מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תחכמוני - שער שמיני

מאת: יהודה אלחריזי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּמַהֲלַל אִגֶּרֶת יְשָׁרָה, וּכְעִירוּתָהּ בִּקְרִיאַת אוֹתָהּ נְזוֹרָה


נְאֻם הֵימָן הָאֶזְרָחִי" הָיִיתִי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. וְהָיְתָה בָעֵת הַהִיא תַּאֲוָה לָעֵינַיִם. וְנָאוָה כִּירוּשָׁלַ ם. נְאוֹתֶיהָ מְלֵאוֹת מַעֲדַנִּים. מְגָדֶיהֶ חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים. וְגַנֶּיהָ דְשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים. נְטוּעִים נִטְעֵי נַעֲמָנִים. וְהִיא כְּכַלָּה בְּצַוָּארָהּ עֲנַק הַיְאוֹר. כְּאִלּוּ הָעוֹלָם חָשַׁךְ וְהִיא מְנוֹרַת הַמָּאוֹר. וּּמָצָאתִי בָּהּ בַּחוּרֵי חֶמֶד מַשְׂכִּילִים וּנְעִימִים. וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים , מְבָאֲרֵי סְתוּמִים. וּמְגַלֵּי תַעֲלוּמִים. יִקְרְעוּ יָם הַמַּדָּע קְרָעִים. וִיפוֹרְרוּ לְחָכְמוֹת סְלָעִים. וְהַמְּלִיצוֹת כִּמְנוֹרוֹת וְהֵמָּה גְבִיעִים. אוֹ כַמְּאוֹרוֹת וְהֵמָּה רְקִיעִים. יָפִיצוּ מֵעֲנַק שִׂכְלָם יִפְעַת לְשָׁמִים. וְיַטִּיפוּ מֵעֲנַן לִקְחָם שִׁפְעַת גְּשָׁמִים. וְנִיבָם לִצְמֵאִים כְּפַלְגֵי מַיִם בְּצָיוֹן. וְלִבָּם לִנְבוּאַת הַשִּׁיר גֵּיא חִזָּיוֹן. וְכֻלָּם בָּרֵי לֵבָב וְרַעְיוֹן. וְיוֹדְעֵי דַעַת עֶלְיוֹן. וּבְתוֹכָם אִישׁ זָקֵן יְקַבֵּץ מִן הַתְּעוּדוֹת נְפוּצוֹתֵיהֶם. וִישַׁבֵּץ מִן הַמְּלִיצוֹת חֲלִיצוֹתֵיהֶם. פַּעַם יִרְקֹם בִּכְתָבָיו רִקְמַת שְׂרָד. וְיִשְׁטַח עֲלֵיהֶם זְהַב שִׂכְלוֹ מַעֲשֵׂה מוֹרָד. פַּעַם יָבוֹא בְיָם הַבִּינָה לִבְקֹעַ מִשְׁבָּרָיו בִּדְבָרָיו. וּלְהוֹצִיא מֵחֲדָרָיו דָּרָיו. וּלְהַעֲלוֹת מִמְּצוּלוֹתָיו. פְנִינֵי מְלִיצוֹתָיו. וַיִּשְׁאָלוּהוּ הָעוֹמְדִים לְפָנָיו. וְהַשּׁוֹאֲבִים מִמַּעְיָנָיו. לְלַמְּדָם מְלֶאכֶת הַמְּלִיצָה הַחֲזָקָה. וְדַרְכָּה הָעֲמֻקָּה וְהָרְחוֹקָה. אֲשֶׁר יִלְאוּ גִּבּוֹרֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת. וּכְפִירֵי הַלְּבָבוֹת. וַחֲלוּצֵי הַקְּרָבוֹת. לִדְרֹךְ שְׁבִילֶיהָ. וְלַהֲלֹךְ בְּמַעְגָּליהָ. כִּי הִיא נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עַיִט. וּמְלִיצָתָהּ יָם גָּדוֹל בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט.

