מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לאשר ברש

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לאשר ברש – בן הששים / ישראל כהן

1

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

יצירתו היא מאשיותיה של הספרות העברית החדשה, יצירה, שחותמה אמת, אור ויופי. כמה וכמה לבושים לה: סיפור ושירה, הגות וליריקה, בקורת והערכה, עריכה ותרגום, וכל הלבושים מעוטרים עטרת אמנות ואמונים.

נרחב כר יצירתו. ברש ינק מן ההויה הישראלית בגולה, וגילה בה על פי דרכו את יהודיה הקרקעיים, הדשנים, שהם הכוח המעמיד גם בתפוצות, כשם שתיאר בצדם את טיפוסי הגויים, אשר בין סערה לסערה היו יושבים שבת-יחד ומהפכים בחררה אחת. במכחול שופע אהבה והומור צייר דמויות יהודים עממיים באשר הם, אך בחזון רוחו ראה והראה את ארעיותם בתוך קביעותם ואת הסכנה בתוך בטחונם. במשך שלושים וחמש שנות חייו בארץ-ישראל כבש כיבושי-נושא וכיבושי-תוכן רבים. הוא נעשה שותף במעשה בראשית של תקומתנו, ויריעות יצירתו נתרחבו ונתגוונו. בהיר-עין וצלול-ארשת התהלך בארצנו, הנתונה לקצב של בנייה והמחדשת את נעוריה, והתבונן בארחם ורבעם של ה“גננים”, וסיפר כיצד “איש וביתו נמחו” ומה שאירע “מאחורי בריח הים”, ושר על “החלוץ הראשון” ועל “אדמת חול וחומר”, ונתן ניב לשאיפת האומה ולניצני החיים החדשים.

רגשי יקר מיוחדים רוחשת לבעל-היובל הבמה הזאת, אשר מעליה פרסם דברי יצירה מראשית עליתו ארצה ופקד אותה לטובה כל הימים.

ביום הולדתו הששים אנו מברכים אותו בחיים ארוכים ועשירי יצירה, ויוסיף להעניק לנו מתנובות רוחו הגדולה, שיש בהן מן היסוד שבתפארת.


  1. נדפס ב“הפועל הצעיר”, כרך י“ב, גליון 23, י”ד באדר תש"ט, 1949.  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

סורר ומורה

מאת דוד פרישמן (פרוזה)

בשנה השנית לצאת בני ישראל ממצרים, בחודש השני באחד לחודש היה הדבר, בהיות העם חונה ברימון פֶּרֶץ. בעצם היום ההוא מאז הבוקר עברו השוטרים בקרב המחנה, איש רומחו על כתפו, ועל-ידו הולך אחד מבני הכוהנים, וילכו מקצה המחנה האחד ועד קצה המחנה השני, ממושב אל מושב, או עלו על ראשי סלעים ועל גבעות הרים נישאים ויתייצבו שם, וידברו בקול גדול את העם ויעבירו הקריאה לאמור: “כל איש מישראל מבן עשרים שנה ומעלה ייצא היום השדה אל המצפה, כי שם יתפקדו כולם לגולגלותם, והאיש אשר מלאו לו עשרים שנה ייכתב בספר הפְּקוּדים להיות יוצא בצבא.” וככלות השוטר לדבר מילא אחריו גם הכוהן. את כפיו פֵּירשֹ בקודש ואת עיניו לטש ויוסף: " ומי איש אשר נטע אוהל ולא חנכו, אל ייצא, כי נקי הוא לאוהלו, ומי איש אשר שֹידֵד פאת אדמה ולא קצָרָהּ, אל ייצא, כי נקי הוא לראשית פריו, ומי איש אשר אירש אשה ולא לקָחָהּ, אל ייצא, כי נקי הוא לנערה אשר לו שנה אחת. אמן ואמן!" – ויהיו כל הפקודים ביום ההוא שש מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות וחמישים.

רק עלם אחד צעיר היה בקרב המחנה אשר החל עם השוטרים קֶרִי 1 ויתאמץ ולא אבה לכתוב את שמו בין יוצאי הצבא. כל היום התהלך בקרב המחנה, ממושב למושב, ויהי מַצֶּה על אדוני העם, על משה ועל אהרון, ויהי מַלִּין ומלעיב, ואת העם הסית מאחרי הצבא לבלתי היחלץ ולבלתי צאת: “מה-יתן ומה-יוסיף לנו בעובדנו את משה ואת אהרון? מי לנו זה משה האיש אשר התנשא עלינו פתאום להיות לנו כל היום למצַווה ואהרון אחיו מי הוא אשר שָֹמו לנו בן-לילה לכוהן? למה לנו צבא? למה לנו להילחם? למה זה יקום אדם על אדם כמוהו וירַצְּחוֹ נפש ושפך דמו ארצה חינם? לא נצא! לא נצא!” כאשר חקרו ודרשו אחריו לדעת בן-מי הוא הנער הזה ומה הוא, ויימצא כי הוא קְהָת בן פגעיאל, ואביו נשיא בישראל מנשיאי העדה הגדולים, מקרואי מועד, ואמו חיתית ושמה דבורית. אז יניד השומע ראש ואמר: אכן זה הוא איפוא! קהת הוא, קהת בן-פגעיאל, זה קהת הנודע…

בימים ההם עוד היה המדבר איתן ונורא שבעתיים מעתה, ההרים היו קשים ומוצקים שבעים ושבע מעתה והאדם היה עז וקשה ואוהב מרי ומתקומם ומתפרץ ושונא כל-עול שבע מאות ושבע מעתה.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.