מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ערבות-בכות שם נשענו

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַרְבוֹת-בָּכוּת שָׁם נִשְׁעָנוּ / שאול טשרניחובסקי

– עַרְבוֹת-בָּכוּת שָׁם נִשְׁעָנוּ,

יֵעָגֵנוּ…

כָּכָה נַעֲמוֹד גַּם אָנוּ

פַּעַם שְׁנֵינוּ:

לְלֹא עָלִים וּלְלֹא רִנָּה

מֻטֵּי עָנָף – – –

צִפּוֹרֵנוּ תַּרְחִיק קִנָּהּ –

עַל גַּב כָּנָף!

אֵי הַטְּרָפִים? אֵי הַצִּיצִים?

נָשְׂאָה רוּחַ!

הֲיָנוּדוּ לָךְ בּוּקִיצִים,

לִי אָשׁוּחַ?

הָיָה אָבִיב (אַתְּ זוֹכֶרֶת?),

זְכוּרָנִי:

רַעַם בָּא עִם עָב עוֹבֶרֶת –

וּבֵרְכָנִי…


פיכטנגרונד, 1929

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

לבטי אמונה בשירת טניסון

מאת אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

אלפרד טניסון (1809–1892) הוא ארכי-טיפוס של השירה הבריטית בימי המלכה ויקטוריה. מלאכת-מחשבת אחראית; חוש להתאמת לשון לתוכנה הענייני; רגישות למוסיקליות של מלים, ניבים, פסיקות וצירופים – אלו סימניו בתורת אמן-אומן. הסגולות הללו משמשות לו באידיליות מחיי פשוטי-עם; בתיאורים משיכבות אצולה ומלכות; באגדות על המלך ארתור ואבירי השולחן העגול שלו; בהסתכלויות במראות-טבע ותמורות עונות השנה; אף בפזמונים לתינוקות, מבלי הנסיקה האכסטאטית של “העפרוני” אשר לשלי ומבלי פלא-השלמות של “הזמיר” אשר לקיטס, טניסון הוא ביטוי וראי לדורו, ודורו סגד לו ועיטרהו כבוד.

שוכני בריטניה, למרות פילוגים דתיים ביניהם עד לידי שפיכות-דמים הדדית והפיכות כסאות-מלכים, היו ראשיהם והמוניהם בדרך כלל דבוקים בכתבי-הקודש (תנ"ך בתוספת “הברית החדשה”). ומלבד מתפלספים מעטים, האמינו בתמימות באמיתת סיפורי-המקרא על בריאת-העולם בשישה-ימים ועל יצירת האדם עפר-מן-האדמה בידי אלוהים; אף – לפי חשבון המקראות – בקיום זה-עולמנו פחות מששת אלפים שנה.

מוצא האדם

קמו במאה התשע-עשרה חוקרי-טבע ופגעו באשיות האמונה הזאת. גיאולוגים קבעו, כי בשביל שיתהוו פני כדור-הארץ כפי שהם היום – על ההרים והעמקים, היבשות והנהרות וימי-האוקיינוס שבהם – דרושים היו מיליוני שנים ולא אלפים ספורים. פאליאונטולוגים גילו על כדורנו שלדים ומאובנים של יצורים קדמונים, אשר מכבר נמחקו מבין החיים, ובתוכם גם זני-קופים המתקרבים לדרגת-אנוש, אף בני אדם שהם אך-במעט מועלים מעל הקוף. העלו סברה כי הומו סאפיינס, האדם בעל-התבונה, התפתח דרגה-דרגה מזן אחד של קופים, ואחרי כן, בשל השפעות אקלים וארחי-חיים, נתפלג לגזעים ושבטים.

סברה זו סתרה את האמונה כי האדם נברא בידי האלוהים בצלמו וכדמותו, ונחשבה עלבון לאלוהים ולאדם גם יחד. רעיון-האבולוציה, כפי שנתכנתה סברה זו – והיא חלה על כל החי והצומח ולא על האדם בלבד – נתבסס בעיקר על ידי ספר של צ’ארלס דארווין “מוצא המינים” (ראה אור ב-1859), אבל הוא חילחל בעולם מקודם לכן. עובדה היא כי איראסמוס דארווין, סבו של בעל “מוצא המינים”, כבר ביטא את הרעיון (בלעדי הראיות וההוכחות של נכדו) בשיר ארוך שלו “הגן הבוטאני”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.