וַיֹאמֶר לָהֶם:

אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פְנֵיכֶם. וְאָשִׂים חִידוֹת הַתְּעוּדוֹת לִפְנֵיכֶם. וְעַתָּה הַטּוּ אָזְנְכֶם וּדְעוּ כִּי יֵשׁ לַשִּׁירוֹת הַמְאֻשָּׁרוֹת. וְלַחִידוֹת הַמֲחמוּדוֹת. וְלָאִגְּרוֹת הַיְקָרוֹת. וְלַמְּלִיצוֹת הַנִּמְרָצוֹת. כַּמָּה דְרָכִים. וְכַמָּה מַהְלְכִים. אֳשֶׁר יִתְעוּ בָהּ מוֹרֵי הַנְּבוּכִים. וְהַמְּלָאכָה הָעֶלְיוֹנָה. הַיּוֹשְׁבִים בַּמַלְכוּת רִאשׁוֹנָה. הִיא מְלֶאכֶת הָאִגְּרוֹת הַהֲפוּכוֹת. אֲשֶׁר קַשְּׁתוֹתָם לְאָחֹר דְּרוּכוֹת. וּמִשְּׁנֵי דְרָכִים עֲרוּכוֹת. אִם בְּדַרְכָּם תִּקְרָאֵם. נְכֹוחִים תִּמְצָאֵם. וְאִם תַּהַפְכֵם לְאָחוֹר. תַּחְשֹׁב כִי אֲפָפוּךָ נַחֲלֵי שִיחוֹר. אוֹ הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר.

אָמְרוּ לוֹ כָּל הָעָם:

זֹאת דֶּרֶךְ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ. וְזֹאת הַמְּלָאכָה בְּתוּלָה לֹא יְדָעָהּ אִישׁ. וְאִם תְּאָרֵשׂ אוֹתָהּ אֵלֵינוּ. הַרְבֵּה מֹהַר וּמַתָּן עָלֵינוּ. וִיהִי לְךָ חֵלֶק בְּהוֹנֵנוּ וְחֵילֵנוּ.

אָמַר לָהֶם:

לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי יִרְאַת ה' אֲלַמֶּדְכֶם. וּמִנְחָה לֹא אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם. וְהִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם חֲמוּדוֹת. מִשְּׁמֵי הַתְּעוּדוֹת. וְאַשְׁמִיעֲכֶם אִגֶּרֶת חֲמוּדָה יְפֵה-פִיָּה. כְּתַפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיָּה. חֲצוּבָה מֵהַרְרֵי תוּשִׁיָּה. בְּנוּיָה לְתַלְפִיָה. לָהּ חֵן צְבִיָּה. וְאֵימַת לְבִיָּא. תִּתְהַפֵּךְ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה וְאֵין לָהּ בְּתֵבֵל שְׁנִיָּה. אַחַת הִיא לְאִמָּהּ. וּפְלִיאָה בֵּין בְּנֵי עַמָּהּ. רָאוּהָ בָנוֹת וַיְּאַשְּרוּהָ. שָׁמְעוּ שִׁמְעָהּ עֲדִינוֹת וַיְהַלְלוּהָ. אִם יִקְרָאֶנָּה אִישׁ מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. לְבָבוֹ אֵלֶיהָ יִכְסֹף. וְיִמְצָאֶנָּה תְּהִלָּה חֲמוּדָה. כְּאִשָּׁה צְנוּעָה וַחֲסִידָה. וְאִם מִסּוֹפָהּ וְעַד רֹאשָׁהּ יִקְרָאֶנָּה. וּלְאָחוֹר יַהַפְכֶנָּה. תָּשׁוּב הַחֲסִידָה אֲנָפָה. וְתִתְהַפֵּךְ הַשָּׂפָה הַיָּפָה. לְשַׁמָּה וְלִקְצָפָה. וְתַחְזֹר הַתְהִלָּה תָּהֳלָה. וְהַבְּרָכָה קְלָלָה. וּבְאוֹרָהּ תָּאִיר הָאֲפֵלֹות. וְתָשִׁיב הַשֶּׁמֶשׁ אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. לְהַחֲרִיד כָּל רוֹאֶיהָ. בִּפְלָאֶיהָ. שְׁחוֹרָה הִיא וְנָאוָה. בְּפִיהָ שׂוֹחֶקֶת וְנַפְשָׁהּ דָּוָה. בְּפָנֶיהּ עֲנָוָה. וּבְלִבָּהּ מַעֲוָה. בִּלְשׁוֹנָהּ נֹפֶת. וּבְקִרְבָּהּ תֹּפֶת. אִם תִּמְתַּק בְּרֵאשִׁיתָהּ. מַר מִמָּוֶת אַחֲרִיתָהּ. לָהּ שְׁנֵי פָנִים. כְּלֶחֶם הַפָּנִים. וְכָל קוֹרְאָהּ כְּדַרְכָּהּ. וְיִטְעַם מֶתֶק חִכָּהּ. יֹאמַר: זֶה לֶחֶם ה‘. וְזֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה’. וְאִם יַהַפְכֶנָּה יִמְצָא לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה'. כִּי הַטּוֹב וְהָרַע נִצְמְדוּ בָהּ , וְאִישׁ וָאִישׁ יוּלַּד בָּהּ. וַיִתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ. וַיֵּצֵא הָאֶחָד אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים. וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו בְּלִיַּעַל וְרַע מַעֲלָלִים. וְזֹאת הָאִגֶּרֶת. שַׂמְתִּיהָ עַל מִשְׁבְּצוֹת הַמְּלִיצוֹת שַׁרְשֶרֶת. בְכוּר שִׂכְלִי צְרַפְתִּיהָ. וּבִפְנִינֵי מַאֲמָרַי רְצַפְתִּיהָ. וְכַחֶרֶב בְּיַד הַזְּמַן שְׁלַפְתִּיהָ. רֵיחַ מָר דְּרוֹר רֵיחָהּ. וְרֶקַח הָרוֹכְלִים רִקְחָהּ. וְאֵין בְּכָל דּוֹרְכֵי נְתִיבָהּ. וְשׁוֹמְעֵי נִיבָהּ. אִישׁ אֲשֶר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ. וַעֲשִׂיתִיהּ לְיַסֵּר בְּשׁוֹט לְשׁוֹנִי הַסְּכָלִים. וּלְעוֹרֵר מִשְּׁנַת נַבְלוּתָם הַנְּבָלִים. וְחִבַּרְתִּיהָ עַל אַחַד הַשָּׂרִים. הַצָּרִים. וְהַסְּגָנִים הַנִּרְגָּנִים. וְהַמִּנְזָרִים הַזָּרֵים. וְהָרוֹעִים הָרָעִים. בַּעֲבוּר כִּי שִׁבַּחְתִּיו בַּתְּחִלְּה. וְלֹא נָשָׂא פְנֵי הַתְּהִלָּה. וְעַל כֵּן עָשִׂיתִי לוֹ זֹאת הָאִגֶּרֶת. לִהְיוֹת לְדוֹר אַחֲרוֹן מְסַפֶּרֶת. וּבְהַגִּיעָהּ עָדָיו. וַיְמֻשֶּׁנָּה בְיָדָיו. חָשַׁב כִּי לְשׁוֹנִי הִלְלוֹ. וְלֹא יָדַע כִּי קִלְלוֹ. מְבָרֵך רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קְלָלָה תֵּחָשֶׁב-לוֹ. וְעַתָּה הַטּוּ אָזְנְכֶם אֵלֶיהָ. וְהַקְשִׁיבוּ לְנוֹרְאוֹת מִלֶּיהָ.

וַיַּעַן וַיֹּאמַר:

