לְנִשְׁמַת מִיכָה יוֹסֵף בֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי

פִּתְאֹם נֶעְצַר הַהֵלֶךְ, כְּמִשְׁפַּט

עוֹבְרֵי-הָאֹרַחַ מִתָּמִיד.

עָמַד, נָשָׂא “שָׁלוֹם” לָהָר, לַיְאוֹר,

חִיֵּךְ לָעֵץ כְּאֶל עָמִית,

נָהַר לִקְרַאת הַנּוֹף – וַיֵּעָגֵם:

אֵי כְּפַר-מוֹלֶדֶת לִי יָחִיד?

הַהֵלֶךְ נֶעֱצַר. רַגְלֵי הַיּוֹם

הֵאֵטּוּ רֶדֶת מִן הָהָר.

הָרוּחַ הִתְעוֹרֵר: "הִפְלַגְתָּ, בֵּן,

בַּדֶּרֶךְ; לַלֵּב לֹא צָר?

מְעַט אֲשֶׁר נִתַּן וְרַב אָבַד" –

הַהֵלֶךְ נֶעֱצַר.

לַנַּחַל אָז יִקְרַב הַהֵלֶךְ,

כְּמִשְׁפַּט עוֹבְרֵי-דְרָכִים:

קַדֵּשׁ הַדֶּרֶךְ בִּתְפִלָּה זַכָּה

וּבְמַיִם הִטַּהֵר צַחִים,

לְהִשְׁתָּעוֹת בְּאֵלֶם עִם גַּלִּים:

מֵאַיִן וּלְאָן, אַחִים?

הִבִּיט הַהֵלֶךְ בְּעֵינֵי גַלִּים:

גָּדַל הַנַּעַר וַיְהִי לְאִישׁ.

מִלִּים בַּקֵּן נֵעוֹרוּ – וְנָבוֹכוּ:

הָיָה יָפֶה לְהַחֲרִישׁ.

נָשָׂא עֵינָיו הַהֵלֶךְ – וַיִּרְאֶה:

אֶל הַלֵּיל יוֹרֵד לְאַט הַכְּבִישׁ – –

תרצ"ז