מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חלפי ושלונסקי (טיוטה)

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

“תמצאי לי אשה” – כך חלפי אברהם.

“אני מכין לי אצלך נקרולוג” – כך שלונסקי אברהם.

אברהם שלונסקי ואברהם חלפי שני משוררים חברים, שניהם ידידי. לא בני דורי. בני הדור שקדם לנו. האחד מצייר מלים בחלל בתנועת יד עם אצבעות מזדקרות מחפשות את הקצב, את הצליל הנעלם, והשני מצייר מלים ברוח, מחפש בתנועת מחול תעלומת אלוהות סמויה. חלפי איננו מתלוצץ על המוות וירא אותו בפחדי ילד מיותם, אף כי היה ליצן גדול ויעיד על כך “המלך ליר”. היתה לי הזכות הגדולה אצלם בצורת תורה שבעל פה, לאחר למודים אקדמיים בספרות ובעיקר בשקספיר, לימודי שנים אינטנסיביות במה שקרוי משום מה “למוד גבוה בחו”ל", בשעה שתעלומות השירה וגנזיה היו בידי אצבעותיו המגששות של שלונסקי החש את השפה, מקצביה וזמרתה, בידיו המביעות וברגלי המחול הגמישות והחגות של חלפי. בלמדנותם הטבעית, הבונה תוך כדי תחושה ולא על ידי כללי הספרות הנוקשים, האקדמיים, ועל ידי ספונטניות המגלה בעצמתו של רגע, את הקסם האמיתי והכן של רעיון מחותל במלה היאה רק לו.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

שואת פולין

מאת אברהם לוינסון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

אנחנוּ הציונים כפרנוּ תמיד ברעיון-השעשוּעים של ההיסטוֹריוֹן דוּבּנוֹב, ברעיוֹן המרכּזים ההגמוֹניים בגוֹלה. כפרנוּ בו כבצוּרה היסטוֹרית של קיוּמנוּ בגוֹלה. את ההגירה, את הנדידה היהודית ראינוּ לא כצדקה של הקב"ה, שפּיזרנוּ בין האוּמות, אלא כאסון. ידענו שההיסטוריה היא שלשלת ארוּכה של חוּרבנות-מרכזים, ואף-על-פּי-כן לא פּיללנוּ, כי הרשע האנוֹשי ידחה אותנוּ לתוך תהום של השמדה פיסית, השמדת מיליונים. אין דנטה עברי שיתאר את כל מדורי הגיהינוֹם של חוּרבּננוּ, אין ירמיהוּ, אין בּיאליק שיקוּנן את קינת אסוֹננוּ. אין לנוּ אלא להתייחד ביגוֹננוּ ולגוֹלל את גוילינוּ הישנים והחדשים כדי לבקש בהם תנחוּמים. נבקש בהם את האוֹר הגנוּז שיאיר את ערפילי נתיבנוּ ונשאב מהם תעצוּמות-עוז לחיים, לבנין, ליצירה.

היה היתה פּולין ישנה-נוֹשנה, פּוֹלין של אמוּנה רבה ודביקוּת עמוּקה. זאת היתה פּולין של אבותינוּ ואבות-אבותינוּ, אבל זיקי-אש-האמוּנה של אותה פּולין נוצצים בעיני רבים מאתנוּ. ודמם עוד מפעפע בדמנוּ. אותה פּוֹלין הישנה היתה מַעין נוֹבע ומתגבּר של תורה וחכמה. כאן שכנוּ כבוד גדולי הפּוֹסקים ואדרי-התלמוּד, הרמ“א, מהרש”ל, מהרש“א, מהר”ם מלוּבּלין, ר' מרדכי יפה בעל הלבושים, הט“ז, הש”ך ואחרים, – שמות רבי-פּאר המַעלים בזכרוֹננוּ את מלכוּת-הרוּח של הגאונות בפּוֹלין, את הוד החריפוּת והשנינוּת של הפּרשנוּת הישראלית, את תור-הזהב של המחשבה הדתית והפּרשנית בפולין.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.