מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עץ ואדם

מאת: יחיאל מַר

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עֵץ וְאָדָם / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


הֵן קֹרַצְנוּ מֵחֹמֶר אֶחָד – אַחֶרֶת

אֵיךְ כַּךְ יָדַעְנוּ לְהַמְרִיא?

שָׁרָשֶׁיךָ בַּלֵּב וְלִבִּי בַצַּמֶּרֶת

יַחְדָּו נְלַבְלֵב לְהַפְלִיא.


הָרָצוֹן הוּא אֵחָד וְאָחָד הוּא הַלַּהַט,

אוֹתָם הַפָּנִים הַקָּשׁוֹת מוּל הַכֹּל,

וּשְׁנֵינוּ לְפֶתַע נִדְלַקְנוּ בְּרַעַד

הָאוֹר הַשּׁוֹפֵעַ מֵעֹמֶק כָּחֹל.


נַפְשְׁךָ בַּמְרוֹמִים הֵן הוֹמָה וְרוֹחֶשֶׁת

כְּרוֹנֵן לְבָבִי פֵּרוֹתָיו הַסְּפוּנִים.

תְּפִלָּתְךָ לְלֹא נִיב הֵן צִוִּיתָ מוֹרֶשֶׁת

לְנַפְשִׁי –תְּזַמְּרָהּ בְּאַלְפֵי נִגּוּנִים.


שָׂגְבוּ עֳפָאֶיךָ – נָשְׁקוּ הַכְּנָפַיִם,

כַּנְפֵי הֶעָבִים הַפּוֹרְצִים לְהַטְלִיל.

רָחֲבוּ נְחִירֶיךָ לְרֵיחַ הַמַּיִם

לְפֶלֶא הָאֵלֶם – אֲנִי הוּא הַצְּלִיל.


הֵן קֹרַצְנוּ מֵחֹמֶר אֶחָד… מִתְלַקֵּחַ

נִצַּן-הַלֵּבָב – לֹא יוּכַל לוֹ כּוֹרֵת.

אֶחָד הוּא הַזֶּמֶר, לָעַד הוּא פּוֹרֵחַ –

שִׁיר הַצְּמִיחָה הַנִּצְחִי, הַלּוֹהֵט!

יחיאל מַר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יחיאל מַר
רקע
יחיאל מַר

יצירותיו הנקראות ביותר של יחיאל מַר

  1. אשה מתוקה כחיים (שירה)
  2. תפילה (שירה)
  3. בְּדִידוּת (שירה)
  4. שירים (שירה)

לכל יצירות יחיאל מַר בסוגה שירה

לכל יצירות יחיאל מַר

יצירה בהפתעה
רקע

מתוך “הפועל הצעיר”, 23.5.1967

מתחילתו, המיתוֹס היווני הוא עולם-תוהו, שיסודות שונים צפים בו בערבוביה, והם מתבלבלים, מתמהלים, מתנגשים, ויש מכחישים זה את זה. לאותה ערבוביה – כמה גורמים.

נקווּ במסורת-המיתוס ונוֹערו יחד מושגים קדמונים עם מושגים מאוחרים. עם התרחב המרחב היווני, הביאו עמים ושבטים שונים איש מאוצר דמיונותיו ואמונותיו שלו, להטילם אל מאגר המקובלות השליטות. לא היתה עיר ביוון, ואחרי כן ברומא, שלא ראתה לייחס את ייסוּדה לאיזה אֵל או איזה גיבור, בין ונין לאֵלים; על ידי כך נשתבשו רב-יתר שלשלות-יוחסין וסיפורי-הרפתקאות, שמעיקרם היו ללא סדר וללא קבע. הרומאים הכובשים סיגלו לעצמם את מסורת-המיתוס של היוונים המנוצחים, וזיהו כל אֵל יווני עם אֵל איטלקי מקומי, לפי תכונה משותפת או צד שווה שמצאו בין אֵל לאל. ויהי בסיפוריהם זאוּס ליוֹב או יוּפּיטר, הרה אשת-זאוס ליוּנוֹ, היפסטוֹס לווּלקן, אפרוֹדיטי לווינוס, הרמס למרקוּר, וכו'. עם תרגום-השם, נטפל לאל היווני גם משהו מטבעו ועיסוקיו של מקבילו הלאטיני.

שלושה רבדים

חוקרי-מיתוס מבחינים בשלושה רבדים בנושא-תלמודם: א) מיתוס כשהוא לעצמו – זה קשור בהסבר לתופעות-היקום (מעין מדע פרימיטיבי), יראה מפני כוחות מסתוריים ופולחן לרצותם; ב) סאגה (מלה סקנדנבית, אחות לשורש הגרמני זאגן, להגיד) – אלו אגדות, שגנוזים בהן ניצוצות היסטוריים או בּבוּאות למצבים סוציאליים; ג) מאֶרכאֶן (מגרמנית) – מעשיות-עם הנועדות לשעשע, והן נקראות באידיש “בּאָבּעמעשׂות” (מעשיות-סבתא) ובאנגלית “פיירי טיילס” (סיפורי-פיות – שם כללי לסוג זה, ואפילו לגבי סיפורים שאין בהם שום פיה).

מן המוֹתר לומר כי בגופם של דברי-המיתוס, אין אחד מן הדברים האלה בא בטוהרו ונקיונו.

חומר היולי

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.