גְּבִירֵנוּ צִירֵנוּ. מַגְדִּיל יְקָרֵנוּ. מֵסִיר אַנְחָתֵנוּ. מֵעְיר שִׂמְחָתֵנוּ. מֵנִיס מְגִנָּתֵנוּ. מְחַדֵשׁ גְּדֻלָּתֵנוּ. מַשְׁבִּית חֶרְפָּתֵנוּ. רֹאשׁ לִקְהִלָּתֵנוּ. נוֹדַע שְׁמוֹ בָאִיִּים. וְנִשְׁמַע בַּגּוֹיִם. יָצָא שְׁמוֹ בִּתְהִלָּה. וּמוֹאֵס בַּנְּבָלָה. וּמִתְעַטֵּף הַיֹּשֶׁר. וְשׂוֹנֵא הָעשֶׁר. וְרוֹדֵף הַכֹּשֶׁר. וְגוֹעֵל מְשׁוּבוֹת. וְאוֹהֵב תְּשׁוּבוֹת. וְזוֹנֵחַ דִּבּוֹת. וְיוֹעֵץ נְדִיבוֹת. וּמְנָאֵץ מַעֲשַּקּוֹת. וּמַרְבֶּה צְדָקוֹת. וּבוֹחֵל גַּאֲוָה. וּבוֹעֵל עֲנָוָה. וּמְגָרֵשׁ מַהֲתַלּוֹת. וּמְאָרֵשׂ תְּהִלּוֹת. וּמַרְחִיק פּוֹשְׁעִים. וּמְקָרֵב צְנוּעִים. וּמְתַעֵב יְהִירִים. וּבוֹחֵר מַזְהִירִים. וְזוֹנֵחַ כְּסִילִים. וְחוֹשֵׁק מַשְׂכִּילִים. וּמַדִּיחַ אַשְׁמָה. וְרוֹדֵף תֻּמָּה. וְגוֹעֵל חַטָּאִים. וְאוֹהֵב יְרֵאִים. וְשׂוֹנֵא הָעֲבֵרוֹת. וּבוֹחֵר בַּתּוֹרוֹת. וּמוֹאֵס זְדוֹנוֹת. וְאוֹהֵב אֱמוּנוֹת. וְשׂוֹנֵא רֶשַׁע. וְנוֹשֵׂא פֶשַׁע. יְלִיד חֲסִידוּת. בְּלִי מַרְדּוּת. יֹפִי. בְּלֹא דֹפִי. חֶסֶד. בְּלִי חֶסֶד. הַשַּׂר (פְּלוֹנִי) יוֹצְרֵהוּ יִצְּרֵהוּ. אַל יִדְעַךְ נֵרוֹ. גַּם מְאוֹרוֹ. בְּעוֹדוֹ. צוּר כְּבוֹדוֹ. יָסִיר אַנְחָתוֹ. וְיַרְבֶּה שִׂמְחָתוֹ. וְיַאֲבִיד מְנַדָּיו. וְיַשְׁקִיט יְדִידָיו. וְיַשְׁפִּיל קָמָיו. וְיָרִים מְרִימָיו. וְיִשְׁבֹּר צוֹרְרָיו. וְיַרְבֶּה עוֹזְרָיו. וְיָאֹר אוֹרְרָיו. וְיִנְצֹר צְבָאָיו. וְיַשְׁמִיד מְשַׂנְאָיו. וְיַגְבִּיהַּ קַרְנוֹ. וְיִגְדַּע יְגוֹנְוֹ. וְיַכְפִּיל גְּאוֹנוֹ. וְיַשְׁפִּיל שׂוֹטְנוֹ. וְיַגְבִּיהַּ אוֹהֲבָיו. וְיַכְנִיעַ אוֹיְבָיו. וְיַעֲזֹר יוֹדְעָיו. אַף יַצְמִית מְרֵעָיו. בּוֹרְאֵהוּ. חֶסֶד יַמְצִיאֵהוּ. אַל יֹאבַד לָנֶצַח גְּבִירֵנוּ.

וַיֹּאמֶר לָהֶם:

הִנֵּה זֹאת תְּהִלָּה כְלוּלָה. וְתַחְתֶּיהָ רָבְצָה הָאָלָה. רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אִם תִּקְרָאוּה כְדַרְכָּהּ וְתֵלְכוּ בִנְתִיבָה , הִיא דֶרֶך יָשָׁר לֹא תִכָּשְׁלוּ בָהּ. וְאִם תִּרְצוּ לַהֲפֹךְ עִנְיָנֶיהָ. וְלַהֲרֹס בִּנְיָנֶיהָ. הַתְחִילוּ מִסּוֹפָהּ וְתֵלְכוּ אֲחֹרַנִּית. מִן הַדֶּרֶךְ הַשֵׁנִית. וְכֹה תֹאמְרוּ: גְּבִירֵנוּ לָנֶצַח יֹאבַד אַל יַמְצִיאֵהוּ. חֶסֶד בוֹרְאֵהוּ. וְכֵן תֵּלְכוּ מֵאַחֲרִיתָהּ. עַד תַּגִּיעוּ לִתְחִילָתָהּ.

