מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

"אחד העם" והעם

מאת: שמריהו לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

…עוד לפני עשר שנים, כשישב אחד העם בבירת העולם על גדות התימזה, היתה עוד רוחו רבת-כח וחוזק. עוד היה מתרגש והוגה מחשבות, אבל מחלת הגוף גזרה עליו מנוחה, שלא להתערב במאורעות. והן דוקא אז נעשו בלונדון דברים שחתכו את עתידות העם. ואף-על-פי-כן ידע אחד-העם את כל הנעשה, נכנס לפני ולפנים של כל הפרטים. מנהיגי הציונות באו לשאול יום יום עצה מפי מורם. אולי אין הקהל יודע על כך, אבל עובדה היא, שגם על הכרזת בלפור הטביע את חותמו ואמר מה יש בה מן הסיפוק ומה יש בה מן המסופק. כשיעבור זמן מה ויתגלו כל הדוקומנטים, אז ידעו כמה היה כוחו גדול ועד כמה השפיע על מהלך דברי ימינו.

ואולם זהו רק פרק. את גדלו של אחד-העם אין אנו מסוגלים עוד להבין. יבוא זמן ונדע, כי מה שהיה פיכטה לעם הגרמני, סולוביוב לעם הרוסי ומאסאריק לעם הצ’כי היה אחד-העם לעם העברי. אולי מימות הרמב"ם ועד היום לא קם כמוהו.

פרופסור אנגלי, צימרן, כתב ספר על הלאומיות ושם אמר, שבלונדון יושב היהודי אולי היותר גדול בעולם והעם האנגלי אינו יודע על זה כלל.

אחד-העם לא יצר מן הכלל אל הפרט, אלא מן הפרט אל הכלל. וזהו הבסיס של תורתו. ודוקא עכשיו נתרבו תלמידיו במובן זה.

כל אלה שאמרו שאחד-העם מצמצם את עצמו, לא השיגו את תורתו. כי לא היה כמוהו איש שהתעניין בכל קניה וקניה ובכל בית שנבנה ובכל חלוץ שעלה.

השאלה עמדה לפניו לא ל“מה” אנו שואפים אלא בשביל “מה” אנו שואפים, מפני שה“מה” אינו משפיע על מהלך המחשבות וה“בשביל” מפתח את הרצון. אחד-העם שואל: למי משפט הבכורה – למדיניות או לאומה? והוא עונה: מדיניות מתחלפת, מדיניות הולכת, ואומה לעולם עומדת.

עברתי בכל הארצות ולא מצאתי איש אחד, לא מאלה שנאספו אל עמם ולא מבני דורנו שהרימו כמוהו את הדגל. יש מדרגות שונות באדם חשוב שמת: “זקן ושבע ימים” “ויאסף אל עמיו”. והמדרגה האחרונה היא הגדולה שבהן. אחד-העם נאסף אל עמיו. זהו רכושנו ורכוש זה לא יוכל איש לקחת מאתנו. הוא ביקש ממני ומיתר ידידיו ימים אחדים לפני מותו, שלא נפריז על המידה בשעת ההספד. ואולם בדברים אלה אין מן ההפרזה. הוא הטביע את חותמו על כל דורנו, דור עומד על פרשת הדרכים. ועוד יבואו זמנים, שנוכל להתגאות כי היה לנו בימינו מורה גדול כאחד-העם.

6.1.1927.

שמריהו לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שמריהו לוין
יצירה בהפתעה
רקע

אַדְמַת קֹדֶשׁ

מאת אביגדור המאירי (פרוזה)

א.

גרדה פון-מיראך שכבה במיטה הלבנה והניקה את תינוקה, שהחזירוהו לה לפני רגעים מזרועות הסנדק והמוהל. היא כבר הרגישה בזוועה הקרב והולכת בלי רחמים, אך התאמצה בשארית כוחה לחזק את לבבה ולהיות עליזה. אסור לה לאם לתת חלב עצוב ומר לתינוקה. עליה להיות בריאה, שמחה ומתוקה. היא סיבררה לעצמה את כל רגעי-האושר של חייה הצעירים שעד הנה, חייתה אותם, עצמה את עיניה וחידשתם בזכרונה, בלבה, בדמה שהפך לחלב לבן לבנה הבכור הזה, שחיכתה לו כל כך. שוב קפצצה בדמיונה בשדות הרהיין מגבעה לגבעה צחקה, השתובבה בזכרונה, התרפקה על שכמו של פאול, הביטה בעיניו האפורות, משכה אותו בחבלי-החן העדינים שלה –עד שלבסוף זכתה בהסכמתו: “השבוע נלך אל הנוטריון”. –

והתינוק ינק, מצץ, בלע את נוזל-האושר עד ששבע ונרדם.

וכשהדד יצא מפיו –שוב יכלה גרדה להמשיך במאמציה העל-אנושיים והזוועה הקרבה שוב אחזתה.

–אני רוצה לדעת, ותיכך ומיד, מה על פאול!? –אמרה כמעט בצעקה אל אחיה, שעמד לפניה במדי-קצינים, השנואים עליה כל כך –מה לפאול?!

–הוא נאסר –ענה האח בקול יבש.

גרדה פשטה את ידה החלשה-הלבנה  תפשה את יד אחיה, משכתו אליה ואמרה:

–אריך! אני יודעת, שלא רק אני אוהבת אותך, אלא גם אתה קשור בנפשי. ובכן, דע לך, שברגע שיוודע לי, שפגעו בחיי פאול, אמות יחד עם ילדי! אתה מכיר אותי, אריך!

–למה נתת למול את הילד?

–לא עסקך ולא עסקם שלהם. ורק הערה קצרה: אני רציתי זאת ולא פאול. יותר אין לי מה לומר. גם לאמה הודעתי זאת. אני אך רגע לא אחיה בלי פאול.

–גרדה… אמא…

–אף לא מלה!

–גרדה… הם מסכימים לשחרר את פאול… במחיר חיי הילד… הכתם הזה יימחק…

את דבריו האחרונים כבר לא שמעה גרדה. ערפל אדום עלף את מוחה וראשה נשמט הצדה. אריך אחיה לקח את התינוק מבין זרועותיה המרושלות ויצא.

ב.

–גברתי מסכימה?

גרדה לא ענתה.

–אין לי פנאי למשא ומתן, גברתי! –אמר אחד הקצינים. –שמחי שנתתי לך ברירה!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.