מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לפסנתרן דוברובאֶן

מאת: מקסים גורקי , תרגום: משה בסוק (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

דוברובאֶן היקר!

צר לי מאוד, שהפלגת מכאן והנה נתעורר בי הרצון לשגר לך בעקבותיך מילים מועטות של תודה נאמנה על הערבים שמילאת במוסיקה הנפלאה שלך. לעולם לא אשכחם, את הערבים האלה.

נגינתך וביצועה האמנותי המושלם בידך פועלים עלי בכוח עצום, מחיים כביד רב-מג את הנפש. זוהי – מוסיקה רוסית לאמיתה, שאתה תופס אותה תפיסה עמוקה, אולם אתה יודע לתת בה ליריות פראית כלשהו, חן ונוי, המיטיבים להדגיש את כוחה ומשווים לה ערך כלל-אנושי, אוניברסלי. מדי אאזין לנגינתך – יעלו באזני קובלנות, אנקות ושאלות גורל של נשמת העולם, מרדה אשר לא-ייכנע, עצבה ועלילתה.

משורר גדול אתה, ואם צורך לך בתהילה עולמית – סמוך לבי, כי היא תבואך.

חייב אתה לעבוד, לעבוד עד כדי מסירות-הנפש ולא לתת מקום במחשבותיך לשום דבר אחר אלא אך ורק למוסיקה, להתייחס לכשרונך בלהט ובעדנה, כאל אשה אהובה, אשר לה היית רוצה למסור את נפשך כולה, ללא שיור.

הדיוט אני במוסיקה, אולם אדם אני שנתנסה בכל-זאת במעט, הרבה הרגשתי, האמנות אינה זרה לי, ותחומיה הם בעיני תחומי התענוגות העמוקים והנבונים ביותר. לא מעט האזנתי למוסיקה, אולם אך לעתים נדירות ידעתי הרגשת יופי ושמחה כובשת בכוח רב כל כך, כאשר ידעתי בהאזיני לנגינתך.

ידידי היקר, בכל לב אאחל לך רעננות וכוח שיעמדו לך בפני כל הקטנוני וחדל-הערך, המעכב את האמן מלהקדיש עצמו כולו לעבודת הקודש של האמנות.

היה שלום ובטח באהבתי הנאמנה לך, בהשתאותי בפניך, האמן.

בלחיצת יד חזקה,

מאכסים גורקי

1923

מקסים גורקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מקסים גורקי (מחבר)
רקע
מקסים גורקי

יצירותיו הנקראות ביותר של מקסים גורקי

לכל יצירות מקסים גורקי בסוגה מכתבים

לכל יצירות מקסים גורקי

עוד מיצירותיו של משה בסוק (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

גניזת ספרים

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

לדעתי הדבר הזה עודנו מוטל בספק גדול. אמת הוא, כי הרבה ספרים מזמנים קדומים אבדו לנו, אלה מפני שהיו רק בידי סופרי המלכים ולא נפוצו בין העם, כספרי דברי הימים למלכי יהודה וישראל ודומיהם, שדיה היתה מהפכה אחת מקומית להשחיתם ולהאביד זכרם, ואלה מפני שהעם לא מצא בהם חפץ ולא עשה מהם העתקות להפיצם וכלו מאליהם, כמו שגם בימינו נשארו ספרים רבים נדפסים בידי מחבריהם, שאין בהם חפץ, עד שירקבו; אמת גם כן, כי ספרים שנתחברו אחרי חגי זכריה ומלאכי, כמו ספר בן סירא, החשמונאים ועוד, שאז, לפי דברי התלמוד, פסקה רוח הקדש מישראל (יומא ט':), וגם לא נתיחסו למחברים יותר קדמונים, כקהלת ודניאל, לא זכו להכנס לכתבי הקדש, מטעם פשוט, כי ספרים שאין רוח הקדש מדברת מתוך גרונם אינם קדושים, ואין להם מקום בכתבי הקדש. עם זה עלינו לזכור, כי ספר בן סירא גם במקורו העברי לא נגנז כלל, והתלמוד מביאו הרבה פעמים, ואפילו ספר בן תגלא, שאין תוכנו נודע לנו כלל, עוד היה מצוי ביד בעלי המדרש, שהרי נזכר בסוף מדרש קהלת, ואולי נשאר גם הוא עד עתה בין הכתובים האחרונים בשם אחר, כמו “חכמת שלמה” או “טוביה בן טובאל” וכיוצא בזה. אבל לגנוז לגמרי ספר שהוא מצוי ביד העם, אם גם במדה מועטת, אין לדעתי כמעט שום אפשרות.

הספורים בתלמוד בענין גניזת ספרים נחלקים לשנים: לספרים שאמרו עליהם שבקשו לגנזם ולא גנזום, ולספרים שאמרו עליהם שנגנזו באמת. נעבור על פני כל הספורים ההם, ונראה עד כמה יש להוכיח מהם, שבאמת נגנזו בכונה איזו ספרים שיש בהם ממש.

מן הסוג הראשון הם המאמרים שנאמרו בשם האמורא הראשון רב. רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת אומר משמו, שבקשו חכמים לגנוז ספר קהלת (שבת ל.) ואף ספר משלי בקשו לגנוז (שם, ונראים הדברים שהם המשך דברי רב יהודה הזה בשם רב, שנפסקו שם על ידי דרשות התלמוד בבאור דברי קהלת), ועוד בשמו של רב אומר רב יהודה (אולי במקום הזה הוא רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת הנ"ל, ולא רב יהודה בר יחזקאל) שאלמלי חנניה בר חזקיה שפירש את דברי יחזקאל, היה נגנז ספרו של הנביא הזה (מנחות מ"ה).

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.