וַיֹּאמֶר לָהֶם:

וְהִנֵּה עוֹד אֵלּוּ שְׁנֵי חֲרוּזִים יִתְהַפְּכוּ לְאָחוֹר כְּמוֹ הָאִגֶּרֶת. וְיִתְּנוּ כָתֵף סוֹרֶרֶת.

וַיִּשָּׂא מְשָלוֹ וַיֹּאמַר:

הַשָּׂר, בְּךָ ישֶׁר וְאֵין אִתָּךְ

עָוֶל וְכָל חֶסֶד בְּךָ נִמְצָא.

מוּסָר בְּלִי רֶשַע בְּךָ שָׂם אֵל

כִּי אַתְּ אֶמֶת חֶמְדָּה בְּלִי שִׁמְצָה.

וַיֹּאמֶר לָהֶם:

וְכָל הָרוֹצֶה לִקְרֹא אֵלּוּ הַשִּׁירִים הֲפוּכִים. יֹאמַר כִּי חֲמַת ה' שׁוֹפְכִים:

נִמְצָא בְךָ חֶסֶד וְכָל עָוֶל

אִתָּךְ וְאֵין יֹשֶׁר בְּךָ הַשָּׂר.

שִׁמְצָה בְּלִי חֶמְדָּה אֱמֶת אַתְּ כִּי

אֵל שָׂם בְּךָ רֶשַׁע בְּלִי מוּסָר.

וַיַּחֲרִישׁ כְּפִי שָׁעָה וַיֹּאמַר:

הֲרִימוֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן. וְהַשּׁוֹכֵן בְּרוּם חֶבְיוֹן. וְהַצּוֹפֶה כָּל רַעְיוֹן. כִּי זֹאת הָאִגֶּרֶת. גְּאוֹן כָּל הַמְשׁוֹרְרִים מְשַׁבֶּרֶת. וְנִלְאוּ לְהַשִּׂיג אֵלֶיהָ כָּל בְּנֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב. מִבְּנֵי עֵבֶר וּמִבְּנֵי עֲרָב. כִּי לֹא רָקְמוּ כְּמִשְבְּצוֹתֶיהָ הַיָּדַיִם. וְלֹא שָׁמְעוּ כִמְלִיצוֹתֶיהָ הָאָזְנַיִם. גָּבְרוּ מֵימֵי מְלִיצָתָהּ עַל מְלִיצַת עֲרָב כִּפְלַיִם. וַיְכֻסּוּ כָל הֶהָרִים הָרָמִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמַים. וְכָל הַיּוֹדֵעַ לְשׁוֹן עֲרָב וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עֵרַב הַשְּׁנַיִם. יוּכַל לִטְעם מֵימֵי מְלִיצוֹתַי הַמְּתוּקִים לַמַּלְקוֹחַיִם. וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמַיִם.

אָמַר הַמַּגִּיד: וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ. וְנִבְהֲלוּ בְנֵי מַחֲשָׁבֵנוּ. וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בָּאִישׁ מִפָּנָיו. וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְעֵינָיו. רַק שְׁאִלְנוּהוּ עַל שְׁמוֹ. וְאַיֵּה מְקוֹמוֹ. וְאָמַרְנוּ לוֹ: הוֹדִיעֵנוּ זֶה הַכֶּתֶם הַטּוֹב מֵאַיִן מַחְצָבוֹ. וְזֶה הָאוֹר הַבָּהִיר מֵאֵיזֶה הַמְּרוֹמוֹת דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ , וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבוֹא. וַיִּשְׂחַק לְמִילֵּנוּ.

וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ:

אֲנִי חֶבֶר מְחַבֵּר הַתְּהִלּוֹת

וְאִמְרוֹתַי פְּאֵר רָאשֵׁי קְהִלּוֹת.

אֲחַבֵּר מִנְגִידֵי פִי בְרָכוֹת

וְיֵהָפְכוּ לְרֹאשׁ צָרַי קְלָלוָת.

