכם, הנני יודע מראש, כי לא תשתוממו וגם לא תתענגו עליהם, ועל כן גם לא אקנא בכם.

אתם ילידי הקולטורה קרי-הלב, לא תוכלו אף לשער בנפשכם את אשר הרגשתי אני, נער בן חמש עשרה שנה, בראותי בפעם הראשונה בימי חיי את עמודי הטיליגראף ואת חוטי הברזל הנמתחים עליהם. בתמהון גדול שמעתי אז אומרים, כי על ידי החוטים האלה יוכל האדם היושב כאן לשלוח מכתב לאספמיה במשך רגעים אחדים. האין זה פלא יותר גדול מעשרת הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות? או האמנם כבר נודע בגויים סוד “קפיצת הדרך” שהשתמש בו הבעל-שם-טוב ז“ל, בשעה שנסע ממֶזיבוש לעין וין כדי לבטל גזרה קשה שהתרגשה לבוא על ישראל? אבל גם הבעש”ט נזקק היה לשעות אחדות ללכת לוִוין ולשוב לביתו, בשעה שהטיליגראף יעשה זאת ברגעים אחדים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.