מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שחה נפשי

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שָׁחָה נַפְשִׁי / חיים נחמן ביאליק

שָׁחָה נַפְשִׁי לֶעָפָר

תַּחַת מַשָּׂא אַהֲבַתְכֶם;

אַלְלַי, כִּי הָיִיתִי

אִסְתְּרָא בִלְגִינַתְכֶם!


וְלָמָּה שַׁתֶּם עַל-נָוִי?

מַה-חַטָּאתִי, מַה-כֹּחִי?

לֹא מְשׁוֹרֵר, לֹא נָבִיא –

חוֹטֵב עֵצִים אָנֹכִי.


חוֹטֵב עֵצִים, אִישׁ קַרְדֹּם,

עוֹשֶׂה מְלַאכְתִּי לְתֻמִּי;

וְרַד הַיּוֹם, וְיָדִי רָפְתָה,

וְקֵהֶה שׁוֹבֵת קַרְדֻּמִּי.


שְׂכִיר יוֹם קָצָר אָנֹכִי,

פּוֹעֵל נָטָה לִגְבוּלְכֶם;

וְלֹא עֵת-דְּבָרִים לִי עָתָּה,

וְלֹא יוֹם תְּרוּעָה לְכֻלְּכֶם.


אֵיכָה נִשָּׂא פָנֵינוּ?

בַּמֶּה נְקַדֵּם יוֹם יָבֹא?

אִישׁ לְחֶשְׁבּוֹן עוֹלָמוֹ!

אִישׁ לְסִבְלוֹת לְבָבוֹ!


י“א טבת, תרפ”ג, הומבורג.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

מלחמה ושלום

מאת לב טולסטוי / יוסף אליהו בן הלל טריבוש (פרוזה)

מלחמה ושלום

כרך א

חלק א

א

– כן הוא אפוא, אדוני הנסיך. גֵּינוּאַ ולוּקה מעתה רק אחֻזות-נחלה הן לבית בּוֹנַפַּרְטֵי ולא יותר. לא העידותי בך, כי אם לא תאמר לי, כי מלחמה לנו, אם עוד תמצא עֹז בנפשך ללמד זכות על כל נִבְלוֹתָיו, על כל תועבותיו של האנטיכריסט הזה (ואני מאמנת כי הוא האנטיכריסט), – אינני יודעת אותך עוד, לא ידידי אתה עוד, לא עוד עבדי הנאמן כדבריך. אולם שלום לך, שלום. רואה אני, כי דברַי מְבַהֲלִים אותך. שבה-נא ונשמעה מה בפיך.

כה אמרה צרפתית העלמה הנודעה אַנה פּבלובנה שֶׁרֶר, שהיתה רֵעָה מקֹרבת לקיסרית מַריה פיאודורובנה, באחד מֵעַרְבֵי יוני בשנת 1805, בקדמה פני הנסיך המגֻדל והמנֻשא וַסִּילִי, אשר בא אל נִשְׁפָּהּ ראשון לכל קרוּאיה. אנה פבלובנה השתעלה ימים אחדים, ולפי-דבריה, אֲחָזָהּ “גֱּרִיפּ” (מלה זאת היתה חדשה בימים ההם ורק מעטים השתמשו בה). פתקאות-ההזמנה, אשר שלחה ביום ההוא בבקר ביד משרתה האדמוני, נכתבו צרפתית כֻּלן כאחת בנוסחה זאת:

אם אין לך, אדוני הגרף (או הנסיך) ענין טוב מזה, ואם הרעיון לבלות את הערב אצל אשה דואבת לא יבהילך עד-מאד, ישמח לבי לראותך היום בביתי בין שבע ובין עשר שעות. אַנֶּט שֶׁרֶר".

– אבל מה-נורא כעסך! – ענה הנסיך הנכנס בלי כל רגש תמיהה או מבוכה, והוא היה לבוּש מעיל משֻׁבּץ חצרני, ופוזמקאות מסָנאות ברגליו, וכוכבים על לבושו, ועל פניו אור שמחת-לב.

הנסיך דבר בלשון צרפתית נמלצה זו. אשר אצילי רוסיה לא רק דברו בה, כי אם גם הגו בה, ובהברות נמוכות אלה של משיכת-חסד, המיֻחדות לתקיף זקן ורגיל בשדרות העליונות ובחצר-הקיסר. והוא נגש אל אנה פבלובנה וישק לה על גב ידה, בהקריבו לה את קרחתו המבֻשֶׂמת והנוצצת, וישב במנוחה על הדרגש.

– קדם כל-דבר אמרי-נא לי, מה שלומך. הרגיעי את ידידך, –

אמר לה בלי שַׁנות את קולו ובנגינה, שהָרגשו בה מבעד הנמוסיות וההשתתפות גם קרירות-דעת וגם לגלוג.

– כלום אפשר לשלום… בשעת צער מוסרי? האפשר לשקוט בעת הזאת לאיש אשר רֶגש בקרבּו? – אמרה אנה פבלובנה. – הלא תשב עמי כל הערב, כאשר אקוה?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.