וְאִמְרוֹתַי לְעֵין עִוְרִים מְאִירוֹת

וְיָשׁוּבוּ לְעֵין אֹיְבַי אֲפֵלוֹת.

וְאִתִּי כָל בְּנוֹת הַשִּׁיר בְּעוּלוֹת

וְאִם הֵנָּה לְזוּלָתִי בְּתוּלוֹת.

וְהָרוֹדֵף לְהַשִּׂיג מַעֲלָתִי

עֲנֵהוּ: אַל תְּבַקֶּשׁ לָךְ גְּדוֹלוֹת.

הֲכִי תִיגַע וְלֹא תִגַּע וְלָכֵן

שְׁמֹר נַפֵשָׁךְ וְלֹא תַעְלֶה בְּמַעְלוֹת.

הֲכִי תָרוּץ לְנַבֵּל אֶת כְּבוֹדָךְ

וְחֶרְפָּתָךְ וְעֶרְוָתָךְ לְגַלּוֹת.

וּכְשָׁמְעִי שִׁירוֹ יְדַעְתִּיהוּ וְהִכַּרְתִּיהוּ. כִּי חֶבֶר הַקֵּינִי הוּא. וּמִהַרְתִּי אֵלָיו וְחִבַּקְתִּיהוּ. וְעָמַדְתִּי עִמֹּו יָמִים. לְכַלּוֹת שְׁנוֹתַי אִתּוֹ בַנְּעִימִים. עַד צָעַק בֵּינֵינוּ עוֹרֵב הַפְּרִידָה. וְנָסַעְתִּי מֵאִתּוֹ בְנֶפֶשׁ חֲרֵדָה. וְגָלְתָה יְהוָּדה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבוֹדָה. וְלָקַחְתִּי עִמִּי טוּב זִכְרוֹ לְצֵידָה.

יהודה אלחריזי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה אלחריזי
יצירה בהפתעה
רקע

זיידיל השען

מאת יהודה שטינברג (פרוזה)

אך בדבר אחד שונה הוא מאחיו החסידים: מעורב הוא עם הבריות, ואינו מדקדק בחבורות, תהיינה איזו שתהיינה, חייטים, רצענים, חברי נושאים, או אפילו חסידים מרבי אחר ובלבד שתהיינה של אנשים.

ביחוד הוא מחבב חברת צעירים ומשכילים, אוהב לשיח עמם שיחת-חולין ולבלות בישיבתם את העת.

בימים שעברו היו החסידים מרננים אחריו וחושדים אותו במינות. אבל כשראו שהוא תמים בדרכיו, ושכל מה שהוא עושה אינו עושה בחשאי ובסתר, והעיקר שהוא אינו בועט חס ושלום במוסר, מקבל נזיפה, שומע דברי חבריו בעניין זה ומתאנח ואומר: הצדק עמכם, לא טוב אני עושה, שאני מתחבר עמהם – וביום מחר כשנתפס עוד הפעם בדבר, ועמדו עליו עוד הפעם ב“שטיבל,” והוא שמע והודה שוב, שלא טוב הוא עושה – כשראו כל זה התחילו ללמד עליו זכות: “הניחו לו לזיידיל, שאני זיידיל, זיידיל הוא דבר אחר לגמרי, זיידיל רואה ומבחין, והעיקר שהוא לא יקדיח, חס ושלום, את תבשילו.”

“זיידיל יהפוך את המשכילים לחסידים,” לגלגו לפעמים החסידים עליו בפניו, ושלא בפניו היו אומרים עליו, שהוא אוהב רק את ה“ניצוץ” הטוב שבתוך הרשעים.

ומובן מאליו, שהוא היה אחד מקצת החסידים, שהיו לציונים. הוא היה ציוני באותה מידה ובאותו אופן, שחסיד יכול להיות ציוני. הוא ראה בכל אותה התנועה אתחלתא דגאולה, ואף-על-פי שלא נעלם ממנו יחוס של האדמו"ר (*קיצור של: א’ד’וננו, מ’ורנו ו’ר’בנו, תואר לרבי בפי החסידים) לכל הענין, בכל זאת מצא לו פתרון ליחס הזה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.