מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
לוין, ש'. (אין תאריך). "אחד העם" והעם. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-05-23. http://bybe.benyehuda.org/read/3600
MLA:
לוין, שמריהו. ""אחד העם" והעם". פרויקט בן-יהודה. אין תאריך. 2018-05-23. <http://bybe.benyehuda.org/read/3600>
ASA:
לוין, שמריהו. אין תאריך. ""אחד העם" והעם". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-05-23. (http://bybe.benyehuda.org/read/3600)

"אחד העם" והעם

מאת: שמריהו לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

…עוד לפני עשר שנים, כשישב אחד העם בבירת העולם על גדות התימזה, היתה עוד רוחו רבת-כח וחוזק. עוד היה מתרגש והוגה מחשבות, אבל מחלת הגוף גזרה עליו מנוחה, שלא להתערב במאורעות. והן דוקא אז נעשו בלונדון דברים שחתכו את עתידות העם. ואף-על-פי-כן ידע אחד-העם את כל הנעשה, נכנס לפני ולפנים של כל הפרטים. מנהיגי הציונות באו לשאול יום יום עצה מפי מורם. אולי אין הקהל יודע על כך, אבל עובדה היא, שגם על הכרזת בלפור הטביע את חותמו ואמר מה יש בה מן הסיפוק ומה יש בה מן המסופק. כשיעבור זמן מה ויתגלו כל הדוקומנטים, אז ידעו כמה היה כוחו גדול ועד כמה השפיע על מהלך דברי ימינו.

ואולם זהו רק פרק. את גדלו של אחד-העם אין אנו מסוגלים עוד להבין. יבוא זמן ונדע, כי מה שהיה פיכטה לעם הגרמני, סולוביוב לעם הרוסי ומאסאריק לעם הצ’כי היה אחד-העם לעם העברי. אולי מימות הרמב"ם ועד היום לא קם כמוהו.

פרופסור אנגלי, צימרן, כתב ספר על הלאומיות ושם אמר, שבלונדון יושב היהודי אולי היותר גדול בעולם והעם האנגלי אינו יודע על זה כלל.

אחד-העם לא יצר מן הכלל אל הפרט, אלא מן הפרט אל הכלל. וזהו הבסיס של תורתו. ודוקא עכשיו נתרבו תלמידיו במובן זה.

כל אלה שאמרו שאחד-העם מצמצם את עצמו, לא השיגו את תורתו. כי לא היה כמוהו איש שהתעניין בכל קניה וקניה ובכל בית שנבנה ובכל חלוץ שעלה.

השאלה עמדה לפניו לא ל“מה” אנו שואפים אלא בשביל “מה” אנו שואפים, מפני שה“מה” אינו משפיע על מהלך המחשבות וה“בשביל” מפתח את הרצון. אחד-העם שואל: למי משפט הבכורה – למדיניות או לאומה? והוא עונה: מדיניות מתחלפת, מדיניות הולכת, ואומה לעולם עומדת.

עברתי בכל הארצות ולא מצאתי איש אחד, לא מאלה שנאספו אל עמם ולא מבני דורנו שהרימו כמוהו את הדגל. יש מדרגות שונות באדם חשוב שמת: “זקן ושבע ימים” “ויאסף אל עמיו”. והמדרגה האחרונה היא הגדולה שבהן. אחד-העם נאסף אל עמיו. זהו רכושנו ורכוש זה לא יוכל איש לקחת מאתנו. הוא ביקש ממני ומיתר ידידיו ימים אחדים לפני מותו, שלא נפריז על המידה בשעת ההספד. ואולם בדברים אלה אין מן ההפרזה. הוא הטביע את חותמו על כל דורנו, דור עומד על פרשת הדרכים. ועוד יבואו זמנים, שנוכל להתגאות כי היה לנו בימינו מורה גדול כאחד-העם.

6.1.1927.

שמריהו לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שמריהו לוין
רקע
שמריהו לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של שמריהו לוין

  1. "אִם" ושלשה קוים (מאמרים ומסות)
  2. בימי המעבר (מאמרים ומסות)
  3. תשובה לפסימיסטים מישראל (מאמרים ומסות)
  4. מלחמתנו (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שמריהו לוין בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שמריהו לוין

יצירה בהפתעה
רקע

שני רעים

מאת מאיר דיזנגוף (פרוזה)

(מספּורי ילד)

שלום היה אחד מרעי אשר אהבתי מאד. זה לנו כשלוש שנים אשר אנחנו יושבים אחד אצל רעהו בבית-ספרנו. בוקר-בוקר הננו יוצאים יחדיו מבתינו ללכת למורנו – כי שכנים הם אבותינו ובתיהם קרובים אחד למשנהו.

מדי כלות עתות למודנו הננו הולכים יחדיו לראות את רעי בבית אביו, או כי יבוא אצלנו וגם נאכל לפעמים איש על שלחן אבי רעהו, כי מנוער הסכנו, גם אני גם שלום, להיות יחדיו בבית-הספר, בבית ובחוץ.

פעם ביום קיץ לפנות ערב ואנחנו משוטטים על שפת-הים ומקבצים צדפים קטנים ויתר פליטת הים. היה חם מאד, ואני אמרת לרעי לשלום: הבה נרדה נא ונרחץ את בשרנו במים ולא יודע לאיש (כי אסור אסרו עלינו אמותינו את הרחיצה בים בלי היות אתנו מורנו או אחד מהורינו). וימצא הדבר חן בעיני שלום ומסיר מעלינו את בגדינו ונרוץ אל תוך המים ונשחה ככל אַות נפשנו כי אין מוחה בידנו.

ויהי כלבוש שלום את בגדיו ויטלטל אותם בכח למען נער את החול אשר דבק בהם, ורגליו עומדות פרודות, אחת על חול אשר על שפת הים והשניה במים, כי חפץ לרחוץ את רגליו בטרם ילבש את מכנסיו. ויהי בהרימו את רגלו הימנית לשימה במכנסים ויפול מלא קומתו המימה, וגם בגדיו אתו והשעון נפל מצלחתו אל תוך הים ולא נודע כי בא אל קרבו.

כשתי שעות חפשנו את השעון בכל גדות הים, חפרנו גומות רבות בכל החול אשר לפנינו, ולשוא – את השעון לא מצאנו. צר היה לנו מאד על אבדן חפץ יקר, אך יתר מזה יראנו את גערת אבותינו, פן ירגזו עלינו על המרונו את פיהם לרחוץ במי הים באין אתנו איש.

ובידעי כי אני רק אני הייתי בעוכרי שלום, יען כי בעצתי הלך לרחוץ בים, לא ידעתי שלו בנפשי.

ויהי בעמדנו בפנים זועפים מיגון ומכעס, היתה עלי רוח נדיבה ואומר: שמע נא את אשר אגדך: קח לך את שעוני ולך לך לבית אביך ואל תגד לאיש דבר מכל אשר קרה אותך. הן שעוני כשעונך, כי יחדיו קנו אותם הורינו למעננו, ואני אתאמץ לבל יודע לאבותי כי אין שעוני אתי, יעברו נא ימים אחדים ואחר נראה מה לעשות.

כה עברו עלינו כששה ירחים בלי אשר נודע דבר אסון שלום לאיש, בלי אשר נודע לאבותי כי אין שעוני אתי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.