מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה –

חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי, אֲטַיְּלָה;


לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה –

שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה.


וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת

וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת.


אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי:

מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי?


וּמֵאַיִן יָבֹא, שִׁטָּה –

הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא?


הַבְּמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ,

אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ?


וּמַה-יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים:

חֲרוּזֵי פְנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים?


וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר?

אַלְמָן הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר?


שֶׁמָּא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה,

אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה.


אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵנִי –

וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי!


לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן:

אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן!

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

רָצֵי חִפָּזוֹן

מאת הנס כריסטיאן אנדרסן / דוד פרישמן (פרוזה)

הנה פְרָס נחתּך לאיש אשר ימהר לרוץ מרעהו, ולא רק פרס אחד כי אם שני פרסים, אחד גדול ואחד קטן, ואותם יתנו לא בעבור המרוּצה האחת כי אם בעבור המרוצה אשר לאיש בקרב ימי שנה אחת תמימה, איש לפי כחו גם המרבּה וגם הממעיט.

“אכן הפרס הראשון נתּן לי!” קראה הארנבת – “כי במישרים ישפטו השופטים, ובין השופטים ישֹב יָשְׁבוּ רבים מבני משפחתי ורבים מרעי הקרובים; ואולם את הפרס השני נתנו לַחִלָּזוֹן, ולזאת חרה אפי מאד כי כלמה היא לי!”

“אבל!” קרא מַטֵּה העץ אשר ממטוֹת הגדר, והוא היה בין השופטים – “לחנם תצעקי, גברתי, ולחנם יחר אפך, כי עליך לדעת אשר על השופטים לשום לב גם לרצון הטוב וגם ליגיעה אשר לכל רץ ורץ; כדברים האלה דברו אנשים נכבדים רבים מן השופטים, וגם אני שמעתי ואָבן כי צדקו מאד. הן אמת היא, כימי מחצית שנה עברו עד אשר מצא החלזון לעבור את המפתן אשר עם השער, ואולם בהיותו נחפז לעבודתו הכּבדה הזאת אשר לא הסכין מעודו, ותֵּקַע כף רגלו האחת והוא צולע עתה על ירכו. והחלזון לא ידע דבר בכל הימים האלה כי אם במרוצתו היו כל מחשבותיו, והוא גם את ביתו – הוא נרתּיקוֹ – נשא עמו! הלזאת לא ישימו שופטים את לבם? ולכן נתֹן נתנו לו את הפרס השני!”

“אכן חשבתי כי ראויה גם אנכי אשר ישימו שופטים אלי לב!” קראה הדרור – “הן מי כמוני יגביה לעוף ומי ימהר ממני לעבור מקצה השמים ועד קצה השמים? ואני הרחקתי מאד לעוף הפעם הזאת ובאתי עד מרחקים רבים וגדולים ועצומים אשר מדה אין להם!”

“אכן זאת חטאתך אשר חטאת!” ענה אותה מטה העץ – “כי למרחקים תשאפי תמיד, ובִקְרוֹב ימי החרף וחדלה ממך כל מנוחה וּפרשתּ את כנפיך ורק למרחקים תלויות עיניך! אכן אין אהבה לארץ מולדתך נוגעת בלבך, ועל כן לא יכלו השופטים לשום עליך לב!”

“ולוּ באחת הבּצוֹת פה ישנתי כל ימי החרף”, שאלה הדרור ופיה מלא לעג – “השוֹם שמוּ אז השופטים את לבם עלי?”

“לכי והביאי נא מכתב תעודה משומרי הבצה, אשר יעידו עליך כי ישנתּ בתוך הבּצה בארץ מולדתך כל ימי חָרְפֵךְ, וראִית כי ישימו לב גם אליך!”

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.