רקע
יעקב לרנר
לעוטיה
mנחלת הכלל [?]
tשירה

לָעוֹטְיָה / יעקב לרנר


אַל תָּבֹא תְחִנָּתֵךְ, הָעוֹטְיָה, לַמָּרוֹם;

קֹר-בַּרְזֶל – נִשְׁמָתוֹ, וְעֵינוֹ – שְׁחוֹר-קֶצֶף!

גַּם שֶׁמֶשׁ מַה-יִּסְכֹּן? הֲיָחוּשׁ, הֲיָבִין

זֶה אַכְזַר-הַשַּׁלְוָה מַה-טִּיבוֹ שֶׁל עֶצֶב?


וּלְסוּפוֹת-הַזָּדוֹן וּלְגֵאוּת-הַיַּמִּים

אַל תֹּאבַד, עֲשׁוּקָה, זֹה דִמְעַת אֲמִתֵּךְ,

אֵין חֶסֶד וְרַחֲמִים בִּשְׁרִירוּת רְצוֹנָם

וּדְכִי מִשְׁבְּרֵיהֶם עַד-נֶצַח יְחִתֵּךְ…


וּנְשִׁיבָה מְחַיָּה כְּרֶטֶט כִּי תַעַבְרֵךְ

וְרָגַע אֶת לִבֵּךְ שַׁעֲשׁוּעַ-רָז נָעִים –

אַל שָׂשׂוֹן לְחִנָּם, אַל הַשְׁלוֹת הַנֶּפֶשׁ;

לֹא בְּשׂוֹרָה הִיא שְׁלוּחָה מֵעוֹלַם-הַפְּלָאִים.


רְאִי, כְּנַף-הַלַּיְלָה עַל רֹאשֵׁךְ צוֹנַחַת,

קוֹץ מוּנָד כִּי יִקָּר בַּמִּדְבָּר שָׁם לִינִי!

אִפְפִיהוּ, אַמְּצִיהוּ, הוּא יָבִין לִשְׁכוֹלֵךְ.

וְּלְרַחֲמָיו הָאִלְּמִים וּלְצַעֲרוֹ הַאֲמִינִי!


וּלְמָחָר הִסְתַּפְּחִי אֶל בְּלוֹיֵי הָעָבִים,

יְתוֹמֵי הַשְׁחָקִים הַזְעֵפִים הַלָּלוּ;

הֵם תּוֹהִים וּבוֹהִים בְּלִי חֶמְדָּה כְּמוֹתֵךְ,

וְלַאֲשֶׁר הָרוֹחַ יֶהְדֳּפֵם יִזְחָלוּ…


קוסטופול, סיון תרע"א

המלצות קוראים
תגיות